"הגיע זמני לצאת מהארון": העיתונאית חשפה התמודדות עם פרקינסון

העיתונאית נרי ליבנה, שכיכבה בעבר בתוכנית "האח הגדול", פתחה את הלב בטור השבועי שלה, וחשפה את התמודדותה עם המחלה. מאובדן הארנק שחשף את הסוד, התחושות הקשות - ועד להחלטה להפסיק להתבייש: "נכשלתי, הרגשתי אישה פגומה"

בוידאו: ריאיון ההדחה של נרי ליבנה מ"האח הגדול" | צילום תמונה ראשית: צילום: מיכה לובטון
זמן צפייה: 13:41

העיתונאית, הפובליציסטית ויוצאת "האח הגדול" נרי ליבנה (73) החליטה לשבור שתיקה. בטורה השבועי בעיתון "הארץ" שיפורסם בסוף השבוע הקרוב, שיתפה ליבנה בגילוי לב מטלטל ויוצא דופן על ההתמודדות האישית שלה עם המחלה, שעד כה נשמרה בסוד בינה לבין מעגל קרוב בלבד. את דבר החשיפה הוביל אירוע יומיומי כמעט אבסורדי: ארנק שאיבדה והוחזר לה, ובו נמצא כרטיס החברות שלה בעמותת פרקינסון. "מדובר, אם לא ידעתם, בכרטיס לא ממש מבוקש למועדון שמעולם לא רציתי להצטרף אליו", הסבירה בהומור השחור האופייני לה.

ליבנה שיתפה כי בתחילה כלל לא חשדה שמדובר בפרקינסון. לאחר שהפסיקה לעשן, החלה לסבול מתשישות כבדה, אובדן חוש הריח, הליכה איטית וכפופה - סימנים שאותם מייחסת בדרך כלל להחמרה בריאותית כללית. "היחיד שטען במשך שנתיים שיש לי פרקינסון היה אמיתי בני. 'איזה פרקינסון בראש שלך? אני לא רועדת', אמרתי לו", שיתפה. בסופו של דבר, בעקבות לחץ כבד מצד ילדיה, הגיעה לנוירולוג שהפתיע אותה ואמר: "הבן שלך מאוד חכם", והתאים לה טיפול בדופמין ששיפר את מצבה באופן מיידי.

 

למרות ההקלה הפיזית, ההתמודדות הנפשית עם הבשורה הייתה מורכבת במיוחד: "התגובה המיידית להודעה הייתה תחושת כישלון. הרגשתי, ובמידה רבה אני מרגישה קצת גם עכשיו, שנכשלתי. התביישתי בעצמי, הרגשתי אישה פגומה. ילדיי וחבריי הטובים אומנם ידעו, אבל לבקשתי שמרו על ערפל קרב. לא רציתי להיות דוגמנית של פרקינסון והכי חששתי מהרחמים".עם הזמן, ליבנה גילתה שהתפיסה שלה לגבי המחלה הייתה סטריאוטיפית לחלוטין. היא פגשה נשים וגברים בגילאים שונים המתמודדים עם פרקינסון ומנהלים אורח חיים מלא ופעיל, ואף ציינה בחיוך כי "כל כך נחמדים האנשים שהכרתי עד שהתחלתי לחשוד שאולי יש איזשהו מתאם בין פרקינסון לאינטליגנציה וחוש הומור".

את טורה החשוף חתמה בהסבר להחלטה להפסיק להסתיר ולהסביר שגם נפילה מוזרה שעברה בברלין (בעקבותיה נאלצה למסור את כלבה) הייתה למעשה סימפטום של המחלה: "הפרקינסון הוא חג מאוד לא שמח, חג מועד ונופל. כבר כמה שבועות אני מתכננת לספר לכם. בכל השנים שאני כותבת גזרתי על עצמי לא רק לספר אמת, אלא את כל האמת. החלטתי שהגיע זמני לצאת מהארון".