פיספסו בענק

לאחר כישלון הסרט הראשון של "הענק הירוק", החליטו המפיקים לתקן את המעוות ולשחרר גרסה חדשה. יואב אברמוביץ' חושב שגם כאן לא נמצאה הישועה

לפני חמש שנים יצא סרט המבוסס על הקומיקס "הענק הירוק", בבימויו של הבמאי הטיוואני המוערך אנג לי ("נמר, דרקון") ובכיכובו של אריק באנה. הסרט המייגע נכשל כשלון חרוץ, קופתית וביקורתית כאחד. כפי שהיה אפשר להבין שנתיים מאוחר יותר, כשיצא "הר ברוקבק" בבימויו של לי, כוחו של במאי שמצטיין בהצגת סיפור אהבה קווירי בין צמד בוקרים, לא טמון בהכרח גם בהצגת סיפורו של ענק קומיקס ירוק שאוהב לשבור ורסק דברים.

לאחר הכישלון, החליטו ב"מארוול", מו"ל הקומיקס ואולפן ההפקה, לעשות אתחול לכל הסיפור ולצלם סרט חדש לגמרי על הענק, באופן מעט יותר קונבנציונאלי. לפרויקט נבחר במאי אקשן צרפתי ממושמע, לואי לטרייה ("ללא מחסום"), וצוות כוכבים שיבטיח תשומת לב מחודשת: אדוארד נורטון, ליב טיילר, טים רות' וויליאם הארט. בסך הכל, "מארוול" שפכו לפרויקט המחודש בסביבות ה-125 מיליון דולר. חבל רק שהסרט החדש מצליח להיות רק במעט טוב יותר מקודמו.

הענק הירוק, למי שתוהה, הוא האלטר-אגו של מדען עדין-נפש בשם ברוס באנר (נורטון), שתקלה בניסוי אותו ביצע על גופו שלו גרמה לו לאצור בתוכו כוחות המתפרצים ללא שליטה, כשמפלס הג'ננה שלו עולה. כשזה קורה, בין אם הוא רוצה ובין אם לא, הוא הופך לענק שרירי וירוק בגובה ששה מטרים, שלא ניחן באינטליגנציה יתירה, אבל מסוגל להניף טנקים ולעצור בגופו אש חיה בכל קליבר שהוא. לאחר התקף זעם בדמות הענק, ברוס באנר מתעורר ללא זיכרון על מה שעולל, מאחר וכזה דבר עלול להפריע לו לנהל חיים נורמאליים. שאיפתו של באנר היא להיפטר מהכוחות הבלתי-נשלטים הללו, או לכל הפחות ללמוד לשלוט בזעם על מנת שלא לעורר את הענק השוכן בתוכו אי פעם ממרבצו. שאיפתם של אויביו, לעומת זאת, למשל הגנרל האמריקאי רוס (הארט) ושכיר החרב אמיל בלונסקי (טים רות'), היא להשתלט על כוחות אלו למען עצמם.

בעוד הסרט מתחיל באופן מוצלח, בסצינת מרדף ארוכה ומלהיבה בסמטאות שכונת עוני הררית ברחובות ריו-זה-ז'נרו, ההמשך מתדרדר לאיטו, עד שבסופו הוא שוקע לתהומות של שעמום וגיחוך שברגעים קשים אף מזכירים את הכישלון הקודם של אנג לי. באופן אירוני, נראה שהסיבה לכישלון הנוכחי נובעת ממקום הפוך לזה שהרג את הסרט הקודם. בעוד שהסרט הראשון התפלסף יותר מדי על המקורות הפסיכולוגיים של הצמד באנר את הענק ושכח שקהל רוצה לראות דברים נמעכים מדי פעם, הסרט הנוכחי זונח עד מהירה את האיזון המוצלח שמוצג בפתיחה, לטובת נוסחתיות הוליוודית מוכרת ומעוררת פיהוקים. הקטעים שבין סצינת אקשן אחת לשנייה נעשים כל כך חסרי השראה, שכבר לא ממש איכפת מה יקרה לענק בהמשך.

דווקא הענק הירוק, אחת מדמויות הקומיקס המיוסרות והמעניינות ביותר, כזו שהאדם שבקרבה שואף להיפטר ממנה, זוכה לטיפול סטנדרטי וחסר השראה. בסוף הסרט, אגב, מופיעה לרגע דמותו של "איש הברזל", הסרט הקודם (והמוצלח הרבה יותר) של "מארוול". כזכור, בסיומו של "איש הברזל" גם הופיע לרגע דמות קומיקס, ניק פיורי (סמואל ל. ג'קסון), שעליו עוד לא נעשה סרט. השמועות אומרות ש"מארוול" מבשלים לנו סופר-סרט רב גיבורי-על וכוכבי-על לקראת שנת 2011. אפשר רק לקוות שלא יתנו לבמאי של "הענק הירוק" לביים גם את הסופר-סרט המלהיב המתוכנן.

"הענק הירוק"