"גט": האם הסרט באמת ראוי לייצג אותנו באוסקר?
הסרט האחרון בטרילוגיה של האחים אלקבץ, שצפוי גם לייצג אותנו באוסקר, מציג סיפור קטן ואישי בשילוב עם ביקורת נוקבת. אז למה רונית אלקבץ לא מצליחה לשכנע ומי גנב לכולם את ההצגה? • מיכל קליינברג, ביקורת
רקע
"גט" הוא הסרט השלישי בטרילוגיה של האחים אלקבץ ("ולקחת לך אישה", "שבעה" ו-"גט" ) והוא מספר את סיפור מאבקה של ויויאן אמסלם, אשר נאבקת בכל כוחה לקבל גט מבעלה, סרבן הגט, אלישע. היא והטוען שלה זקוקים לעילה כדי לחייב את בעלה בגירושין וכשאין אחת כזאת, על ויויאן נגזר לחכות שנים.
ויויאן, אותה משחקת רונית אלקבץ, היא אישה (לכאורה) עוצמתית, בוודאי סבלנית, עקשנית וכריזמטית. גם אלישע, בעלה סרבן הגט, הוא כמוה - עצמתי, סבלן, עקשן וכריזמטי רק שבמקרה היהודי - כל הקלפים אצלו והוא באמת עצמתי, לא רק לכאורה וגם בלי שיעשה בשביל זה דבר. ויויאן לא רוצה לחיות עם אלישע, היא לא אוהבת אותו ודורשת לקבל את החופש שלה בחזרה אבל ההתעקשות שלה רק מציגה על דרך הניגוד (מתוקף עמדה הנחות), את סבלנותו ודבקותו של אלישע בשלום הבית. הרבנים פשוט לא מצליחים להבין למה ויויאן לא מסכימה 'לעשות מערוף' לממסד, לחוקים ולאלישע על חשבון חייה ונשמתה. נו בחייאת ויויאן, את לא קצת מגזימה?
טריילר
החדר הסגור הסרט בעצם רוצה להעביר את הצופה דרך החוויה של ויואן, כלומר, את תחושת הכליאה והחנק שאישה מסורבת גט מרגישה, אבל האם זהו האמצעי הנכון? האם סרט על אדם חירש חייב להיות סרט אילם? לא בטוח
הרבנים הדנים את הזוג המסוכסך צופים על הדרך בהצגה הכי טובה בעיר, "צעירים חסרי מנוח" בלייב
במידה וויויאן הייתה אמורה להיות אישה חלשה אז השחקנית האחרונה שהייתה צריכה לשחק אותה היא רונית אלקבץ. תווי פניה והכריזמה המתפרצת שלה פשוט לא מאפשרים לה לשחק דמות כזו, גם לא דמות עם דיסוננס בין חולשה וכוח; אלקבץ היא דמות עצמתית נקודה.
אם הגבר הוא איש מוכר, מכובד, חשוב ומנומס - זה אומר הכל וזה גם כל מה שצריך להיאמר