מה הסיפור

לאריאן, סופרת של פוטו רומנים במגזין "אתה ואני", יש נטייה להשתמש בחיי האהבה שלה ושל אחותה לנה כהשראה לעבודתה. אך חיי האהבה של השתיים רחוקים מלהיות מופלאים כמו בפוטו רומנים: אריאן נדבקת לפריד, שלא אכפת לו ממנה כלל, ולנה משועממת מפרנסואז, החבר שלה.

"רציתי לדבר על הדור שלי, על הדאגות שלי... וגם על הבנת הבריאה דרך שתי נשים צעירות: הספקות שלהן בנוגע לאהבה, הדאגות שלהן בנוגע לעצמן, החופש שלהן". אומרת ג'ולי לופז קורבאל בימאית הסרט.

למה בדיוק שתי נשים צעירות?
"יום אחד, בתערוכה צילומים, נתקלתי בתמונה של וויליאם איגלסטון מציג שתי נשים שיושבות על ספה. התמונה חדרה אלי והתחשק לי לכתוב סיפור עליה. כל כך הרבה מורכבות ומרחק היה בין שתי הנשים המאוחדות האלה, למרות עצמן, בקשר דם.

מיליוני נשים, בעבר, נשארו במטבחים וקראו את הסיפורים הדביקים האלה תוך כדי שהן מבודדות את עצמן במקום להילחם על מציאת החופש שלהן... המטרה היחידה של הרומנים האלה היא למצוא את נסיך החמודות. התמונה – סיפור שמגלם בתוכו את הרעיון של עולם "מושלם" בו אנחנו יכולים לבודד את עצמנו. הדמות של אריאן בעצם נמצאת במצב כזה. היא מחפשת אדם לצידו היא תוכל לנוח, מחפשת מגן. פריד הוא, כך מסתבר, אדם כזה אבל, מסתבר שזה לא כל כך פשוט. לאחר הרבה חבטות ונפילות הדמות של אריאן מוצאת לבסוף את מה שטוב בשבילה, אהבה שהיא "פשוטה ואפשרית".