לקראת האוסקר: 7 הרגעים הכי בלתי נשכחים

טקס האוסקר ה-87 יתקיים הערב אז בין אם אתם מתכוונים לצפות בו בלייב ב-3 בבוקר ובין אם לא, אנחנו כאן להזכיר לכם כמה רגעים בלתי נשכחים מהטקס שכל השחקנים מחכים לו

סלפי אוסקר
סלפי אוסקר | צילום: יח"צ
אוסקר
אוסקר

הלילה (ראשון) ייערך הטקס הנוצץ של הוליווד בפעם ה-87. טקס האוסקר הוא האירוע שחותם את עונת הפרסים בתחום הבידור. אחרי הגראמי, האמי, גלובוס הזהב ופרסי האקדמיה הבריטית (BAFTA) מגיע הערב המושקע והנוצץ מכולם. טוב, אצלם זה ערב. אצלנו 03:30 לפנות בוקר.

יש את אלה שקמים (או לא הולכים לישון מראש) במיוחד כדי לראות את הטקס בשידור הישיר, אלה שרואים למחרת את הטקס המתורגם או אלה שרק חוטפים את ההיי-לייטס במהדורות החדשות. אך לרוב כולנו מתעניינים לפחות ב-3 דברים: הזוכים הגדולים, הפשלות הגדולות וקטע הפתיחה.

 

עוד כתבות שאולי יעניינו אתכם:

10 הסצינות הכי רומנטיות בקולנוע

מ"הכל עובר חביבי" ועד לשירי מימון - קיצור תולדות הקדם אירוזיון

 

אז רגע לפני שאתם שואלים את עצמכם אם שווה להיזרק על הספה לשלוש וחצי שעות, או שעתיים וקצת באירוע המוקלט, נציין שבעה אירועים בלתי נשכחים שמצדיקים את ההשקעה הזו מצדכם:

1. הסלפי של אלן (2014) -

אלן דג'נרס, שהנחתה את הטקס בשנה שעברה, צופפה את יושבי השורה הראשונה המכובדים לתמונה ששברה שיא שיתוף לתמונה כלשהי אי פעם ברשתות החברתיות, ועשתה את זה תוך שעה. היה ברור מההתחלה שזה "תוכן שיווקי", אבל העולם בלע את זה, והיה לו טעים. כלכלנים מעריכים שסמסונג יצאו נשכרים בסכום שבין 800 מיליון למיליארד דולר מהתעלול הזה.

 

סלפי אוסקר
סלפי אוסקר | צילום: יח"צ

2. בראד בירד רוצה לעשות סרטים (2007) -

בנאום הזכייה שלו על בימוי סרט האנימציה "רטטוי", סיפר בירד איך יועץ הקריירה בחטיבת הביניים (קונספט אמריקני שלא תפס בארץ) שאל אותו מה הוא רוצה לעשות בחייו, והוא אמר "לעשות סרטים". "ואם לא תוכל לעשות סרטים?" הקשה היועץ, "אז אני אמצא דרך לעשות סרטים", ענה בירד הצעיר. "ואם לא היו סרטים בעולם", התעקש היועץ. "אז אני אמציא את הקולנוע" ענה הילד. הנחישות הזו מאפיינת מצליחנים באשר הם. בשביל בירד התכונה הזו השתלמה והביאה 2 פסלי אוסקר עד כה. בחודש מאי הקרוב יוצא סרטו החדש, המסקרן והלא מונפש, "ארץ המחר".

 

בראד בירד עושה לקהל צמרמורת

3. הצלחה אפרו אמריקנית (2002) -

דנזל וושינגטון והאלי ברי זכו באוסקר עבור שחקנים בתפקידים ראשיים באותו יום בו החליטה האקדמיה לכבד את סידני פואטייה, השחקן השחור הראשון שזכה באוסקר ב-63', בפרס מפעל חיים. דנזל כבר אחז באוסקר על תפקיד משנה בסרט "גלורי". עבור בארי זו הייתה זכיה ראשונה ולמעשה הפעם הראשונה לאישה שחורה בתפקיד ראשי אי פעם. הנאום שלה שיקף את תחושת האפליה ארוכת השנים שהרגישו שחקנים ושחקניות שחורים בארה"ב. מאז הטקס הזה זכו עוד 7 שחורים באוסקר כשחקנים ראשיים ומשניים. 4 מהם נשים (כולן בתפקידי משנה).

