קינג קונג פו

יואב אברמוביץ' חושב ש"קונג פו פנדה" יכול להיות ה-סרט של 2008 בגזרת הסרטים המצוירים, אלמלא יצא בסמוך ל – "Wall-E"

למרות ש"קונג פו פנדה" זועק "סרט ילדים" מא' ועד ת', החל במבנה העלילה וכלה במסע הפרסום, מדובר באחד מסרטי הקיץ המהנים ביותר של 2008. לראייה, 180 מיליון דולר הוא הכניס עד כה בארצות-הברית לבדה - סכום שמוכיח שכנראה שהיו כמה מבוגרים אמריקאים שנפלו בקסמו. יש משהו בסרטי ה"ילדים" המצוירים של השנים האחרונות, שזועק ממנו כל כך הרבה כשרון, הומור וחדוות יצירה, שהתיוג הצר הזה עושה להם עוול. סרטים כמו "עידן הקרח", "מפלצות בע"מ" ו"שרק" היו כל כך כיפיים, שלא הייתה שום סיבה שלא לצאת אליהם גם כבילוי זוגי. "קונג פו פנדה" יכול לעמוד בכבוד שכם אל שכם לצד שלושת יצירות המופת הנ"ל, בתור אחת מקומדיות האנימציה התלת-מימדיות הטובות של העשור האחרון.

הסרט ממוקם כמו כל סרט קונג פו קלאסי בסין של ימי הביניים, אלא שבמקום אמני קונג פו המתמחים בסגנונות לחימה שונים שמבוססים על תנועתן של חיות שונות, אנו פוגשים בחיות עצמן. במקום לחימה בסגנון נמר, נחש וגמל-שלמה, בסרט מופיעות החיות עצמן, שלוחמות בסגנון הלחימה שנקרא על שמן. חמש מאותן חיות לוחמות (על הדיבוב לאנגלית: אנג'לינה ג'ולי, סת' רוגן, לוסי לו, דיוויד קרוס וג'קי צ'אן) לומדות ומתאמנות במנזר השוכן על ראש הר מבודד, בהדרכתו של מכרסם זקן וחכם (דאסטין הופמן). למרגלות אותו ההר, בעמק כפרי ושליו, חי לו דב פנדה שמנמן בשם פו (ג'ק בלאק), החולם בלילה על קריירה בתחום אמנויות הלחימה, אך מתעורר בבוקר לקריירה פחות זוהרת במסעדת הנודלס המשפחתית. כאשר מגיע היום שנקבע כי בו ייבחר הלוחם הדגול שבידיו יופקדו סודות הלחימה שבעזרתם יגן על המנזר והעמק, נקלע הפנדה למרכז העניינים ומוצא את חלומו מתגשם. חבריו למנזר, ואף המורה הזקן, לא מאמינים בו, ומנסים להכשילו בכל דרך אפשרית.

אחת הבחירות החכמות של יוצרי הסרט הוא ליהוק הקולות המשובח, שנופח באנימציה לחיים ונשמה. ג'ק בלאק ("עצור, החזר לאחור"), בתור התחלה, הוא הפנדה המושלמת. פרט לכך שקולו משתלב היטב עם גופו השמנמן, ניכר כי האנימטורים בנו את הפנדה כשדמותו הגמלונית נמצאת מול עיני רוחם. בנוסף, בלאק הוא קומיקאי בחסד, מה שהופך כמעט כל משפט שאומר פו הפנדה למצחיק. גם דאסטין הופמן הוא בחירה מוצלחת, וגם אם נראה שאנג'לינה ג'ולי, לוסי לו וג'קי צ'אן נבחרו בעיקר כשמות לקשט את הפוסטר, מאחר ודמויותיהן לא מדברות הרבה במהלך הסרט, זה בהחלט נחמד לשמוע את קולם המוכר תחת כסות מונפשת.

פרט לשחקנים, חובה להוריד את הכובע בפני המעצבים והאנימטורים של חברת דרימוורקס. האנימציה של הסרט משובחת במיוחד - הן ברמה הטכנית והן בעיצוב הדמויות והתנועה שלהן. יש לא מעט תמונות נוף ורקעים מרהיבים בפני עצמם, ללא קשר לסרט עצמו, ויש שפע של הומור ויזואלי ובדיחות שקיימות רק בזכות התמונה, ללא קשר לדיבוב השחקנים. גם לאחר שנראה שאמנות ההנפשה הממוחשבת התייצבה על רף טכני ואמנותי מסויים, לאחר יותר מעשור של התקדמות טכנולוגית והתמחות אנושית, מסתבר שניתן להגיע לשיאים חדשים. "קונג פו פנדה" מצליח להצחיק, לבדר ולהעביר שעה וחצי של כיף נטו - כל מה שאפשר לבקש מסרט קיץ ראוי לשמו. הוא היה יכול להיות סרט האנימציה של שנת 2008, אלא כמה שבועות בלבד לאחר ההצלחה הגדולה של הסרט בארצות הברית, קם לו מתחרה משמעותי: "וול -E". יהיה מעניין לראות מי משני המגה-להיטים המונפשים יצליח יותר אצל הקהל הישראלי.

"קונג פו פנדה"