מסכמים שנה בקולנוע הישראלי: איזה סרט קטף את המקום הראשון?

תומר היימן

שנת 2016 בקולנוע הישראלי הייתה ללא ספק המוצלחות שלו בשנים האחרונות. קודם כל מבחינה מסחרית - על פי ההערכות, בשנת 2016 נמכרו בישראל קרוב ל2 מיליונים כרטיסים לסרטים ישראלים, הנתון הגבוה ביותר מאז שנות ה-80.

 

זו גם הייתה שנה מצוינת לקולנוע הישראלי מבחינה אומנותית - מההצלחה האדירה של סרטי הדוקו בקופות ועד הסרטים העליליתיים הנהדרים שראינו השנה. גם מבחינת הנושאים שהקולנוע הישראלי עסק בהם, זו הייתה שנה מגוונת מאוד בה ראינו סרט על החברה הבדואית, סרט פשע, סרטים קומיים, סרטים על העולם החרדי, דרמות אישיות ועוד. בפעם הבאה שהשרה רגב תעלה שוב את הטענה לחוסר פלורליזם בקולנוע הישראלי, מוטב שמישהו יראו לה את הייבול של 2016, כי עם עובדות אי אפשר להתווכח.

 

בשנה כל-כך נהדרת ומלאה בסרטים טובים, היה קשה מאוד לבחור את המצטיינים שלנו בכל קטגוריה, לכן מלבד הזוכה ניתן גם ציון לשבח לסרט/שחקן/יוצר אחד נוסף.

 

 

שחקנית משנה:

טריילר סופת חול

שחקן משנה

שחקן המשנה הטוב ביותר

---

ציון לשבח: אלון דהן / "אבינו"

 

דהן מגלם בסרט את רוזנטל, הגנגסטר הרע בסיפור, אדם עם שגעות גדלות, מעין טוני מונטנה מקומי ועושה זאת בצורה עוצמתית ומדויקת.

 

 

הזוכה: תומר קפון - "שבוע ויום"

 

זו לא ספק הייתה השנה של תומר קפון - מהתפקיד הנהדר ב"שבוע ויום", שזיכה אותו בפרס אופיר ועד ההצלחה המסחררת בתאג"ד.

 

ב"שבוע ויום  מגלם קפון את זולר, הבן הסטלן של השכנים, שמתקרב לאייל (שי אביבי) האב השכול ועוזר לו לגלגל ג'וינטים בכדי לעזור לו להתמודד עם האובדן וכך בעצם מתמודד איתו בעצמו. דמותו של זולר מוסיפה המון אור ואופטימיות לסרט. קפון, עם כל הצ'ארם והכריזמה האדירה שלו, מצליח ליצור דמות שמוסיפה המון אור ואופטימיות לסרט הנהדר הזה.

 

 

תגובתו של תומר קפון על הבחירה:

 

"מרגש, העבודה על זולר הסטלן שלי הייתה חוויה נפלאה ,רוקנרול! זכיתי להגשים חלום מקצועי ולעבוד עם אנשים מוכשרים בעלי תשוקה , סיפור יפיפה, קולנוע טוב. לקבל פרס שטופח על כתף העבודה הקשה זה בהחלט כיף גדול.

מה שנשאר הוא רק להגיד תודה לעוסקים במלאכה וכל מי שנהנה והתרגש איתנו יחד. שנה מדהימה שתהיה לכולם".

 

קפון תמונה

פסקול

הפסקול הטוב ביותר

---

ציון לשבח:  פרינסס שואו וקותימאן / "פרינסס שואו"

 

מה עוד אפשר לומר על הפסקול של אחד הסרטים הכי מדוברים השנה ועל הפרויקט של קותימן "thru you"? קותימאן הפך את שדות היוטיוב למעבדה מוזיקלית מפעימה כשלקח "תחת חסותו" כמעבד מוזיקלי את פרינסס שואו ויצר עיבודים מרהיבים לשירים שלה, כאלה שלא רק שתהנו מהם לאורך הסרט, אלא גם תרצו לצרף לפסקול חייכם.

