חלום של גיהנום

אם ייערך היום משאל מבקרים וקהל לבחירת במאי סרטי הפנטזיה הטוב ביותר בימינו, סביר להניח שהכתר יוענק ברוב מוחלט לפיטר ג'קסון, הבמאי של טרילוגיית "שר הטבעות" (2001-3) ושל "קינג קונג" (2005). כבודו של ג'קסון במקומו מונח, אך ברצוני להעמיד אלטרנטיבה ראויה, ואף מעניינת יותר, לכס המלוכה. מדובר בבמאי שנולד בגוודלחרה שבמקסיקו, ועונה לשם גיירמו דל-טורו . הוא פרץ לתודעה עם סרט האימה המקסיקאי המרשים "כרונוס" (1993), אך מאז הספיק לביים כמה להיטים הוליוודיים כמו "מימיק" (1997), "בלייד 2" (2002) ו-"הלבוי" (2004). עם זאת, מה שהופך אותו לבמאי שראוי לתת לו תשומת לב מיוחדת הם שני סרטיו האחרונים: "המבוך של פאן" שצולם בספרד, ו"הלבוי 2: צבא הזהב", שעולה למסכים בימים אלו. ב"מבוך של פאן" (2006) הציג דל-טורו, שהרקע המקצועי הראשוני שלו היה בתחום האיפור הקולנועי, יצורים פנטסטיים ומפלצות בסגנון ייחודי שטרם נראה כמותו על המסך. עצם העיצוב של היצורים היה כובש בפני עצמו, אך מעבר לכך דל-טורו ביים אותם ואת היחס בינם ובין הגיבורים בקונטסט נכון ומדויק שנגע בשורשים המיתיים והעמוקים שהם למעשה התת-מודע הקולקטיבי של קהל הצופים. ב"הלבוי 2", דל-טורו ממשיך להפגין את אותו כשרון.

"הלבוי 2" הוא הסרט השני שנוצר בהתבסס על גיבור הקומיקס "הלבוי", שד אדום ובעל קרניים שבטעות הובא למימד שלנו בעודו ילד במסגרת ניסוי פרה-מדעי של צבא ארה"ב, ומאז התבגר ומשרת במסגרת יחידה מיוחדת וסודית להגנה מפני העל-טבעי של ממשלת ארה"ב. חבריו ליחידה של הלבוי (רון פרלמן) הם יצור דמוי דג ובעל כוחות טלפתיים בשם אברהם ספיין (דאג ג'ונס), איש גז בשם יוהאן קראוס הממלא חליפת צלילה (בדיבוב סת' מקפאקלן, האנימטור והיוצר של "איש משפחה") ובחורה נאה בשם ליז שרמן (סלמה בלייר), שיודעת ליצור ולשלוט בלהבות אש. בסרט הנוכחי הם עומדים בפני הנסיך נואדה, בן משפחת המלוכה האלפית שרוצה להכריז מלחמה על המין האנושי, בתמיכת גלריה שלמה של יצורים קסומים.

כוחו של הסרט, כאמור, טמון בעיצוב הייחודי ועוצר הנשימה של כל יצור ויצור, וביכולתו של הבמאי ליצור תחושה אמיתית של פליאה בפני העולם העשיר והמפורט שהוא יוצר. העלילה עצמה לא מתוחכמת במיוחד, וסיפור האהבה שהיא מציגה בין הלבוי ובין ליז, או הקושי של החריגים לעמוד בפני הביקורת של החברה הסובבת (נושא שנטחן עד דק בעשרות סרטי קומיקס, מ"אקס-מן" ועד "באטמן, האביר האפל"), הם אינם העיקר. עם זאת, לא הולכים לסרט בשם "הלבוי 2" בשביל לצפות בסיפור אהבה רגיש, במצוקת החריג האומלל או בשביל דקויות עלילתיות אחרות – באים בשביל האקשן והפנטזיה, להם העלילה משמשת אך ורק כפלטפורמה שתפקידה להפריע כמה שפחות, ואת זה הסרט מספק בשפע ובאופן מרהיב, מקורי ומיוחד.

"הלבוי 2"