חצי ראיון

נפתח בהצהרה – אבי קושניר הוא שחקן גדול. צפייה ב"סיפור חצי רוסי", סרטו החדש של איתן ענר בו משתתף קושניר, רק מחזקת את הרושם הזה. עכשיו נעבור לווידוי – הוא מרואיין לגמרי לא קל. עוד ניסינו לראיין אותו בשיא העונה של "רוקדים עם כוכבים" וגורמים, שלא נחשוף את שמם, הגניבו מידע כי מדובר בסרבן ראיונות כפייתי.

המאמצים לדובב את השחקן הטוב לראיון קולח העלו רק קולות התנשפות קלה מצדי השפוף. שיחה בין שניים שלא לגמרי מסתדרים ביחד.

עכשיו התחילה העונה החמישית של "החיים זה לא הכל", העונה השנייה של "רוקדים עם כוכבים" הסתיימה בהצלחה, אתה משחק בתיאטרון ומחזיק סרט חדש ביד. אפשר לומר שזאת הייתה השנה של אבי קושניר?
"אני לא עושה סיכומים. אם אתה רוצה, תעשה אתה".

נשמע שאני מתרגש יותר ממך.
"מתרגש ממה?".

מזה שהייתה שנה מאוד פורייה.
"אני נורא שמח מהפוריות הזאת, אבל אני פשוט לא איש של סיכומים".

על המסך הגדול הוא בא להתארח רק שלוש פעמים. פעם אחת ב"אלכס חולה אהבה", פעם שנייה ב"מטליק בלוז" המצוין, ופעם נוספת ב"סיפור חצי רוסי" שלשמו התכנסנו.

זה במקרה שלא השתתפת בהרבה סרטים?
"לא יודע. לא כל כך מבין את השאלה".

אני אנסה לשער – אולי אתה מאוד אוהב תיאטרון וטלוויזיה כי יש בזה משהו מאוד חי. פחות ערוך, פחות כתוב, עם יותר מקום, יחסית, לביטוי אישי.
"אתה ממש לא באזור. ממש לא".

ובכל זאת.
"לא יודע, לפעמים אתה מקבל תסריטים שלא מוצאים חן בעיניך, או שאתה בדיוק מקבל תסריטים שאתה כן אוהב, אבל אתה סגור בתיאטרון על משהו אחר או דברים אחרים. אין כאן שום דבר מכוון. אני מאוד-מאוד אוהב קולנוע".

סיפור פשוט

עלילת הסרט מתרחשת באשדוד, והיא סובבת בעיקר סביב חן הקטן, אותו מגלם ולדימיר וולוב. חן הוא ילד ביישן ושברירי, שהולך בחוסר רצון לשיעורי הג'ודו במתנ"ס הקהילתי. בזווית העין הוא קולט את נטלי, ילדה מתוקה ויפה ממוצא רוסי שרוקדת מול המראה ושובה את עיניו ואת ליבו.

מכאן והלאה חן שם לעצמו למטרה להירשם לחוג לריקודים סלוניים ולזכות בליבה של אהובתו. העלילה משלבת את חייהם של מורי החוג לריקוד, יחסה ואהבתה של אמו של חן לריקוד, וההתנגדות של אביו הקשוח. "התפקיד שלי בסרט הוא דרמטי", מספר קושניר, "אבל גם יש בו אלמנטים קומיים".

בוודאי.
"זה קומי?".

לא, אבל רוב העשייה שלך זה קושניר המצחיק בפריים טיים של ערוץ 2.
"תראה, אני מבין מה שאתה שואל, אבל אני לא מתעסק בזה. זה לא מעניין אותי. אני לא מתעסק בתדמיות אלא בדברים שמעניינים אותי. דברים קומיים, שחקן קומי או שחקן דרמטי - זה לא משנה. אתה תמיד אותו שחקן".

למה בכלל נכנסת לעולם המשחק?
"או, סוף-סוף שאלה יפה. ברשותך, אני אענה לך בסיפור. כשמישהו שואל אותי האם הוא צריך להיות שחקן, אני אומר לו שלא. כשהוא שואל אותי 'למה לא', אני אומר לו 'בגלל ששאלת'. משחק זה לא משהו שאתה בוחר, זה משהו שבוחר אותך. זה לא מצב נורמאלי, כמו ללמוד משפטים. מה כדאי לי משפטים או רפואה, למשל".

קושניר ניגש להנחיה של "רוקדים עם כוכבים" כמו שהוא ניגש לתפקיד בסרט. הוא אומר שאמנם מדובר במשהו אחר לגמרי, אבל שסך הכל, בעיניו, כל העניין מאוד פשוט. אתם צריכים שחקן, אני צריך פרנסה. "כל תפקיד דורש כישורים אחרים. אני לוקח את מה שאני אוהב ועושה את זה בצורה הכי טובה שאני יכול. אני פשוט אותו שחקן כל הזמן, שעושה הרבה דברים".

יש תכנונים לשנה הבאה שאתה יכול להדליף?
"הכל ברמות של תכנון ואין טעם לדבר עליהם".

סרט רביעי זה משהו שאפשר לדבר עליו?
"לא כרגע. אבל כשיגיע התסריט והבמאי ירצה, נראה מה יהיה".