אדום בעיניים

בעולם התקשורת הפוסט מודרניסטי אין עיקר וטפל - המלחמה בטרור חשובה לא פחות מהתאומים של ג'ניפר לופז. מהדורות החדשות בארצות-הברית (וגם בישראל לאחרונה) מזינות את האזרחים במידע שמדלג בקלילות מקמפיין הבחירות של הילארי-אובאמה, למשבר ספירס-פדרליין.
כך זה עובד - אנו מופגזים במידע רב ומפוזר, ברמה שלא היתה מביישת שטיפת מוח מטעם כנסיית הסיינטולוגיה. האופן שבו מתייחסות מהדורות החדשות לאותם אלו שאנחנו מכנים "סלבז", הופכת אותם לאייקונים לא פחות לגיטימיים מדוד בן-גוריון.

גם ההכנות לטקס האוסקר מסוקרות בארצות-הברית כאילו מדובר במשבר גרעיני ובאותה חשיבות עצמית שהאמריקנים כל-כך אוהבים להתנהל בה. הפרסים וההכרה בסרטים החשובים של השנה הם כמעט תוצר לוואי של הפסטיבל הכל-אמריקאי שמתרחש כל פברואר. בנוסף, נהנים כלי התקשורת ליצור רשימות ודירוגים של הכוכבים ההוליוודים, להעלות ולהוריד את קרנם בכל מהדורה. לפעמים נדמה שהעיקר הוא האיתות הבוטה של ערוצי הבידור וקובעי הטרנדים לקהל הצופה: אל תפספסו מי מהסלבריטאים שווה את תשומת ליבו של הציבור.

לכן, אין כמו אירוע השטיח האדום באוסקר כדי לקבל דיווח ממצה באשר למי חם ומי סתם. הכוכבים האמיתיים של הטקס נמדדים על הקטגוריות הבאות: הם מתפקדים כדוגמני הבית של ולנטינו, ורה ואנג, וורסאצ'ה; משמשים כמתלים אנושיים לתכשיטים יוקרתיים במיליוני דולרים, ונתונים למתקפה מריירת מצד ג'ואן ריברס, שמתעניינת לדעת איך הולך עם אימוץ הילדים הסודניים. הם הם השחקנים הראשיים בהצגה – להלן ה- A-LIST.

הוליווד בוליווד

אם יש משהו שאמריקאים שאלו מן ההודים, חוץ מצ'יקן קבב, זה את החלוקה לקאסטות חברתיות – גם בתוך הכוכבנות יש מעמדות והם ברורים למדי. הם נפרדים זה מזה באורחותיהם, במקומות אליהם מותר להם לחדור ועם מי אפשר ללחוץ ידיים – ממש כמו בהודו. שלא כמו בהודו, המעבר בין הקאסטות הוא בהחלט אפשרי, אך כמו ב"נחשים וסולמות" – אף אחד לא מבטיח לך שתעלה בסולם הדרגות. מעברים בין הקאסטות ניתן לעשות על-ידי נישואים לאדם הנכון (או הלא נכון), הרזיה קיצונית או להיפך – על-ידי השתתפות בסרט כושל או הצטרפות לזרמים איזוטריים בדתות שונות.

את כל אלה תוכלו למצוא ברמזים המפוזרים לכם בנדיבות על ידי מהנדסי דעת הקהל הפזורים בשפע על השטיח האדום. אם ריאן סיקרסט, למשל, מרשה לעצמו לסנוט במרואיין – רישמו לעצמכם פרצוף עצוב ליד הקריירה שלו. אם ג'ואן ריברס לא מצליחה למשוך את הלשון שלה מן האחוריים של כוכבנית צעירה – היא יכולה לצפות למשכורת הרבה יותר שמנה ממה שקיבלה על סרטה האחרון.
זה לא שמנחי ומראייני השטיח האדום הם בעלי כוח בריאה בלתי נדלה שיכולים להרים או לקבור סלבריטאים – הם פשוט חלק מן המנגנון המשומן שמעלה על נס מחד, ומאידך מחכה מעבר לפינה לראות מתי יוכל לפרסם תמונת מעצר של אותו סלבז לאחר שנתפס נוהג בשיכרות.

קבלו דוגמה: קירסטי אלי ("תראו מי משדבר","חופשי על הבר") הייתה פעם כוכבת A-list שעשתה את החטא הנורא מכולם והעזה להמיר את מידת ה-36 שלה למידת 56. ככל שעלתה במשקל, הרחיקה אלי מעצמה תפקידים פוטנציאליים, נתפסה בתמונות האבסה עצמית לא מחמיאות וקיבלה את התדמית של הלוזרית האולטימטיבית. אלי אמנם ניסתה להפוך את קערת הבייקון על פיה ולהשתמש במימדים החדשים כדי להיות הראשונה שתצחק על עצמה, אבל מעולם לא ממש חזרה לשטיח האדום. מה שכן, היא הפכה לקוריוז – כזה שקורצים מאחורי גבו או שנוהגים בו בחמלה מתנשאת. אלי היא אולי דוגמא ישנה אבל מובהקת למדי – השנה כדאי שיזהרו טום "המנפנף-הרבה-יותר-מדי-בסיינטלוגיה" קרוז וקירסטן "אני-נערה-במשבר" דאנסט.

עיזבו את טקס האוסקר עצמו – השטיח האדום שלפניו ייתן לכם את כל המידע שאתם צריכים כדי להניח את הז'יטונים על הסלבס הכי נכונים לאופנת אביב 2008. כל שעליכם לעשות הוא לרשום בפניכם למי נתנו שמלה חינם (הלו קתרין הייגל) , מי הכוכבנים שהשתדכו למעלה מן הליגה שלהם (ושוב שלום לקייטי הולמס) , וממי ג'ואן ריברס לא יכולה להסיר את הטלפיים שלה – בתקווה שזה אושרי כהן.