רק לא קיטש: 4 סרטים מומלצים ולא מתקתקים לוולנטיין דיי
למי שמעדיף סרטים בהם הבחור לא רודף אחרי הבחורה במונית בדרך לשדה התעופה, רק על מנת להגיד לה שהוא אוהב אותה (יכולת לומר לה את זה ממש בהתחלה ולחסוך לנו שעה וחצי), הנה כמה המלצות לסרטים על אהבה אמיתית, לא "כמו בסרטים"
1. לאברס רוק "Lovers Rock"
סטיב מקווין, הבמאי שהביא לנו את 12 שנות עבדות מציג אנתולוגיה של חמישה סרטים: Small Axe ("גרזן קטן") שכולם על הקהילה השחורה משנות השישים עד שנות השמונים בבריטניה. אחד מהם הוא "לאברס רוקס" שנקרא על שם ז'אנר ברגאיי בו רוקדים בצמידות ובחרמנות אין קץ. הסרט כולו מתרחש במסיבה, תחילה בהכנות הנרגשות אליה וההמשך מזמין את הצופה להיות חלק פעיל ממש בתוך חדר קצבי וסקסי, כשהאלכוהול זורם וקירות החדר מזיעים מרוב שחם ולוהט. סטיב מקווין לא מדלג גם פה על הביקורת כלפי הגזענות לשחורים אבל הסרט הזה לא מדבר על שנאה, הוא דווקא מרגיש כמו שאכטה אחת מתמשכת של חופש ואהבה כשמדי פעם מתרחשים בו דברים נוספים אבל המסיבה היא הכוכבת הראשית של הסיפור. אנחנו יודעים שלא חגגתם כבר הרבה זמן, אבל תתכוננו לרקוד. | אמזון פריים. 2020
2. "Sound of Metal"
בשתי מילים: מתופף שמתחרש. ובקצת יותר: זהו הסרט הראשון של הבמאי דריוס מרדר ואם נשפוט לפי יריית הפתיחה שלו, די ברור שגם לא האחרון.
רובן (ריז אחמד מ"בנות", "ליל האירוע") הוא מתופף בלהקת פאנק מטאל ובן זוגה של הזמרת המובילה. הם צעירים, אוהבים ומרדנים, גרים בוואן ושותים מיצים בריאים והחיים שלהם נראים לא רע בין הופעה להופעה, אבל כל זה נגמר כשרובן מאבד את השמיעה ואנחנו נשאבים לעגמומיות מעודנת ולצלילים מעומעמים. אנחנו חווים ביחד איתו את הדרדרות שמיעתו אבל שאר הסרט מרגיש בתדר גבוה, במיוחד בתדרים של הנפש.
רובן מגיע למקום בו מלמדים אותו להתנהל עם החירשות שלו אותו מנהל ג'ו (פול ראסי). הוא עובר גמילה מחייו הקודמים כמוזיקאי שהשמיעה היא הזהות שלו, וג'ו מכין אותו לחייו החדשים. השחקן ריז אחמד למד כל מה שיש ללמוד על חירשות וגם למד לנגן בתופים עבור התפקיד הזה והעבודה הזו ניכרת במשחק המהפנט שלו. רוב שחקני המשנה הם גם חירשים בעצמם והכל בסרט הזה מרגיש אותנטי כך שאי אפשר שלא לחמול את רובן ולפתוח את הלב למסע שהוא עובר. | אמזון פריים. 2019.
3. "לובסטר"
סרטו של יורגוס לנתימוס ("שיני כלב") משנת 2015 בכיכובם של קולין פארל ורייצ'ל וייס הוא סרט מוזר, יש אף שיגידו עליו מופרע. אחרים יגידו שהוא מעצבן לאללה. אנחנו אומרים – בואו תנסו, במיוחד אם אתם בשלים לדיון פילוסופי אמיתי על השאלות הבאות: מהי אהבה, מה אנחנו מחפשים בבני זוג, מה באמת "עובד" בזוגיות טובה, עד כמה אנחנו באמת בוחרים את בני הזוג שלנו כשאנו נקיים מסטראוטיפים ואינטרסים, ומה הקשר בין אהבת אמת לבין חיי הנישואים?
הסרט מתרחש במציאות עתידנית בדיונית ודיסטופית בה כל מי שלא מוצא בו אהבה הופך לבעל חיים. אחרי שאשתו עזבה אותו מגיע דיוויד (קולין פארל) למלון בו עליו למצוא אהבה תוך 45 ימים אחרת יהפוך ללובסטר. דיוויד מתקשה למצוא בת זוג ומצטרף למחתרת פרטיזנית המורדת בחוקי העולם הבלתי אפשריים ומשם אתם יכולים כבר לדמיין שהכל מסתבך או הכל מתבהר. אל תצפו להסבר. זה לא סרט מרגש אבל זה סרט שמפעיל את המוח והוא גם טיפול פסיכולוגי זריז עבור אלו שרוצים להעמיק. | אפל טי וי.
4. "אהבה"
סרטו של מיכאל האנקה "אהבה", שזכה באוסקר לסרט הזר ב-2013, מביא את סיפורם של בני הזוג ז'ורז ואן (השחקנים ז'אן לואי טרינטיניאן ועמנואל ריבה), מורים למוזיקה לשעבר. ז'ורז מטפל באשתו הגוססת במסירות וחמלה רבה אבל יש בתוכו גם כעס על מה שהיא הייתה ומה שהיא אינה עוד, ואילו אן מתמרדת ככל שהיא יכולה אל מול בגידת גופה. הסרט תחום בדירתם הקטנה, כשמדי פעם קופצת לביקור הבת שלהם (איזבל הופר) ולאחר מכן הם מיד חוזרים לשגרת יומם, כאשר בין כל חדרי ביתם מרחף עברם ותחושה עזה של שותפות הגורל.
נשמע מדכא? אנחנו לא מבטיחים שלא, אבל יחד עם זאת אנחנו בטוחים שאם תתמסרו ליצירת המופת הזו תוכלו להזדהות עם הדמויות הראשיות אפילו שמדובר בקשישים צרפתיים, וגם, שבין כל המוות הקרב הזה יש המון שמחת חיים. הסרט הזה כל כך יפה, אצילי ואנושי. והרי כל הסרטים הם על אנשים, אז איך זה ש"אהבה" הוא סרט אנושי במיוחד? ייתכן והתשובה טמונה בכך שבמהלכו של הסרט, הצופה מתהלך יחד עם בני הזוג בזיכרונות עברו: בטוב, הרע והלא נורא, ובאהבה. מנה דגושה של אהבה.