 

 

 

הזוכה: תמר אפק ורן בגנו  / "שבוע ויום"

 

בזמן שהסרט בועט, הפסקול מנחם. כל שיר בסרט כאילו נבחר בפינצטה ומוסיף באופן בלתי נראה (להבדיל מצילום, תפאורה וכו') רובד שלישי, עמוק וקסום של אווירה מדויקת, של תחושה עמוקה - כמו שרק מוזיקה יכולה לעשות וכמובן שאי אפשר לשכוח את סצנת האייר גיטר המושלמת של תומר קאפון לצלילי Star Quality.

 

 

תגובתו של רן בגנו:

 

"שמח להיות חלק מהסרט ומהעבודה על הסרט וכל הסרטים הקודמים של אסף. מודה על הזכייה."

 

תגובתה של תמר אפק:

 

"אני מודה לכם מקרב לב על הערכתכם, הדבר מאוד מחמיא לי, אשמח לעמוד לשרותכם גם בעתיד."

 

פרינסס תסריט

תסריט

התסריט הטוב ביותר

---

 

ציון לשבח: "סופת חול" / עילית זקצר

סרט שהיה יכול בקלות "ליפול" לתוך הקלחת המבעבעת של סרטים שראינו כבר, מצליח להיחלץ מכך בזכות תסריט מחושב, עמוק ומורכב. זקצר מכניסה לסרט לאורך כולו נקודת מבט נשית מורכבת, הן של אישה בחברה הבדואית והן של אישה מול אמה (שמול אמא שלה וכו'). כמה אומץ צריך בשביל להצליח איפה שאמא שלך נכשלה? אלו שאלות שעולות בעדינות בסרט ומשאירות נקודות למחשבה בסופו.

 

 

הזוכה: "שבוע ויום" / אסף פולונסקי

 

את התסריט לסרט פיתח פולונסקי בחממת התסריטים של "סם שפיגל", שם פותח בין השאר התסריט ל"הבן של שאול", זוכה האוסקר אשתקד ונחשבת לאחד המובילות בעולם בתחומה.  התסריט שפיתח פולונסקי לא רק בנוי נהדר, הוא גם שלם מאוד - מרמת הדיאלוגים שכתובים מעולה, דרך הסצנות ועד לביטים בתסריט שעובדים. בשנה עם כל-כך הרבה תסריטים מעולים, הצליח פולונסקי להתבלט מעל כולל עם תסריט ייחודי מאוד שהפך לסרט ייחודי עוד יותר.

 

תגובתו של אסף פולונסקי:

 

"מאוד מרגש לקבל כזאת מחמאה על התסריט. לאורך השנים בהם עבדתי על התסריט עבדו איתי המון אנשים מוכשרים שגרמו לתסריט להפוך לסרט שהוא. אז תודה רבה על ההכרה ולכל מי שעבד/ה על "שבוע ויום".

 

תמונה שבוע ויום

סרט הדוקו של השנה

סרטו הדוקו הטוב ביותר:

---

ציון לשבח: "מוות בבאר שבע" / טלי שמש ואסף סודרי

 

טלי שמש ואסף סודרי לקחו את הצילומים של מצלמות האבטחה באותו הערב של הפיגוע בבאר שבע ופרטו אותם ביד אמן לסיפור האמיתי שמאחורי האירוע, הם מראיינים את האנשים שרצו שם ברגעי הבהלה, ניסו לעזור, צילמו, נפצעו - היו שם באמת. קיבלו חלק ועוד חלק של חוויה, של נקודת מבט של פרשנות, של הטלת ספק והפכו את האירוע הבטחוני לאירוע אנושי, עם הסתכלות בעיניים לתאונת הדרכים המצפונית הקולקטיבית שהתרחשה על גבו של הבטום זרהום; אין בסרט ולו אצבע מאשימה אחת וזהו הישג מפואר.

