"אני רוצה שיסתכלו על אביתר עוזרי כי יש לי מלא צבעים, אני לא רק זה שעושה סרטונים מצחיקים"

בעולם אחר, אביתר עוזרי היה לומד עכשיו למבחן בתואר להנדסה תעשייה וניהול. במקום זאת, הוא עסוק בלארגן מסיבת יום הולדת 5 לכלבה שלו ניקי, וב"מסיבה" אנחנו מתכוונים להפקת ענק שלא הייתה מביישת את ימי ההולדת במשפחת קרדשיאן. אבל רגע, אם אתם לא מכירים את ניקי הצ'יוואווה שמטריפה את העולם, קחו 10 שניות בשביל להבין במה מדובר וצפו בקטע הבא:

 

אז כן, ניקי היא כלבה מתוקה אך חמת מזג שכבשה את הרשת בסרטונים קצרים שמציגים את הדינמיקה המשעשעת בינה לבין הבעלים שלה. הנוסחה פשוטה: הוא מרעיף עליה אהבה והיא, ובכן, משיבה לו בנהמות עצבניות במיוחד. אבל איזו חמודה היא, נכון?

את הפאדיחה עשיתי בדקה הראשונה של הריאיון אחרי שקראתי לה נלי. תמסור לניקי סליחה בשמי. 
"אני מקבל את ההתנצלות, אבל אני לא חושב שהיא תקבל".

לכתבות נוספות:

• "אין עוד עבודה שמלווה בכאלה שריטות; זה מקצוע שייעלם מהעולם"
• "במשך שנים לא קרה הניצוץ שחיכיתי לו"
• היציאה מהארון, הבריונות והחזרה בתשובה: שחר טבוך פותח את הלב

היא תמיד כזאת עצבנית?
"תראי, בסרטון של 15 שניות מקסימום אני תופס בדיוק את הרגע הזה שבו היא כועסת אבל היא לא באמת כועסת - היא פשוט משחקת. נכון שאולי זה נראה כך, אבל אני רק מציג את היחסים שלנו בצורה מצחיקה. אני החם והאוהב והיא משדרת לי 'פאק יו'. זה מצחיק".

 

"בכלל לא ידעתי איך לתפעל את הטיקטוק"

 

המספרים מדברים בעד עצמם: 9.5 מיליון משתמשי טיקטוק עוקבים אחר החשבון המשותף של אביתר וניקי, מה שהופך אותו לאחד החשבונות הישראליים הכי נעקבים בעולם - ועדיין לא דיברנו על כמות הלייקים שקיבלו עד כה כלל הסרטונים (198 מיליון, מיינד יו). באינסטגרם, ניקי כבר חצתה את המיליון עוקבים ואילו עוזרי (24), המוח שמאחורי, עם 511k. אפילו במשרד החוץ ראו את ההשפעה הפוטנציאלית וגייסו אותו לנבחרת המשפיענים.

וכמו שקורה לא פעם ברשת, גם כאן מדובר בסיפור הצלחה ויראלי שתפח למימדים מפלצתיים והתחיל, בכלל, באופן מקרי למדי. כדי להגיע לאותו רגע מכונן שבו הכול התפוצץ, נצטרך לחזור מעט לאחור, לתקופת הצבא של עוזרי שלוותה בעליות ומורדות מרגע הגיוס ועד לשחרור.

"רציתי לשבור שגרה ולא לראות בית", הוא משחזר בריאיון לדיגיטל 13. "רציתי להיות קצין, להיות המפקד הזה שהחיילים שלו אומרים 'יש לי קצין גבר'. העניין הוא שלא יכולתי להיות חייל קרבי כי אחרי התיכון המשכתי ללימודים של י"ג י"ד, כך שיועדתי להיות חייל מקצועי. שירתתי כמש"ק חקר ביצועים אבל בכל מקרה רציתי להיות בשטח, גם אם בתור ג'ובניק".

בקיצור, היית צהוב. 
"פניתי למפקד וביקשתי בסיס סגור אז הוא הוציא אותי לאבט"ש באיזה בסיס של מג"ב. כשהייתי שם, התחלתי להעלות סרטונים לאינסטגרם של משחקי מילים כאלה, ועמודים של חיילים ברשתות שיתפו אותם ונתנו לי את הבמה. באחת הפעמים הייתי בעמדה ולא הייתה לי קליטה, אז החלטתי לבדוק את הטיקטוק. בכלל לא ידעתי איך לתפעל את זה, לא היה לי מושג אז חבר שלי הסביר לי הכול".

