"איך היינו מתמודדים אם היית חטוף?": גיא זו-ארץ במחשבה מטלטלת על אחיינו שנרצח

המנחה האהוב גיא זו-ארץ אולי מככב ללא הפסקה על המסך, אבל אין ספק שבחיים האמיתיים הוא עובר תקופה לא פשוטה בכלל, לאחר שאיבד את האחיין היקר שלו, עילי ברעם, במתקפת הפתע בשבעה באוקטובר. אתמול, צויין ברחבי העולם יום ה-500 למלחמה, כאשר עדיין ישנם 73 חטופים המוחזקים בשבי חמאס בעזה. הבוקר, בחר זו-ארץ לחלוק עם העוקבים שלו בתחושות הגעגוע והמחשבה הקשה על מה היה קורה אילו היה חטוף.

כתבות נוספות במדור סלבס:

• "תתחילי לפחד שאחשוף את האמת. הכול מתועד": זו הסיבה שבגללה כוכב "הכלה מאיסטנבול" לקה בליבו
• ״רק אחרי כמה שעות התעוררתי״: ירדן ג'רבי חושפת פרטים חדשים על התאונה
• אחרי שנתיים של ניסיונות: השחקנית הבינלאומית ענבר לביא בהיריון ראשון

"היי עילוש, מה הולך שם למעלה, נשמה יפה שלי? אצלנו הגעגוע אליך מקבל צורה משונה, קיצונית לעיתים ובלתי צפויה. בקרים יפים שמתחילים בזריחה יפה והכרת תודה על החיים יכולים ברגע אחד, באלפית מחשבה עליך, במשהו שמזכיר את היותך, לדרדר את הנשמה לתהומות אפלים של כאב שלפעמים מפחידים אפילו אותי". כתב והוסיף מחשבה מצמררת. "רצה פה מחשבה שמה היה קורה אילו היית עדיין שם, חטוף. איך היינו מתמודדים להיות תלוים ככה בין ייאוש לתקווה, איך קמים ככה וחיים כשאתה שם במנהרה אפלה עם חיות אדם סביבך?. 'גיהינום', אמרתי ליעלי, 'אבל גיהינום עם נקודה של תקווה'. ומה אנחנו צריכים יותר בחיים האלה מנקודה של תקווה? ובמקרה שלך, עילוש, אין תקווה. יש מציאות איומה שצריך ללמוד לחיות איתה".

זו-ארץ הוסיף קצת אופטימיות וסיפר: "אם אני מחפש נקודה כזו, אז היא נעוצה בחברים שלך, באחים שלנו שעדיין שם בעזה, בחברה הישראלית שהצביעה אתמול בסקר שראיתי ברוב עצום בעד להחזיר לפני הכל את כולם הביתה. התרגשתי והייתי גאה בחברה הישראלית שלא איבדנו את נקודת האמת שלנו, את הערבות ההדדית אחד לשני במדינה הפצועה והיפה שלנו. אז הנה, גם אני מצאתי הבוקר נקודה של תקווה".