נאום התודה של האלי ברי, האישה השחורה הראשונה לזכות באוסקר על תפקיד ראשי

4. וודי אלן עוזב את ניו יורק (2002) -

עברו רק 5 חודשים מאז אסון התאומים ובארה"ב עדין ציינו את ה-11 בספטמבר בכל אירוע ממלכתי. לכבוד טקס האוסקר חיפשו המארגנים אייקון מניו יורק, וכך הגיעו לאלן, שהיה ידוע כאחד ש'לא עוזב את העיר בשביל אף אחד'. ב-1978 אלן היה מועמד וזכה באוסקר על בימוי הסרט "אנני הול", אך גם זה לא הוציא אותו מהבית והוא קיבל את הפסלון לאחר הטקס, בביתו. ב-2012 הוא זכה על תסריט מקורי לסרט "חצות בפריז", ולמרות שמגישת הפרס הייתה אנג'לינה ג'ולי - הוא עדיין לא יצא מניו יורק. ובכל זאת, ב-2002 כדי לעודד את ניו יורק ולעזור לתושבי עירו להרים את ראשם, הוא הרחיק עד קליפורניה ונתן נאום מצחיק ומעודד ומלא בגאווה.

 

5. רוברטו בניני משתגע (1998) -

אחרי שנים של עשייה קולנועית, בעיקר איטלקית אבל לא רק, פרץ בניני לתודעה עם "החיים יפים". סרט שואה איטלקי, עצוב, יפהפה, רומנטי, מצחיק ומטלטל. הוליווד לא נשארה אדישה והעניקה לו אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר ואת פרס השחקן הטוב ביותר. בתמורה העניק בניני להוליווד רגע בלתי נשכח כשנעמד על משענות הכיסאות באולם וקיפץ כמו שפן בדרכו לקבל את הפרס מידיה של סופיה לורן, בת ארצו למחצה.

 

רוברטו בניני משתגע

7. מרלון ברנדו מחרים (1973) -

אחרי שהיה הכוכב הגדול ביותר בעולם בעקבות משחקו ב"הסנדק" בחר מרלון ברנדו, שהיה די משוכנע בזכייה שלו, לא להופיע לטקס. במקומו הוא שלח את נשיאת הועדה לשיקום ילידים-אמריקנים (נו, אינדיאנים), סאצ'ין ליטלפת'ר, שהסבירה לקהל שברנדו מסרב לקבל את הפרס כמחאה לייצוג לו זוכים ילידים-אמריקנים בקולנוע ובטלוויזיה. מדובר בשנות ה-70 טרום עידן ה"פוליטיקלי קורקט". השחורים סיימו את המאבקים שלהם והתחילו להשתלב בחברה האמריקנית, אבל היחס לאוכלוסייה האינדיאנית עדיין היה משפיל ומדכא. מצבם של הילידים בארה"ב השתפר מאז 1972, אבל בכלל לא בטוח אם המחאה של הסנדק תרמה לדיון הציבורי.

מרלון ברנדו מחרים

6. קובה גודינג ג'וניור בפרנזי (1997) -

בסרט "ג'רי מגווייר" גילם גודינג ג'וניור שחקן פוטבול עם פה גדול ויותר מידי מרץ. בנאום הניצחון שלו, מרוגש ונלהב, הראה כמה קל לו לשחק אדם שלא יכול לסתום את הפה. גודינג הזמין את התזמורת לעצור אותו, ואז המשיך לצעוק את תודותיו ולשלוח את אהבתו לכולם כשהוא מתחרה עם התזמורת ומחיאות הכפיים של הקהל, וגובר עליהם.