איך הסרט "טירת הזכוכית" הצליח לרגש אותנו עד לכדי דמעות?
הסרט על ההורים הנוודים שמגלים את ילדיהם בדרך לא קונבנציונאלית גרם לנו לתהות על החיים, לדבר על משמעות ואפילו לבכות
זה נכון שקובי וליעד בדרך כלל לא מסכימים בביקורות שלהם על סרטים אבל הפעם זה הגיע לקיצונות חדשה. שלחנו את צמד ההורים הטריים לראות את הסרט "טירת הזכוכית" המבוסס על הספר רב המכר והאוטוביוגרפי (אותו ליעד קראה וקובי לא) של ג'אנט וולס.
הסרט "טירת הזכוכית" מעמיד במרכזו את דמותה של ג'אנט (זוכת האוסקר ברי לרסון) שקיבלה חינוך בלתי קונבנציונאלי מהוריה הבלתי מתפקדים והתוססים (וודי הארלסון ונעמי ווטס), והיא מחליטה לצאת למסע אל עבר קבלה והגשמה עצמית. באופן מפתיע ליעד נרדמה לקראת סוף הסרט וקובי בכה... האם הם הצליחו להסכים על ציון סופי? האם כדאי ללכת? צפו בוידאו
עוד בכרטיס זוגי:
האם "זוג יונים" הוא באמת כזה סרט סקסי?
ולריאן ועיר אלף הכוכבים: האם לוק בסון איבד את זה?
למה במקום ליצור מתח "רוחות קרות" הצחיק אותנו?