"אנחנו מוצר של תעשיה בתנופה"
יוסף סידר במאי "בופור" עדיין לא ממש מעכל את העובדה שסרטו מועמד לאוסקר ומחובק על ידי הממסד. אפילו כשנשיא המדינה מתקשר לברך אותו באמצע מסיבת עיתונאים
"הייתי מאוד שמח לתאר את הרגע, אבל אין לי ממנו שום זכרון. זה היה מאוד מהיר מצד אחד, ומהצד השני מאוד איטי". כך תיאר הערב (ג') יוסף סידר, במאי הסרט "בופור", את הרגע בו גילה שהסרט שלו נכנס לרשימת חמשת המועמדים הסופיים לפרס האוסקר לסרט הזר. "הלוואי שהיה אפשר לאחוז ברגעים האלה, אבל הם עוברים כל כך מהר. רון (לשם, תסריטאי הסרט. נ.א) היה לידי ושמח, אז הבנתי שנכנסנו".
אבל כנראה שאף אחד לא ייתן זמן ליוצרי הסרט לעכל את הזכייה במועמדות בניחותא. עובדה, במהלך מסיבת העיתונאים שהתקיימה הערב לרגל המאורע ההיסטורי - 24 שנה לאחר המועמדות הישראלית האחרונה לאוסקר - כבר התקשרו נשיא המדינה שמעון פרס, ושר התרבות, המדע והספורט ראלב מג'אדלה לברך את סידר על ההישג.
משה אדרי, מפיק הסרט, בטוח שהאוסקר כבר בכיס שלהם: "יהיה בסדר, אנחנו נביא את האוסקר", הוא מתחייב, ומוסיף, "הבטחתי בכתבה בגלובס לפני כשנתיים שב-2008 אנחו נביא את האוסקר. אני בן אדם מאמין, ואני חושב שנצליח לעמוד בזה". לשאלה מה יקרה אם שביתת התסריטאים תגרום לביטולו של הטקס, או להקטנתו למימדי טקס גלובוס הזהב השנה, הוא עונה: " אנחנו חוגגים 60 שנה למדינה, לא יעשו לנו את זה".
אבל לסידר וללשם, בניגוד אליו, לא ממש אכפת מהאוסקר. לבד מן העובדה שאין לשניים מושג מה הם אמורים לעשות מפה והלאה, אם יתנו להם בכלל להיכנס לאולם הטקס, ומה יגידו אם יזכו, לדעתם הם כבר ניצחו. "כל מה שהיה חשוב לנו זה הלוגו לפוסטר", הם מתבדחים.
לשאלה מה לדעתם נגע בחברי האקדמיה בארצות הברית בסרט כל כך ישראלי, עונה סידר: "הסרט באמת מאוד ישראלי, וישראלים רואים בו דברים שאנשים מבחוץ לא קולטים, אבל יש בו גם רובד אוניברסלי. זה קיים בסיפור הבסיסי שרון הביא, ולדעתי נכון לגבי כל הר וכל מלחמה".
"נע בין נעימות לבין מחנק"
כזכור, בופור נכנס לרשימה הראשונית של 63 הסרטים הזרים המועמדים למועמדות לאוסקר, לאחר שמועמדותו של הסרט "ביקור התזמורת" נפסלה, בגין שימוש נרחב בשפה האנגלית. לכן עמד לרשות צוות ההפקה של "בופור" זמן קצר מאוד לערוך עבורו מסע יחסי ציבור בקרב אנשי האקדמיה בהוליווד.
סידר מעיד כי "כמעט ולא היה לנו זמן לערוך קמפיין לסרט. אני גם בדעה שהקמפיינים לא באמת עוזרים. עובדה שהיו לא מעט סרטים שנכנסו לרשימה הראשונית, וזכו לקמפיינים נרחבים, ובסוף לא עברו הלאה. הסרט מדבר בעד עצמו, ואם זה לא היה כך, שום קמפיין לא היה עוזר לו".
בהמשך נשאלו שלושת השחקנים הראשיים בסרט, אושרי כהן, איתי טיראן ואלי אלטוניו האם הם מתכוונים להשתמש בעובדה שעתה הם הולכים להיות מוכרים יותר בחו"ל כמקפצה לקריירה שלהם בהוליווד, ושלושתם התחמקו מתשובה ישירה.
אלטוניו אמר משהו על היותם חיילים טובים שמסיימים משימות, כהן אמר שהוא שמח על האפשרות לספר את הסיפור לקהל רחב ובינלאומי, וטיראן אמר שלא צריך להסתכל על הוליווד כעל עגל זהב. הוא זכה לתשואות קהל העיתונאים כשאמר שהחומר הטוב קיים גם בארץ, וכל מה שהוא צריך זה תמיכה כלכלית ראויה.
סידר מצידו נשאל איך הוא מרגיש עכשיו עם החיבוק שנותן לו הממסד שקודם יצא נגדו ונגד עברם הלא-צבאי של חלק משחקניו. "נע בין נעימות לבין מחנק", הוא ענה. "אם קהל גדול, כמו זה שצפה בסרט ויצפה בו בעקבות החשיפה הזו, זה הממסד, מהחיבוק הזה אני מאוד שמח".
לפני סיום אמר סידר כי "הכניסה שלנו למועמדות לאוסקר היא הישג של כל התעשיה בארץ. היכולת לקחת סיכונים קשורה להתפתחות התעשייה, שמייצרת כל שנה הפתעות חדשות. אם מסתכלים על הסרטים שיצאו השנה, חוץ מזה שאפשר לומר על הרבה סרטים שהם מצוינים, הם גם מאוד שונים, והגיוון והשוני מייצרים דו-שיח בתעשיה, שמאוד מפרה ומעלה את הרף. אנחנו מוצר של תעשיה בתנופה גדולה".
ואלה המועמדים האחרים לאוסקר השנה
הסרט הטוב ביותר
כפרה
ג'ונו
מייקל קלייטון
זה יגמר בדם
ארץ קשוחה (No Country For Old Men)
הבמאי הטוב ביותר
ג'וליאן שנאבל (הפרפר ופעמון הצלילה)
ג'ייסון רייטמן (ג'ונו)
טוני גילרוי (מייקל קלייטון)
האחים כהן (ארץ קשוחה)
פול תומס אנדרסון (זה יגמר בדם)
ליתר המועמדויות>>