"דרך קלוברפילד 10" - המותחן הכי טוב של השנה

זוכרים את "קלוברפילד" ? סרטו של ג'יי ג'יי אברהמס, המתעד מפלצת שמשמידה את ניו-יורק דרך מצלמה ביתית והפך ללהיט ענק? במשך שנים חיכו המעריצים לסרט המשך וניזונו משמועות כאלה ואחרות עד שב15 בינואר, בלי שום הודעה מוקדמת, יצא הטריילר המסתוריל"דרך קלוברפילד 10" ויצר באז גדול, מסתורין ובעיקר ציפייה ענקית.

הסרט עוקב אחרי מישל (מריאליזבת' ווינסטד, "סקוט פילגרם נגד העולם"), בחורה צעירה, המתעוררת אחרי תאונת דרכים ומוצאת את עצמה שבויה בבונקר עם שני אנשים. בעל הבונקר, הווארד (ג'ון גודמן, "ביג לבובסקי"), טוען, שהציל אותה ממתקפה כימית שהרסה את העולם שאנחנו מכירים ובגלל הנשורת, אי אפשר לצאת החוצה.

הווארד, שבנה את המקלט, הוא פריק של תאוריות קונספירציה שהקדיש את חייו בכדי להתכונן לתרחישים שונים שיביאו לסוף העולם, מה שגורם למרי לחשוד האם באמת האסון או שמדובר בחטיפה פרופר? הבחור השני בבונקר, האמט (ג'ון גלאגר ג'וניור, "טווח קצר 12"), עבד אצל הווארד ועזר לו לבנות את המקלט, נראה נורמטיבי ומתגלה כבחור שכיף לבלות איתו את סוף העולם.

הסרט ברובו המוחלט מתרחש בלוקיישן אחד - הבונקר שבנה הווארד שמשמש מצד אחד ככלא פיזי שלא ניתן לברוח ממנו ומצד אחר, והרבה יותר מעניין, סוג של כלא פסיכולוגי. מישל לא באמת יכולה לדעת מה קרה בחוץ והיא מנותקת מכולם, כל רעש קטן או איזשהו משהו לא ברור גורם לה לתהות לגבי מה באמת קרה. העיצוב של הבונקר כמעין מקום מושלם לבלות בו את הזמן שצריך עד שהאוויר יהיה נקי עם משחקי וידאו, סרטים, ספרים ומספיק אוכל בכדי לשרוד היא בחירה חכמה שבאופן מדהים, דווקא מחזקת את הקונפליקט שעומד במרכז הסרט. תוסיפו לזה את עבודת הסאונד המדהימה שנעשתה בסרט, גם ברמת הפסקול וגם ברמת האפקטים הקוליים, וקיבלתם סט-אפ מושלם לסרט.

הקאסט כולו מורכב משלושה שחקנים וככזה הוא נופל וקם על ההופעה שלהם ולמזלנו, שלושתם מספקים את הסחורה. גלאגר מגלם את אמט בצורה טובה ומספק את הסחורה (עד כמה שאפשר עם הדמות היחסית מוגבלת הזו), מרי אליזבת' מעבירה יפה את הפחד של מישל, גם ברגעים האמיצים ומעל כולם עומד בפעם המי יודע כמה, ג'ון גודמן המדהים שיוצר דמות ייחודית מאוד, כזו שכצופה אתה רוצה להישאר כמה שיותר רחוק ממנה ומקווה בשביל שאר הדמויות שיצליחו להתרחק ממנה.

הבעיה המרכזית של הסרט היא הקצב הלא אחיד שלו. יש המון רגעים מעולים שמייצרים מתח אמיתי, כזה שלא קיים בהרבה סרטים, חבל שיש גם סצנות שלמות בהם לא קורה כלום ומצליחות לעייף את הצופה, לפחות עד הרגע המותח הבא.

עוד משהו שכנראה יעורר מחלוקת גדולה אצל הצופים והמבקרים הוא הסוף של הסרט , שבשביל לא להרוס לכם הקוראים את הסרט, אמנע מלכתוב עליו כאן בהרחבה אבל כן אגיד שאני בצד של אלה שאהבו את הסוף וחושב שהוא מפתיע ועשוי נהדר, גם אם זה לא בהכרח מה שהצופים ציפו לו.

עם תקציב מזערי של 15 מיליון דולר ושיווק שמתבסס כולו על הצלחת הסרט הקודם "דרך קלאברפילד 10" הוא סוג של פלא, הוא לא דומה בדבר לסרט הקודם, אך עדיין מצליחה לעמוד יפה בזכות עצמו עם קאסט מעולה ותסריט מצוין.
אני אישית מעדיף את הסרט המקורי, שמבחינתי היה אחד מסרטי האימה הטובים של האלף החדש, אך זה לא גורע מהסרט, שהוא סרט קטן מבחינה תקציבית, אך הישג קולנועי גדול.

****