אל סופו של הקיץ: סטאר טרק אל האינסוף

קיץ 2016 לא ייזכר כאחת מעונות הקיץ הטובות של הקולנוע האמריקאי. מבול של המשכונים שלא הצליחו לשחזר את הצלחת קודמיהם, ולא מעט סרטים שלא הצליחו ללכוד את לב המעריצים ובעיקר את ליבם של המבקרים, שקטלו כמעט כל סרט חדש שהגיע, הפך את הקיץ הזה לאחד שאולפני הסרטים ישמחו לשכוח.

הסרט שחותם את מבול סרטי הקיץ הגדולים בישראל הוא הסרט השלישי בסדרה המחודשת של סרטי סטאר טרק (ובעצם הסרט ה-13 בסדרה כולה), או "מסע בין כוכבים" כפי שהסדרה נקראה פה פעם, ולמרבה המזל, הוא מצליח להציל במעט את כבודו של הקיץ הזה.

חללית האנטרפרייז נמצאת כבר בשנה השלישית של המסע בין חמש השנים לגלות עולמות חדשים, וקפטן קירק (כריס פיינס) תוהה אם חיי הקפטן הם בכלל עבורו, באותו זמן שספוק (זאכארי קווינטו) מתלבט גם הוא לגבי עתידו בצי הכוכבים, אחרי שכוכב הבית שלו הושמד כליל בסרט הקודם בסדרה. התקפת פתע על הספינה שהורסת אותה כמעט לגמרי, גורמת לצוות להתרסק על כוכב לא ידוע ולנסות להבין מדוע קראל (אידריס אלבה), אוייב חייזרי אכזרי במיוחד, מנסה להרוג אותם ולהשתלט על רכיב כלשהו שמאוחסן בספינה ההרוסה.

כמו שני הסרטים הקודמים בסדרה, אל האינסוף הוא הרבה יותר סרט קיץ מהיר ומלא אקשן מאשר סרט שמזכיר את סדרת הסרטים (והסדרות) הישנה, ולחיזוק האופי הזה שלו הובא הפעם גם הבמאי ג'אסטין לין, במאי סרטי מהיר ועצבני האחרונים, שדווקא הוא מצליח להביא אליה קצת מהרוח הישנה של הסרטים, בעיקר דווקא בקטעים השקטים יותר ובקטעי הדיאלוג בין הדמויות.

ההתרסקות על הכוכב מפזרת את הצוות, ונותנת לנו כמה אינטראקציות ביניהן שהיו חסרות לנו בשני הסרטים האחרונים. ספוק ודוקטור בונז (קארל אורבן) נתקעים אחד עם השני, וחלק מהסצינות הכי מצחיקות ונוגעות ללב בסרט קשורות למערכת היחסים בין שתי הדמויות המאוד שונות האלה.

על הכוכב פוגשים אנשי הצוות גם את ג'יילה (סופיה בוטלה), חייזרית שהתרסקה גם היא על הכוכב, ונרתמת לעזור להם להילחם בקראל. ג'יילה היא זריקת מרץ מבורכת לקאסט של הסרט. דמות נשית חזקה, עצמאית, עגולה ומעניינת, ובוטלה מצליחה לתת לה אופי מבלי להיות מינית מדי, כמו שקרה לא פעם בשני הסרטים הקודמים בסדרה.

קטעי האקשן בסרט מעולים וסוחפים, וג'אסטין לין מוכיח שוב עד כמה הוא טוב בבימוי של קטעים כאלה, גם אם סגנון העריכה המהיר והקופצני שמזוהה איתו כל כך מרגיש קצת פחות מתאים לסדרת הסרטים הזו, אבל נראה ש"טרקיז" אמיתיים הבינו גם הם שבתקופה הזו הם כנראה לא יזכו לקבל סרט "כמו פעם", ואל האינסוף הוא הסרט שמזכיר ברוחו הכי הרבה את הסדרה הותיקה, מבין שלושת הסרטים החדשים, ויש בו אפילו כמה קריצות, עדינות יותר ועדינות פחות, עבור מעריצי הסדרה.

רוב הדמויות זוכות לפחות לקטע אחד אישי שנוגע להתפתחות שלהם, למרות ששוב קירק וספוק זוכים לרובו של אור הזרקורים. סקוטי (סיימון פג), המכונאי של החללית, זוכה גם הוא ללא מעט זמן מסך הפעם, אולי באופן לא מפתיע לאור העובדה שפג הוא אחד מהכותבים של הסרט. חבל שצ'קוב (אנטון ילצ'ין ז"ל) שוב זוכה להיות בעיקר האתנחתה הקומית של הסרט, לאור העובדה שזהו תפקידו האחרון של ילצ'ין שצולם לפני שנהרג בתאונה.

הבעיות של הסרט מתחילות כשמנסים להיכנס לדקויות בעלילה, ומגלים את החורים הענקיים בסיפור ובהגיון שלו. קראל, שאלבה מצליח להפוך לנבל מאיים ומסקרן במיוחד, שומר את המניעים שלו נסתרים ממש עד סופו של הסרט, וכשהם נגלים, זה מרגיש שכבר מאוחר מדי, ואין מספיק זמן להתעכב עליהם. הרבה מהפעולות של הצוות נסמכות על מזל טהור, צירופי מקרים, או פשוט כאלה שצוות הכותבים לא ממש הרגיש שחשוב להסביר לנו איך קרו. נכון שזה קורה בלא מעט סרטי קיץ עתירי אפקטים, אבל כשמדובר בסרט בסדרה הוותיקה הזו, אפשר לצפות לתסריט קצת יותר מהודק.

בכל זאת, ואם מגיעים אל הסרט בלי לצפות לאתגר מוחי או לסרט טרק "אמיתי", מדובר בסרט קיץ יעיל וכיפי במיוחד, עם המון אפקטים מצוינים ולא מוגזמים ולא מעט הומור, שמצליח להעביר את השעתיים שמרכיבות אותו במהירות ובהנאה, וזה לא מעט בקיץ 2016.

סטאר טרק אל האינסוף : 3.5 כוכבים.