 

 

הזוכה: "פרינסס שואו" / עידו הר

הסרט מספר את סיפורה של סמנתה מונטגומרי (שם במה - פרינסס שואו), בחורה צעירה מניו אורלינס שמנסה להצליח בעולם המוזיקה כאשר באותה העת, מהצד השני של האוקיינוס המעבד המוזיקלי קותימן מגלה את שירייה ביוטיוב ומעבד אותם לכדי יצירה הרמונית ומרגשת.

 

הסרט מצולם בשתי הזירות - הזירה הישראלית, השקטה והמקומית של קותימן, נטולת המאבקים הקיומיים (אך באותה העת גם המפקדה הראשית של מעבדת הצלילים בניצוחו של מוחו הקודח) והזירה השניה, היא זירת חייה היומיומיים של שואו, עם הקשיים, התקווה, הייאוש והשירים. נקודת החיבור בין שתי הזירות והדמויות נתפרת על ידי הבמאי עידו הר, ביד עדינה ורגישה ומביאה לנקודת מפגש אותנטית ומטלטלת שתגרום לכם לצאת מהאולם ולשאול את עצמכם - איך גם אני יכול להועיל לעולם הזה?

 

תגובתו של עידו הר:

 

"מאד שמח ונרגש על הבחירה ב"פרינסס שואו" לסרט השנה. זאת הייתה שנה נפלאה לקולנוע הדוקומנטרי בארץ.
תודה רבה לנענע10 ולצופים הרבים שאהבו וחיבקו את הסרט."

 

תמונה פרינסס

שחקנית השנה

השחקנית הטובה ביותר

---

 

 

ציון לשבח: נלי תגר / "החטאים"

נלי תגר ב"חטאים" מוכיחה סופית שהיא שחקנית אמיתית; סופחת בכל רמ"ח איבריה את התפקיד, את הטקסט ואת הסצינה וברור ללא כל ספק שהיא לא "משאירה רווחים" בינה לבין הדמות, שאם היא לא תאמין במה שהיא אומרת ואיך שהיא מגלמת את הדמות - זה פשוט לא יקרה. זו איכות מדהימה של משחק כי היא הרבה מעבר להבעות דרמטיות, יכולות לבכות בפקודה וכו' - מה שיש לתגר זו איכות מהותית של הנגשה, שכנראה מתחילה בתוכה בהנגשה עצמית אך בכך מיד מנגישה באופן אורגני את הסרט לצופה, כאשר הסצנות בהן היא משחקת הן בעליל הסצינות הכי אותנטיות, נוגעות, סוחפות ומרגשות לאורך הסרט.

 

הזוכה: נועה קולר / "לעבור את הקיר"

 

הבמאית רמה בורשטין תמיד מוציאה מהקאסט שלה את המיטב; ב"למלא את החלל" היא עשתה את זה נהדר עם הדס ירון והפעם זה קרה שוב עם נועה קולר. קולר מלאת העוצמה יוצרת כאן דמות מיוחדת מאוד, כזו שמעוררת השראה עם האמונה שלה, אבל באותה עת גם מעוררת רחמים עם השבריריות שלה, מרגשת עם הקסם שלה אבל גורמת לסלידה עם הנואשות שלה. קולר מצליחה פשוט לשבות את הצופים עם הרגש והכנות שלה ושלל הזכיות שלה בפרסים על משחקה בסרט מוצדקים.

 

תגובתה של נועה קולר:

 

"תודה רבה לנענע10! זה מאוד מרגש אותי. לעשות סרט שכל המטרה שלו היא להפיץ תקווה זה דבר נפלא, ואני שמחה שזה עובד. רמה בורשטין היא במאית גדולה ואני מרגישה ברת מזל על השנה הזאת! שנזכה לעוד הרבה שנים פוריות בקולנוע אמן!"