אבל באמצע השירות, זמן קצר לאחר שהחל קורס קצינים, התפתחה אצלו מחלת עור ובמקביל הוא נאלץ לעבור ניתוחים בעצם הזנב, מה שהוביל לישיבה ממושכת בבית. "הייתי בגימלים, ר"ם 2 ואז גם התחילה הקורונה, כך שהרבה זמן לא הייתי בצבא. התבאסתי ממש שלא המשכתי את הקצונה. רצו להחזיר אותי אבל כבר היה לי פרופיל 45, ואמרו שאם אחזור אהיה קצין ביומיות. וכפי שאמרתי, לא רציתי את זה. רציתי לראות אבק בעיניים".

איך עברה עליך תקופת ההחלמה מבחינה נפשית?
"האמת שהיה מעין FOMO כזה. חשבתי, 'מה קורה בבסיס? ההוא השתחרר, ההיא התגייסה', כל הדברים האלה של חיילים. זה היה מבאס. החברים המשיכו לעבור את השירות הצבאי שלהם ואני, כמה שהייתי צהוב ורציתי לתת ונתתי, לא יכולתי. גם תחשבי שעשיתי יומיות ועד התקופה הזו הייתי הרבה בבסיס. פתאום חצי מהיום שלי נעלם, אני בגימלים בבית ואסור לי לצאת".

ואז מה קרה בבית?
"זה היה הרגע בציר הזמן שהתחלתי את הסרטונים עם ניקי, היא הייתה גורה בזמנו. ישבתי בבית, על אזרחי, לא יכולתי לזוז כי הייתי אחרי ניתוח וסבלתי ולא היה לי כיף. אבל מה? היה לי את הכלבה שלי, היא החיים שלי, החברה הכי טובה שלי - לא בקטע מוזר - אז פשוט התחלתי לצלם אותה. אני אוהב ליצור תוכן מכל דבר. עשיתי סרטונים גם עם יונה, דבור ועכביש".

 

שאקיל אוניל כבר מכור

 

אז ניקי (שקרויה על שמה של פינקי, כלבתו הקודמת של עוזרי), חגגה ממש אתמול את יום הולדתה וקיבלה - כמו כל חיית מחמד אחרת שחוגגת 5 שנות קיום - ליין מרצ'נדייז על שמה. אבל שלא תטעו, מסתבר שבבית עוזרי יש עוד ארבעה כלבים וחתול.

שמח אצלכם.
"כשמישהו בא כולם נובחים, זה כמו אזעקות, אבל את יודעת מה זה להגיע הביתה ולהרים את כולם? וואי, הם החיים שלי".

כמה זמן לוקח לך להתכונן לסרטון? 
"האמת שזה הכי אותנטי. מה שיוצא אני מרוצה. אני לא מאמין בלהכין את עצמי 700 פעם, אלא אם אני צריך לתפוס את ניקי בזווית כלשהי".

האמנת שהסרטונים שלך יזכו לכזאת הצלחה?
"ממש לא. אני עדיין לא מאמין. זה מוזר. הסרטונים שלי צברו כמות עצומה של צפיות ברמה מטורפת. שאקיל אוניל העלה את הסרטונים שלי איזה 700 פעם, ניקי ג'אם, העמוד הרשמי של טיקטוק העולמי ועוד אמנים ומעצבות אופנה שיתפו את התכנים שיצרתי. עשו עליי כתבות בהודו, בתוכניות בוקר בברזיל, ברוסיה. פתאום ראיתי את עצמי על שלטי חוצות בבוליביה, בדרום קוריאה. הייתי בניו יורק וזיהו אותי במטרו. אני בשוק".

ועם ההצלחה באות הבקשות לסרטונים וסלפיז.  
"אני בעננים מזה ואני שמח כי הם נהנים. אני יכול לשלוח הודעה קולית והבן אדם מתלהב. אני חולה על זה, אני אוהב לדבר עם אנשים. הם כזה, 'אומייגאד', ואני כזה, 'אני אנושי כמוכם'. ישראלים ניגשים אליי ברחוב ואומרים שהם חשבו בכלל שאני מחו"ל, ואני עונה 'לא, אחי, אני גר בראשון, מה איתך?'. מתחבק, מביא כיפים ועושה סלפי".

כמה זמן לוקח טיול ממוצע עם ניקי? 
"וואו, עוצרים אותנו מלא, אבל אני כבר יודע באילו אזורים שקטים אפשר להסתובב איתה. לעומת זאת, אם אני הולך איתה לתל אביב או משהו זה סיוט. ניגשים אלינו כי רוצים סלפי איתי או איתה, אבל האמת היא שיש לי סבלנות לכולם".

