ג'וני אינגליש 3.0: פרק ההמשך ההיסטורי הוא לא מה שציפינו לו

הסוכן הבריטי חזר לאקרנים לאחר 7 שנים של שתיקה. אחד מהקומיקאים האהובים בבריטניה, רואן אטקינסון, מפיח חיים בדמות הקומית- ג'וני אינגליש יחד עם הטוקסידו והאקדח המפורסמים. רואן חוזר למסכים בתור סוכן חשאי בדימוס, שנקרא למשימה דחופה המובלת על די המטה המודיעיני של הממלכה המאוחדת. לאחר שהאקר מרושע (בן מילר) חשף את זהויותיהן של כל סוכני האירגון, ראש ממשלת בריטניה מזמן את אינגליש בשלישית, שנוטש את עבודתו החדשה בתור מורה לגיאוגרפיה חובב-ריגול עבור ביטחון הממלכה, שמדרדר מדקה לדקה.

כיאה לג'וני אינגליש- השם והאגדה, הקסם האישי האופייני כל כך לדמות ברת המזל, מציל אותו בכל פעם מחדש מטיפשותו הבלתי נגמרת. על פניו, ברמת בעלילה לא מדובר בגאונות לשמה, אך דווקא בגלל שאטקינסון הוא לב ליבו של הסרט, האופטימיות חגגה.

את תאריך השחרור המיוחל, פרסמו כבר בשנה שעברה. הפעם האחרונה שהסוכן הבריטני כיכב בבתי הקולנוע התרחשה ב-2011, שנת פרסום הפרק השני בסדרה. במילים אחרות- קהל האולם, המתין לא פחות משבע שנים (!) עד לרגע בו אינגליש יחזור למסך, ואתם בטח יכולים לדמיין איזה רף נוכחי האולם הציבו להפקה. העלילה שעל הנייר לא הייתה מבריקה במיוחד, עדיין נראתה כמו רעיון בעל פוטנציאל נאה לשיחזור הסרט באופן חצי נוסטלגי- חצי חדשני, אופן כזה שהקהל ציפה לו.

הדבר ראשון שאזקוף לזכותו הוא רגעי השיא בו. למרות שכמות קטעי השיא של ההומור האופייני הייתה פחותה מזו שאני מצפה לראות בסרט המשך לסדרה בקנה מידה שכזה, תסריטאי ההפקה ביצעו עבודה לא רעה בכלל. אין ספק שמדובר בצוות כותבים שיודעים ליצור רגעי הומור פשוטים וקלאסיים- כאלו שמבטאים בצורה המיטבית את רואן כשחקן קומי שביסס את שמו הטוב בעיקר בזכות משחק מופלא בשנותיו המוקדמות בתור מיסטר בין.

מעבר לכך, יש לציין לטובה את הבימוי הנפלא שמאפיין את הסדרה- וי גדול על משבצת בימוי הפרודיה. גם בסרט הזה, דיויד קר, במאי הסרט, סיפק עבודה מצוינת. קר הצליח לשלב בהומוגניות לא מעט זוויות צילום רציניות שמאפיינות את ג'יימס בונד בפרט וסרטי-ריגול ככלל, לצד מיטב הסצינות הקומיות של ג'וני אינגליש, דבר שהפך את הסרט לפרודיה בהגדרתה, בדיוק לפי קונספט הסדרה.

למרות נקודות האור שבסרט, כמו הבימוי הנפלא, רגעי השיא המצחיקים, הליהוק המעניין של בן מילר ואיך לא- רואן עצמו, הסרט לא עומד בתקן של סרט שאמור להיות האפיזודה השלישית בסדרה. לאחר 7 שנים של המתנה, לקהל מגיע יותר מזה. העלילה הפושרת והכמות היחסית-מצומצמת של הרגעים ההומוריסטים שהפילו את הקהל, גרמו לפרק ההמשך של הסדרה המפורסמת, שתוכנן להיות הצלחה מיידית, להפוך להפקת "פרווה" שגרתית ולא מרתקת במיוחד. אולי מתובלת במעט יותר הומור מחברותיה לליגה. אם להיות כן, למרות שהסרט רווחי ( יש לציין שבעיקר בשל סקרנות הקהל)- הייתי מעדיף לראות פרק המשך ל- "חופשה של מיסטר בין" מ-2007.

לסיכום- ג'וני אינגילש 3.0 הוא סרט טוב, אך לא טוב כפי שציפיתי וייחלתי שיהיה. רואן אטקינסון, אני באמת מחבב אותך עם הטוקסידו המסוגנן והאסטון-מרטין היוקרתית, אך אני מחבב אותך הרבה יותר כאשר אתה לובש את החליפה החומה ונוסע במיני קופר הקלאסית של מיסטר בין.

ג'וני אינגליש 3.0: 3 כוכבים