 

תמונה נועה קולר

השחקן הטוב ביותר

השחקן הטוב ביותר

---

 

 

ציון לשבח: מוריס כהן / "אבינו"

 

מוריס כהן , שכזכור זכה בפרס אופיר האחרון על תפקידו בסרט, מביא ל"אבינו" הרבה יותר משרירים - ההבעות שלו והרגש שהוא מביע באמצעות דיבור מנוגדים רוב הזמן לאלימות הפיזית שלו ומחזקים נהדר את הקונפליקט הפנימי של הגיבור. הניגוד הזה מגיע לשיא בסצנה בה נשלח "לטפל" בנהג מונית זקן בה מתפרק עובדיה.

 

הזוכה: שי אביבי / "שבוע ויום"

 

תפקיד חייו של שי אביבי, שמגלם את אייל, האב השכול שרק מחפש דרכים להתמודד עם כל השכול והריקנות הזו שנשארה. אביבי מגלם דמות גברית מחוספסת מבחוץ אך שבורה מבפנים, מצחיקה כל-כך אבל גם עצובה עד כאב ובעצם מגלם בתוכו את התמצית של הסרט כולו.

 

 

 

תגובתו של שי אביבי:

 

"מאושר מהסרט הזה, ממה שהוא עשה לי, ממה שעשיתי לו, מהמסע שהוא עושה בארץ ובעולם ומודה מאוד על הבחירה שלכם"

שי אביבי

בימוי

הבימוי הטוב ביותר

---

 

 

ציון לשבח: עילית זקצר / "סופת חול"

 

לראות במאית שבסרט הביכורים שלה מצליחה לביים בצורה כל-כך מרתקת ונקייה מטעויות זה לא פחות מפלא. אם זו התוצאה שזקצר השיגה בסרט הביכורים שלה, אפשר רק לדמיין מה עוד מחכה לנו מהיוצרת המוכשרת הזו בעתיד.

 

הזוכה: רמה בורשטיין / "לעבור את הקיר"

 

 

 

תמונה רמה

הסרט הטוב ביותר

הסרט הטוב ביותר

---

 

ציון לשבח: "שבוע ויום" / אסף פולונסקי

 

אם הגעתם עד לכאן כנראה ששמתם לב שמאוד מאוד אהבנו את סרטו של פולונסקי. מדובר ביצירה מורכבת שמצליחה לגעת במגוון כל-כך רחב של רגשות ולעשות את זה בצורה כל-כך ייחודית. אחרי הכל כולנו בשלב כזה או אחר מנסים להתמודד עם השכול- והסרט, למרות שהוא עוקב אחרי אובדן טרי, אומר את מה שכולנו יודעים אבל מפחדים להגיד - הזמן לא באמת מרפא את הכל.

 

 

הזוכה: "לעבור את הקיר" / רמה בורשטיין

 

"לעבור את הקיר" הוא סרט נהדר על אהבה, גם עצמית, גם לאנשים וגם לאלוהים. סרט שעובד באמצעות תסריט נפלא, נקודת מבט מרעננת ותצוגת משחק נדירה. הוא יצחיק אותכם, ירגש אתכם עד דמעות (בסוף ההקרנה לא היו הרבה עיניים יבשות באולם), ואפילו יגרום לכם להאמין טיפה יותר, גם אם אתם לא האנשים הכי מאמינים בעולם.

 

 

תגובתה של רמה בורשטיין על הזכייה הכפולה:

 

"זה מאוד מרגש אותי. זה כמו חלופה של מכתבי אהבה. את ליבי נתתי בסרט הזה ומערכת נענע10 שלחו לי חזרה את ליבם. תודה להם ותודה לכל השותפים החשובים שלי ביצירה. את כולם, מגדול ועד קטן, צריך לציין שוב ושוב אך מקוצר היריעה רק אודה למשפחת "לעבור את הקיר"."

לעבור את הקיר תמונה