וניקי? אני בטוחה שאנשים נוגעים בה מבלי לשאול אם זה בסדר. 
"לפעמים זה מעצבן כי הלו, רגע, היא כלבה קטנה. כשאת רואה כלב ברחוב את תשאלי לפני שתלטפי אותו כי יכול להיות שהכלב ייבהל ויתקוף. ניקי היא תוקפנית בפן משחקי. היא נושכת אבל לא נועלת את השיניים, כלומר זו הדרך שלה לשחק וילדים יכולים להיבהל מזה. אבל עזבי לגעת, אני מפחד שיקחו לי אותה. פעם ניסו לדפוק לי את הפלאפון והצמיד".

 

"אני הקהל הכי טוב של עצמי"

 

אבל עוד לפני שהפך לכוכב רשת מבוקש שבקושי יכול לצאת עם הכלבה לטיול, היה עוזרי ילד שקט שהתמודד עם בעיות קשב וריכוז. "לא דיברתי כל כך כי הייתי לוקח קונצטרה", הוא מספר. "אני לא נגד ולא בעד, אבל הכדור עזר לי להתרכז ובגלל שהייתי מרוכז הייתי יותר שקט ומופנם, ולפעמים פחדתי לדבר".

מה הכוונה?
"הייתי מגיע לחטיבה והיו יורקים עליי ובועטים בי. בתקופה ההיא, הבריחה שלי הייתה לשחק במחשב ולקלל ולצעוק כי זה היה המקום שלי לפרוק. היו מציקים לי אפילו סתם בזמן שחיכיתי לקנות בורקס בקיוסק. היו באים ונותנים לי פליק באוזן. אני אפילו לא יודע למה, אבל אולי זה הצחיק אותם. לא יכולתי להגיב כי אם הייתי מגיב הייתי מקבל בוקס לפרצוף. זו תקופה של שלוש שנים שאני פחות רוצה לדבר עליה כי אחר כך הגיע התיכון ועשיתי סוויץ'".

ספר לנו.
"בתיכון אמרתי לעצמי, אוקיי הם צוחקים עליי? אין בעיה, אני אצחק איתם. אני בדיחה עבורם? מושלם, יש לי תוכן, יש לי מה להצחיק. התחלתי להבין שאני צריך סוג של לרצות את הנערים האלה ולשרוד את התיכון".

איך ניסית לרצות?
"התחלתי לעשן נרגילה נטו בגלל מושפעות ואני מודה בזה. העישון היה המפתח שלי לדלת של המקובלים. עכשיו אני לא יכול להריח נרגילה ואני תמיד אומר לאנשים שלא ליפול ללחץ חברתי. עדיף להיות ולהרגיש לבד. תבינו שאתם החבר הכי טוב של עצמכם. אגב, תמיד שואלים אותי למה אני עושה לייקים לעצמי. מה זה למה? אני הקהל הכי טוב של עצמי, אני צוחק מהבדיחות של עצמי ואין בזה שום דבר פסול".

חשוב לו לציין שהוא לא נוטר טינה לאותם אנשים שהציקו לו ושהוא אפילו בקשר עם חלקם ("הם התבגרו וגם אני התבגרתי, אני לא שופט אף אחד מהחטיבה"), אבל הוא כן משתמש בכוחו בשביל להשפיע על ילדים אחרים שמתמודדים עם בעיות חברתיות. "אם יש קמפיין נגד חרמות או בריונות, אני לוקח בזה חלק אפילו בהתנדבות. אני, בתור הבחור עם הקעקועים שהיה הילד שהולך עם התיק על הבטן מקדימה, רוצה לתת מעצמי".

למה היית הולך עם התיק על הבטן?
"כי הייתה לי כרס. שקלתי 106 קילו. אפילו בשיעור התיק לא היה יורד ממני. כמו צב נינג'ה - רק שהשריון בבטן".

ואיך הגיע השינוי?
"בזכות זה שהתפתחתי והתבגרתי היה לי קל גם להרזות. אני לא אשכח שהייתי לפעמים מסתכל במראה ומדמיין את עצמי עם קוביות בבטן. הייתי חושב כזה, 'אם הג'ינס היה יושב עליי ככה הייתי נראה הרבה יותר מגניב'. ניסיתי להתאמן אבל הייתי מתעייף וחושב מתי אני חוזר הביתה לשחק במחשב. בסוף, נכנסתי למשטר דיאטה".

