רן בשמי ברלין

בפעם האחרונה שרן דנקר צעד על שטיח אדום זה היה במסגרת המתבקשת של השקת הסדרה "דני הוליווד". היום (ה') הוא אמור לצעוד על שטיח אדום ויוקרתי הרבה יותר – זה של פסטיבל ברלין. כל זה קורה בעקבות כיכובו בסרט "חסר מנוחה" של הבמאי עמוס קולק, לצדו של משה אבגי.

זהו סרטו הראשון של דנקר, שמגלם בסרט את צח, חייל מצטיין בסיירת מטכ"ל שמסתבך לאחר שהרג ילד ערבי. בהמשך העלילה פוגש דנקר את אביו (אבגי), לאחר 21 שנות נתק. רגע לפני שהוא ניגש לעוד מסיבת עיתונאים, תפסנו את דנקר קופא מקור הברלינאי.

"קפוא פה", הוא מתנשף, "אבל ההתרגשות מצליחה לחמם אותי. האמת היא שאני עדיין לא מעכל את זה – פסטיבל ברלין, סרט ראשון, לעבוד עם אייקונים כמו עמוס קולק ומשה איבגי. אולי כשאחזור לארץ זה יקרה. בינתיים הכל כאן נורא מסודר, מאורגן ובעיקר עטוף בלוח זמנים הדוק. היום מקרינים את 'חסר מנוחה', אז ההכנות בעיצומן ואנחנו נעים בין מסיבות עיתונאים. זה אולי נשמע כל-כך שגרתי לשחקנים ההוליוודים, אבל אני עדיין לא רגיל לזה. למזלי יש לי כאן את אבגי ועמוס, שעוזרים לי להתאקלם".

איך זה היה לקבל על הסרט הראשון שלך את עמוס קולק כבמאי ומשה איבגי כשחקן לצידך?
"בכלל, השניים היו אלה שהפכו את חוויית הסרט הראשון שלי לחלומית. כשעמוס פנה אליי והציע לי את התפקיד, התרגשתי ונלחצתי בו זמנית. ראיתי לא מעט מהיצירות שלו ושל אבגי, וההזדמנות לשתף איתם פעולה הייתה בגדר חלום.

"העבודה עם עמוס הייתה די שונה מכל מה שהכרתי עד עכשיו. הוא נתן לי הרבה חופש ותמך בי. גם החיבור עם אבגי היה מדהים. אחרי הסצינה הראשונה שלנו ביחד, הוא אמר לי 'פשוט תהיה אתה ותיהנה'. תחושת הביטחון שהוא הקרין נתנה לי הרבה כוח. לפעמים הייתי מגיע לצילומים גם כשלא הייתי צריך – פשוט כדי לראות אותו עובד".

זה קצת שונה מלעשות את דני הוליווד.
"בתור מישהו שבא מעולם הטלוויזיה, לא ידעתי איך זה עובד על המסך הגדול. אז נכון שבגדול שניהם שייכים לאותו מקצוע, ואני מאמין ביכולתי לעסוק בקשת של דברים, אבל בסופו של דבר הקשר בין העולמות די קלוש.

"יש כאלה שאומרים שעדיף להתמקד במשהו אחד – ואכן אפשר לראות בחו"ל את שחקני התיאטרון עולים מדי ערב לבמה, ואת שחקני הקולנוע מתמקדים בעיקר במסך הגדול. מצד שני, אנחנו חיים בארץ וצריך גם להתפרנס. היכולת לעסוק במספר דברים במקביל – טלוויזיה, קולנוע ומוסיקה – מאפשרת לי ליהנות מכל העולמות, כמו היום".