מעדן תקופתי

יואב אברמוביץ' חושב ש"מיס פטיגרו" הוא משב רוח קליל ועדין בעיקר בזכות השחקנים הנעימים

שמו הלקוני של הסרט "מיס פטיגרו" בעברית, לא מסגיר את העובדה ששמו באנגלית היה ארוך יותר ובלתי ניתן לתרגום. וחבל, כיוון ש-"Miss Pettigrew Lives For A Day" תופס בשש מילים את מהות הסרט בדיוק ובאלגנטיות. "העלמה פטיגרו חיה ליום אחד" הוא התרגום המילולי והפשוט של השם המלא, ואם לנסות להסביר את משמעותו בגמלוניות מה, הוא מתאר בקריצה של הומור עדין רווקה מאופקת שסוף-סוף עושה חיים ליום אחד, לאחר שנים רבות של צנע. לא בפראות, לא בבולמוס, אלא באופן שמבחוץ יראה בנאלי לחלוטין, אבל מבפנים יהיה עולם ומלואו.

בסרט, שעלילתו ממוקמת בלונדון של סוף שנות ה-30, מי שזוכה לעשות חיים ליום אחד היא מיס גוויניביר פטיגרו (פרנסס מקדורמונד, "פארגו"). מיס פטיגרו היא אומנת בריטית אפורה עד לשד עצמותיה, שמצליחה להיכשל אצל כל מעסיק מחדש ולהידרדר עד לפת לחם בבית התמחוי. בהזדמנות חד פעמית וגורלית היא מגיעה אל דלתה של כוכבנית אמריקאית צעירה ובלונדינית בשם דליסיה לאפוס (איימי אדאמס, "תפוס אותי אם תוכל"), והופכת להיות מאומנת כושלת ל"מזכירה לעניינים חברתיים".

הכוכבנית האמריקאית, שבתחילה מעוצבת כמעין קריקטורה של מרלין מונרו אך בהמשך מתעדנת והופכת אנושית וחביבה, מצויה באי-סדר ועל סף אסון בכל צד של חייה. איזו מיס פטיגרו אפרורית היא בדיוק מה שהיא צריכה על מנת להכניס קצת הגיון בריא ונשמה לחיי ההוללות והנפקנות שלה. מצד שני, איזו דליסיה לאפוס זוהרת היא בדיוק מה שמיס פטיגרו הייתה צריכה, על מנת להחדיר קצת צבע ועסיס (ושומו-שמיים, גם קצת סקס-אפיל) לחייה הדלים.

גם אם שמו המתורגם של הסרט לא מצליח לתפוס את הקלילות האלגנטית והעדינה של המקור, הסרט עצמו לא זקוק לתרגום, ויהיה קליל, עדין ואלגנטי לכל קהל בעולם. יש בו משהו מניחוח הקומדיות הרומנטיות ההוליוודיות הגדולות של שנות ה-30 וה-40, משב של רוח רעננה בעידן שבו תעשיית "סקס והעיר הגדולה" יוצאת בסרט החוגג עשור של טלוויזיה משמימה.

העלילה של "מיס פטיגרו" פשוטה יחסית, סיפור סינדרלה מבוגרת העולה על החברה הבריטית הגבוהה ומצליחה לשנות משהו בליבם של מי שהיא פוגשת בהם בשל טוב לבה וערכיה הבריאים, ואף למצוא אהבה. מי שאחראיות לחן הרב שניחן בו הסרט הוא צמד הכוכבות המוכשרות שמככבות בו, מקדורמונד ואדאמס, בתמיכתם האיתנה של צוות השחקנים הבריטי (לי פייס, שירלי הנדרסן, קיארן הינדס), שמזכירים לנו שבממלכה המאוחדת אכן יודעים לשחק. בעיקר בזכותם הסרט הוא ממתק כה אוורירי וחביב.