קונג פו-סטיבל

אגדה סינית עתיקת יומין מספרת שבבוא האלף החמישי למלכות הקיסר צ'ין, ביום בו הדרקון ינום מתחת לפני האדמה וציפור החול תחלום בתוככי הר הגעש, תרעש אדמת הממלכה התיכונה ושני אמני הקונג-פו הדגולים בתולדות המין האנושי יאחדו כוחות וילחמו שכם-אל-שכם באחד מלהיטי הקיץ המבדרים ביותר של שנת 2008. ואכן, היום אותו צפו האסטרולוגים הסינים סוף סוף הגיע – ג'קי צ'אן ("שעת שיא") וג'ט לי ("חסר פחד"), שתי אגדות קונג-פו חיות, מככבים יחדיו בסרט הקונג-פו האמריקאי-סיני "הממלכה האסורה". את הסרט המהנה ניתן לתאר כקוקטייל משובח של "קראטה קיד", "הסיפור שאינו נגמר" ו"הקוסם מארץ עוץ", עם תבלון נדיב של קונג-פו משובח והומור, המשלב בתוכו קמצוץ מיתולוגיה סינית וציטוטי ברוס לי לוותיקי הז'אנר.

"הממלכה האסורה" מספר על נער ניו-יורקי בשם ג'ייסון (מייקל אנגארנו), מעריץ סרטי קונג-פו שקירות חדרו מעוטרים בפוסטרים שלהם, ושהולך יום-יום לחנות שכונתית בבעלות סיני קשיש, שם הוא קונה עותקים פיראטיים של הסרטים האהובים עליו. בחנות ישנו מוט לחימה עתיק, אותו ג'ייסון מזהה כאוצר אגדי. ברגע של עימות מסוכן מול עבריינים, מטיס המוט את ג'ייסון אלפי שנים אל העבר, אל סין של המיתולוגיה והאגדה. שם הוא מגלה כי הוא נבחר להיות השליח שיחזיר את מוט הלחימה האגדי לבעליו המקוריים, מלך הקופים, שהפך לפסל אבן בידי עריץ אכזר. בדרך אל הפסל הוא גם פוגש בשני לוחמי קונג-פו אגדיים – לו יאן השיכור (ג'קי צ'אן), ונזיר שתקן (ג'ט לי). ברגעים הספורים בהם השניים מצליחים להפסיק לריב אחד עם השני, הם גם מלמדים את ג'ייסון את אמנות הלחימה הסינית.

הקסם הרב המצוי ב"ממלכה האסורה" טמון בנאמנותו לסרטי הקונג-פו הקלאסיים, ובאהבה הרבה הניכרת בו לז'אנר. בניגוד להצלחות גדולות כמו "נמר, דרקון" ו"גיבור", בהם אמנות הלחימה עצמה והאקרובטיקה של המבצעים פינו מקום לאקרובטיקה של המצלמה והעריכה, "הממלכה האסורה" מעניק את מרכז הבמה ליכולות הפיזיות המרהיבות של שני כוכביו. ניתן להניח כי לכוריאוגרף הקרבות, הבמאי ההונג-קונגי האגדי יואן וו-פינג, ניתנה יד חופשית להשתולל כאוות נפשו.

בנוסף, למרות היות הסרט דובר אנגלית ובבימוי של במאי אמריקאי (זאק מינקוף), הסרט מכבד את מסורת סרטי הקונג פו ההונג-קונגיים, ואת המיתולוגיה הסינית מהם הם שאובים. דמויות רבות (כמו מלך הקופים) יהיו מוכרות למי שמכיר את אגדות סין העתיקה (במיוחד יצירת הספרות "המסע אל המערב"), ודמויות אחרות (כמו אמן הלחימה השיכור) יהיו מוכרות לאלו שצפו בסרטי הקונג-פו הקלאסיים. לבסוף, בניגוד לדרמטיות הכבדה של "נמר, דרקון" ושות', "הממלכה האסורה" רווי הומור ושעשוע, ובכל סצינה וסצינה ניכרת ההנאה הרבה ששאבו יוצריו מהפקתו. במובן זה, הוא מזכיר את הקלאסיקות הקולנועיות המהנות והזכורות לטוב של שנות השמונים – "קראטה קיד" (שהוזכר לעיל), "אינדיאנה ג'ונס" ו"בחזרה לעתיד". מזמן לא נראתה על המסך תערובת כל כך מבדרת של אקשן, הומור וחדוות יצירה.