 

"הפחד הוא להיות לא רלוונטי"

 

ולא סתם פתחנו את הכתבה עם עולם מקביל שבו עוזרי הוא סטודנט להנדסה, תעשייה וניהול. אם לא ההצלחה ברשתות, הוא פשוט היה ממשיך את המסלול שאותו התחיל עוד בתיכון. "תראי, התחום הזה עניין אותי מאוד. אבא שלי בכיר באלקטרה ורציתי לעבוד איתו והאמת שזה משהו שאני עדיין רוצה".

מה, כפלאן בי?
"כרגע אני ממש יוצר תוכן אבל אני עדיין מתעסק במה שלמדתי, כי תעשייה וניהול זה הפצה ועוד מלא דברים. עכשיו למשל השקנו את המרצ'נדייז של ניקי, וזו יזמות. אני יוזם רעיון ועושה אותו, כך שבואי נאמר שהמקצוע שלמדתי כן תורם לי בדרכו. מה שכן, אני עדיין ארצה ללמוד בעתיד - רק לא יודע אם תעשייה וניהול. אני תמיד בעד ללמוד ולצבור עוד ידע כי ידע זה כוח, אפילו שלהגיד את זה זה קצת סאחי".

סאחי או לא, בימים אלו הוא לוקח שיעורי משחק ומתכנן לעשות את המעבר מהרשת למסך הגדול. "אני ממש רוצה להיות שחקן ואני נותן בזה את הכול. אני עובד קשה בשביל זה. אני רוצה שיסתכלו על אביתר עוזרי כי יש לי מלא צבעים וגוונים, אני לא רק זה שעושה סרטונים מצחיקים. אני יכול גם לרגש ולהצחיק ולהכעיס ולהפתיע. בסופו של דבר, אני זה שמצלם את ניקי, מפיק לה ימי הולדת ומציג אותה כדיווה - היא לא כלבת שעשוע".

יש ימים שאין השראה ואתה לא רוצה לצלם כלום? 
"זה קורה מלא וזה מלחיץ. זה הפחד של כל יוצר, של כל אמן, של כל בן אדם שמתעסק בסוג של אומנות. הפחד הוא לא להיות רלוונטי. בעצם זה הפחד של כולם ולאו דווקא של יוצרי תוכן. זה לא כיף להרגיש לא רלוונטי".

אגב, כאחד מהישראלים הנעקבים ביותר בעולם, אתה מרוויח כסף בטיקטוק?
"לא, בכלל לא. אני באמת עושה את הכול בשביל האהבה, זה הפאשן שלי. את יודעת אילו הודעות אני מקבל על התכנים שאני יוצר? זה מעלה לי את האדרנלין, אני מרגיש מאוהב. החיוך של האנשים עושה לי ממש טוב. אני לא כאן בשביל הכסף".

 

תודה על הלייקים, אבל די

 

בשבוע שעבר פתחתי כאן פינת שידוכים עם שחר טבוך ואני רוצה להמשיך את המסורת. אתה בזוגיות?
"לא. הייתה לי בת זוג אבל לפני שבעה חודשים נפרדנו בטוב. אהבתי אותה ועדיין יש לי המון הערכה ואהבה אליה, אבל אלו החיים".

ומה קורה ב-DM שלך?
"מתחילות איתי מלא, אני לא אשקר. אני מקבל הכול - החל מהודעות פתיחה מצחיקות ועוד לתמונות. אני נהנה להיות מחוזר ואני גם אוהב לחזר. מה שכן, אני ביישן. אני לא נפגש ישר כי אני רוצה קודם כל להכיר".

ובטח גם לסנן את הבנות שמגיעות בגלל הפרסום. 
"נכון, יש גם כאלו. אני לא אוהב את זה. אבל את יודעת? יש משהו שאני לא מצליח להבין".

דבר אליי. 
"יש כאלה שפתאום דופקות לי לייקים על תמונות ישנות. עכשיו, אני לא יודע איך לפתח את זה. כאילו, אוקיי היא עשתה לי לייקים - מה אני אשלח לה? 'תודה על הלייקים'?"

אני מניחה שהן מצפות פשוט ל"היי".
"היא עשתה לי לייקים, אני אשלח לה 'היי'? דברי איתי, מה את עושה לייקים? אני נהנה, אני אוהב להצחיק, הכול בסדר".

אבל אולי הן מתפדחות לעשות את הצעד.
"אבל גם אני מתפדח. זה משהו שחשוב לדעת. אל תצפו שרק אני אגש. אני רוצה, אבל אם אתן חושבות שאני לא רואה אתכן או משהו - אל תתביישו. שלחו הודעה, אני אשמח לענות".

וניקי היא זו שתכריע בסוף מי תהיה האחת.
"הכי חשוב שניקי תאהב אותה".