רוסלנה רודינה מודה: "אי אפשר לבקר את המשפחות שהיקרים שלהן נמצאים בעזה, הייתי הופכת את המדינה"
עשרה חודשים מתחילת המלחמה ורוסלנה רודינה מוצאת את עצמה עדיין מתמודדת עם חרדות וכאב ואף הודתה: "נושא החטופים זה כאב שאני לא יודעת איך המשפחות מצליחות להתמודד איתו. פשוט גיבורים. אני הייתי מתחרפנת", וגם: למה היא עדיין לא מוכנה להביא עוד ילדים
רגע לפני החדשות הקשות על האירוע הלא פשוט במג'דל שמס, הדוגמנית רוסלנה רודינה לקחה פסק זמן מהעיסוקים הרבה שלה כאשת עסקים, מעצבת ובעיקר כאמא, כדי להתרענן באירוע קייצי להשקת מותג הבירה הצרפתי BLANC1664. הכוכבת, שעוסקת לא מעט ברשתות החברתיות בשיח על המצב דיברה לא פעם על התחושות הקשות והכאב הגדול בתקופה האחרונה, שמשפיעה עליה בין היתר על הרצון להרחיב את המשפחה. נראה שגם כמעט עשרה חודשים מאז תחילת "חרבות ברזל" הדעה שלה לא השתנתה, והחרדה רק הולכת וגדלה כמו גם התחושות הלא פשוטות לנהל אורח חיים רגיל לצד המלחמה, והפילוג בעם.
היי רוסלנה איך את מרגישה בימים אלו?
"יום ביומו. אנחנו בסופו של דבר נמצאים במלחמה, ואנחנו אף פעם לא יכולים לדעת מה יוליד יום. אנחנו מתעוררים בבוקר, ולפי זה אנחנו מתנהלים. אם זה יום שעבר בשלום יחסית ולא קיבלנו בו בשורות מרות, אנחנו מנסים להתנהג כרגיל עד כמה שניתן. ואם זה יום שיש ידיעה שגומרת את הלב אז מין הסתם אנחנו כואבים את הכאב יחד כולם ומתוך כבוד בוחרים שלא להעלות תכנים שלא מתאימים. ולצערי אלו התחושות בתקופה הארוכה הזו שאנחנו חווים פה".
דיברת לא מעט על החרדות שאת חווה ועל כך שכעת זה לא הזמן הנכון עבורך להביא ילדים, הבייבי בום המטורף בביצה או הרצון דווקא בימים אלו להרחיב את הדמוגרפיה לא עושה לך חשק?
"כרגע בגלל המצב, זה לא משהו שבמיינד שלנו. אבל מן הסתם כשזה יקרה זה יקרה"
איך מתמודדים עם המצב, המלחמה והחטופים כאמא לילד בוגר?
"לצערי חרדות תמיד חלק מחיינו ועכשיו בעיקר כי לצערי אני לא מרגישה ביטחון במדינה. אז לכל מקום שיאן הולך או שאני מקפיצה אותו פיזית או שאני דואגת שיקחו אותו פיזית. הוא לא מטייל לבד. אני תמיד דואגת שכשהוא לא איתי שתמיד יהיה בחברה של מישהו שאני סומכת עליו ומכירה שילווה אותו.
קודם כל, כל נושא החטופים זה כאב שאני לא יודעת איך המשפחות מצליחות להתמודד איתו. פשוט גיבורים. זה לא להאמין. זה כאב שהוא בלתי נתפס ואני בתור אמא לא יודעת אם הייתי מצליחה לעמוד בזה. הייתי מתחרפנת, הייתי משתגעת, הייתי הופכת את המדינה. ואני לעולם לעולם לא אוכל לבקר את המשפחות שהיקרים שלהם נמצאים בעזה,, שזו לצערי התנהגות מסוימת שאנחנו נתקלים בה לא מעט.
אני כן בעד לשקף את המציאות לילד באמצעות זה שאני מסבירה לו שאנחנו צריכים להיזהר יותר, להיות ממושמעים יותר, זמינים בטלפונים ובאופן כללי יותר זהירים. אני מאוד דואגת לתווך לו את הסיטואציה- שאנחנו עדיין במלחמה, לא סיימנו אותה. שיש לנו עוד דרך ושאנחנו חיים לצד זה. אבל כמובן שהוא לא רואה חדשות, ואני לא מסכימה לו לראות את כל הזוועות, כי בסופו של דבר הוא עדיין ילד ואלו דברים שהוא לא ידע להכיל.
- לפני כמה שבועות זרקו על אייל בקבוק לבמה, הוא בחר להתבטא בצורה מסוימת ואח״כ התנצל, איך זה גרם לך להרגיש? טרנד השלכת החפצים לבמה זה משהו שחייב להיפסק. נהיה פה קטע לזרוק חפצים על זמרים בזמן הופעות, למשוך זמרים וזמרות מהבמה וזה ממש לא סבבה. אין כאן מקום לדבר הזה