על כל החופה

אפשר לכתוב הרבה דברים רעים על "מה שקורה בווגאס", הקומדיה הרומנטית החדשה בכיכובם של אשטון קוצ'ר וקמרון דיאז. באמת. אפשר לכתוב שמדובר בסרט רדוד, אפשר לכתוב שהעלילה מטופשת, אפשר לכתוב שהסיפור בנאלי ומי שמתעקש, יוכל לכתוב עוד הרבה דברים מאוד לא נעימים. יש סיכוי שרובם יהיו נכונים.

עם זאת, כמו שקורה לפעמים בקולנוע, דווקא הערבוביה של כל כך הרבה חומרים מפוקפקים הופכת בתהליך אלכימי נסתר לאחלה סרט. לא ברור איך, אבל החיבור של צמד היפיופים מצליח לעבוד, להצחיק, ובניגוד לכל הגיון בריא, מדי פעם אפילו לרגש. יכול להיות שזה החשמל שזורם בין השניים, אולי זו דווקא העובדה שמדובר בצמד שממש לא מפחד להשתטות, ויש סיכוי שזה בכלל התסריט, שנשען על פורמט קומדיות רומנטיות שהצליח אי-אז בשנות השלושים וננטש, אבל זה עובד, ועובד בכלל לא רע.

הסרט מספר על ג'וי (דיאז) ועל ג'ק (קוצ'ר), הראשונה ברוקרית מצליחה אבל כשלון טוטאלי בחיי האהבה, שנזרקה באופן משפיל ע"י ארוסה. השני הוא בחור שובב ואהוב שלא מסוגל להתחייב ברצינות לשום דבר, ושבדיוק פוטר מעבודתו על ידי לא אחר מאשר אביו מולידו. השניים מגיעים בנפרד ללאס-ווגאס על מנת לאחות את השברים, ולאחר שיד המקרה מפגישה אותם, הם ממשיכים ביחד לערב פרוע ורווי אלכוהול. בבוקר שלמחרת הם מוצאים עצמם ביחד באותה מיטה, נשואים אחד לשנייה בעקבות חתונת-בזק נוסח עיר ההימורים.

רגע לאחר שהם מבינים מה הם עשו וכמעט רוצחים אחד את השני בתיעוב הדדי, ג'ק זוכה בשלושה מיליוני דולרים במכונת הימורים, בעזרת מטבע של ג'וי. כשהשניים מגיעים לבית המשפט על מנת לקבוע למי שייך הכסף (ולבטל את הנישואין, כמובן), שופט שזועם על הזלזול במוסד המשפחה מכריח אותם לחיות חצי שנה ביחד ולעבור טיפול זוגי, ומאיים למנוע מהם את כל הסכום הזכייה אם הם לא ינסו ברצינות. במקום להקשיב לשופט, במהלך חצי הנה השניים מנסים כל טריק מלוכלך וכל תמרון נבזה על מנת להכשיל את האחר, ולזכות במלוא הסכום.

עלילת "מה שקורה בווגאס", נשענת על המבנה הקלאסי של קומדיית הסקרו-בול, ז'אנר שפרח בשנות השלושים של המאה הקודמת. מיד לאחר כניסת פס הקול לקולנוע נוצרו הקומדיות הרומנטיות מהזן הזה, שהתבססו על דיאלוג חד ומהיר בין גבר ואישה שממש לא רוצים זה את חברתו של זו, אבל הנסיבות מכריחות אותם להיות ביחד. כמובן שמתוך פארסת חוסר ההתאמה המוחלט, לכאורה, זורחת לבסוף האהבה. "מה שקורה בווגאס" הוא תוספת נאה לז'אנר. אמנם בניגוד גמור למקובל זהו לא סרט שנון וחד, כי אם מטופש להחריד, אבל מאחר וגם קוצ'ר וגם דיאז עשו קריירה מהומור מטופש ודמויות על סף פיגור שכלי, העסק מצליח להצחיק ולשעשע.

חוסר הבושה של הסרט לחגוג את את המופרכות של הדמויות ושל הסיטואציה (גבר שזורק את קמרון דיאז? אשה שנגעלת מאשטון קוצ'ר?), בסיוע כמה דמויות משנה מצחיקות במיוחד, הופך אותו לפנינה של אבסורד קומי ורומנטי. אולי דווקא חוסר ההתאמה לכאורה של כל מרכיבי הסרט הוא זה שמתאים בול לחוסר ההתאמה לכאורה של שתי הדמויות הראשיות. בכל מקרה, בסוף זה עובד, ועובד לא רע בכלל.