זיכרון גורלי

בסיוטים הכי גרועים של הסלבס הם נכנסים למסיבת הפרום בתיכון שלהם, כשברקע שרה סמנת'ה פוקס את "Touch Me", ולבנות יש חישוקי פלסטיק במקום עגילים. הסלבז מתחילים להרגיש יותר בנוח בסצינה הנראית כלקוחה מסרט האימה "קארי", ולפתע הם מגלים שהם עירומים לחלוטין. אלא שבסיוט הסלבי – אף אחד לא מבחין בזה. אין דבר, אפילו לא התבזות עצמית, שיותר מפחיד את הסלבריטאי מאשר להיות בלתי נראה, בלתי נחשב.

נהוג לחשוב שמי שבונה את הסלבריטאים להיות מה שהם היא התקשורת. זה נכון, אבל זו רק מחצית המשוואה – מהרגע שהסוכן האישי, האמא הפושרית והסלב עצמו הבינו שניתן לגרוף קופה נאה של צומי ומזומנים מהריור המתמיד של הציבור על כל פרט איזוטרי מחייו של הסלב, הם פוצחים בעסקת טרייד אין עם השטן על איך להיראות בכל מקום, כל הזמן.

חושבים שגל ה"אופס, הפפראצי תפסו אותי הולכת עם שמלת מיני בלי תחתונים" הוא טעות בשיקול הדעת הרופף של סלבריטאיות כמו בריטני ספירס, לינדזי לוהן או פאריס הילטון? חשבו שנית. מחוות כאלו, שמנפנפות בתולעת שמנה בפני הפפראצי, נועדו לשמור על עניין הציבור בזמן שהכוכבות מובטלות מהקריירה הרשמית שלהן (במקרה של הילטון, היא מעולם לא החזיקה באחת כזו).

הציניים שבינינו (והמדור ביניהם), יטענו שגם מוסדות הגמילה והמעצרים על נהיגה בשכרות הם חלק מקמפיין מודע למחצה שעורכים הסלבריטאים באופן קבוע עבור עצמם – העיקר שיאייתו את השם שלהם כמו שצריך. בכל מקרה, הציבור יסלח להם על הכל, אם רק יגיעו לתוכנית בוקר אמריקאית, יתוודו על כל חטאיהם ויזילו דמעות תנין פוטוגניות.

אייטם אייטם תרדוף

לא כל השחקנים או הזמרים המפורסמים הם סלבריטאים במהותם, ויש מי שלא מוכן לשחק לידיהם של הציבור והתקשורת. כוכבים השומרים בקנאות על פרטיותם ומעדיפים שלא לשתף את הציבור בפכים קטנים מחיי היומיום שלהם, הם, למשל: ג'וני דפ, דניאל דיי לואיס ונטלי פורטמן. אי אפשר לטעון על אף אחד מאלו שלא מפוזר מעל ראשיהם אבק כוכבים, אבל הם בהחלט לא משתפים פעולה עם אלו שמעוניינים להנפיק לו מניות.

הלו"ז של הסלבריטאים כולל גיחות מתוזמנות היטב לבתי קפה ומסעדות, בתוספת שיחות "אנונימיות" לצלמי הפפראצי שמודיעות על הגעתם. סלבריטאים מקצועיים מתלבשים בסגנון "זרקתי על עצמי משהו" בשעות היום כדי להתחבב על האזרחים הפשוטים, ומהדסים בפראדה וגוצ'י בשעות הערב – כדי שיהיה לנתינים על מה לחלום בלילה.

אין פתיחת מועדון, תצוגת אופנה או השקת בושם שסלבריטאים מקצועיים יפסידו. לפעמים נדמה שהם שוכרים כפילים כדי שייראו בחמישה מקומות במקביל באותו הזמן. הם לא מחמיצים מסיבות אוסקר-גראמי-אמי-גולדן גלובוס, ותמיד נראים כאילו הם באמצע הבילוי הטוב בחייהם, למרות ששום דבר כבר לא מצליח באמת לרגש אותם.

כאשר רוטינת ההתפקדויות הרגילה כבר לא עובדת ולא מתקשרים אליהם יותר מג'יי לנו, יחטפו הסלבריטאים התקפת פאניקה שתגרום להם לשחרר תמונות עירום מעברם הסורר, קלטות סקס, (שידרשו לא לפרסם אותן ויאיימו בתביעות ענק), ושאר מעשים נואשים שנועדו לזעוק צומי-צומי-צומי.

סלבריטאות היא קריירה משל עצמה, ואולי אחת התובעניות מבין כולן – עניין הציבור הוא דבר הפכפך שדועך מהר ודורש ריגושים חדשים ומשוכללים יותר מפעם לפעם. כדי לעמוד בקצב ולהילחם בסלבריטאים אחרים המרחרחים את מקומם, צריכים הכוכבנים האומללים להתחתן, להתגרש, לאמץ ילדים - וכל זאת בסוף שבוע אחד. וכשכל אלו כבר לא עובדים – חלקם מסיימים את הקריירה שלהם במעשה האולטימטיבי שיבטיח את מקומם בזכרון כפוי הטובה של הציבור – ופשוט מתאבדים.