משהו רע קורה פה

"בקרוב יקרה לך משהו טוב", סרטו של אייל שיראי על פי ספרו של עוזי וויל, הוא סרט מפוזר עם תסריט חובבני. הסרט מרפרף על מספר קווי עלילה, שאף אחד מהם לא זוכה לממש את עצמו בצורה מעמיקה. שיראי ניסה לטוות עלילה ממספר סיפורי משנה שישתלבו זה בזה - בפועל לא ממש ברור על מה הסרט.

להשלמת דמותו הסהרורית, מחזיק אברהם גם חממה סודית של שיחי מריחואנה מרשימים. אילן נהנה מתשומת הלב והיחס שהוא מקבל מאברהם, ומבלה איתו שעות רבות. אברהם, שנע על הגבול בין שפיות לאי שפיות, לא מהסס להשתמש בנשק שצבר, כאשר מגיע קבלן עם תוכניות להרוס את הבניין הנטוש. הוא יוצא להילחם את מלחמתו הקומוניסטית האחרונה, כשהוא חדור תחושת שליחות. אילן, משום מה, בוחר להישאר לצדו ולסכן את חייו.

הבחירה להשעין את הסרט על דמותו של אדם הירש, שלא ניחן בכישורי משחק יוצאי דופן, היא טעות. כל הרקע המשפחתי והקונפליקטים הפנימיים שעתידים להניע את בחירותיו כגיבור, מועברים בסצנות אקספוזיציה רבות מדי ומיותרות, ובמקום להעביר את המידע באמצעים ויזואליים, הוא מועבר במונולוגים עמוסי דרמה. דמות האב, אותו נוטש אילן בתחילת הסרט לטובת מגורים אצל אחותו, מוצגת בצורה חובבנית, ולא מהווה כל תפקיד בעל משקל במבנה הסיפור.

איננו רשאים להתייחס לקולנוע הישראלי בסלחנות, על אף האמפתיה וההערכה הכנה ליוצרים ישראלים שמצליחים להעלות על המסך את יצירותיהם בדרך לא דרך. לא ברור איך סרט כזה מצא את דרכו אל המסך. הקרנות התומכות, המשקיעים ומקבלי ההחלטות, מחויבים להציב רף מקצועי מאתגר וברור ליצירות הקולנועיות המעטות מידי שרואות אור כאן, ולתת הזדמנות אמיתית לביטוי עבור דור חדש של יוצרים. או אז, אולי יקרה גם לנו משהו טוב.