חלומות אפלים

כבר משמו של הסרט החדש של וודי אלן, "חלומה של קסנדרה", ניתן לנחש כי הבמאי חוזר אל יחסיו המורכבים עם התיאטרון היווני הקלאסי. קסנדרה היא דמות מיתית יוונית, אישה שיופיה הרב גרם לאל אפולו להעניק לה את מתת הנבואה, אך מאחר ולא נעתרה לו, גם לקלל אותה בכך שאף אחד לעולם לא יאמין לנבואותיה. בעבר, בסרטו "אפרודיטה הגדולה" (עם מירה סורבינו), אלן השתעשע עם סגנון הקומדיה היוונית כפי שבאה לידי ביטוי במחזותיו של אריסטופאנס, שיתף מקהלה יוונית קלאסית כשותפה אירונית לעלילה ואף כלל את דמותה של הנביאה קסנדרה.

עתה אלן שב אל הקשר הפורה עם ערש התרבות שפרח באתונה של המאה ה-5 לפנה"ס, אך עושה זאת מהכיוון האפל של נפש האדם, ויוצר טרגדיה מודרנית טורדת מנוחה. למרות שבסרט זה אין מקום לשעשועים סגנוניים כמקהלה היוונית, ולמרות שניתן לצפות בו גם כסרט מתח פסיכולוגי פשוט מתחילתו ועד תומו, הנימה הטרגית המפוארת והמייאשת הקלאסית שזורה לכל אורכו.

הסרט מספר על שני אחים לונדונים, איאן (יואן מקגרגור) וטרי (קולין פארל), ובפתיחתו רוכשים השניים יחדיו, באמצעיהם הצנועים למדי, סירת שיט בשם "חלומה של קסנדרה". איאן הוא האח הרציני והאחראי מבין השניים, שאמנם עובד במסעדה של אביהם, אבל מתכנן השקעות משמעותיות בבתי מלון בקליפורניה. טרי, לעומתו, הוא מכונאי רכב שמרוצה ממקצועו ומחייו הצנועים, אך מטפח התמכרות לא בריאה להימורים הולכים וכבדים. לשניים יש דוד עשיר, שתמיד עזר למשפחה בעת צרה, וכעת השניים מקווים שיעזור להם שוב; הראשון בהשקעותיו, והשני בחובותיו.

בשלב מסוים העלילה מקבלת תפנית משמעותית, אותה לא רצוי לחשוף בפני מי שעדיין לא צפה בסרט. ניתן לרמוז כי היא גורמת לסיפור להפוך לשילוב מעניין של עלילת סרטו המבריק של אלן "נקודת תפנית" ועלילת סרטו המבריק לא פחות של סידני לומט, "לפני שהשטן ידע".

שני סרטים אלו הם אילנות גבוהים להתלות בהם, ו"חלומה של קסנדרה" הוא אכן סרט מעולה, גם אם חסר לו כמה סנטימטרים להגיע לרמתם. נראה כי המעבר האחרון של וודי אלן לסרטים שעלילתם ממוקמת בלונדון (במאי בן 73 שעוד יודע לחדש ולהפתיע!) עושה לו רק טוב, כמו גם העובדה שהוא בחר שלא לככב באופן אישי באלו מביניהם שאינם קומדיות. הרחקת עדותו, והשלת המנייריזם הניו-יורקי, מזקקים את הסרטים לתמצית של דרמה ועניין תחת ידו של במאי מנוסה. הליהוק שהוא מצליח לגייס לסרטיו, אליהם מתייצבים בדום מתוח המיטב-שבמיטב ההוליוודי, מהווה גם הוא תרומה משמעותית להצלחה.

קולין פארל ויואן מקגרגור נושאים כאן על כתפיהם שתי דמויות מורכבות ומרגשות של שני אחים הניצבים בין התלבטויות מוסריות לפיתויים משמעותיים, ועושים זאת בצורה חד פעמית ומרתקת. בהשוואה ל"נקודת תפנית" (בו כיכבו סקרלט ג'והנסון וג'ונתן ריס מאיירס) "חלומה של קסנדרה" הוא אפל לחלוטין, ולא ניתן למצוא בו אפילו חלקיק של נחמה ושעשוע – ואולי לכן גם אינו מגיע לרמתו של קודמו. עם זאת, הוא משתלב היטב בזרם המתגבר של קולנוע אמריקאי אפל ועגמומי, המציג את העולם בו אנו חיים כמקום שלא ממש נעים לחיות בו, ועושה זאת בצורה מרשימה ביותר.

"חלומה של קסנדרה"