לירון רביבו פותחת את הלב: ההתחזקות בדת והסיפור הלא ייאמן מאחורי ההיריון השלישי

כוכבת "הישרדות" בעבר וכוכבת הילדים בהתהוות בהווה, לירון רביבו, כבר נמצאת עשור בתודעה שלנו לאחר שהצליחה לעשות את מה שלא עשו רבות מיוצאות ריאליטי לפניה, והפכה לחלוצה שנשארה בעולם הבידור, והתפתחה בו במגוון תחומים. ממשחק בסדרות נוער, להנחיה בערוץ הילדים ועד לעיסוקיה היום כדמות עם שם הבמה הקליט והמתבקש "לירוני רון".

במקביל להתפתחות המקצועית, רביבו גם יצרה משפחה לתפארת עם בעלה מזה שבע שנים, איש העסקים אליאב בן חמו, כשהביאו לעולם שלושה בנים, יהונתן בן ה-6, אורי בן ה-4, ובניה שמעון שרק לפני ארבעה חודשים הגיע לעולם. כעת, הכוכבת נפתחת בריאיון חשוף במיוחד, על המחשבות שלה מאחורי הטייטלים המגוונים שהשיגה לאורך השנים, הקמפיין הרווחי שסירבה לו, ההתמודדות עם ההערצה שלפעמים חוצה גבולות, והסיפור הדרמטי מאחורי ההיריון האחרון.

כתבות נוספות במדור סלבס:

• קים קרדשיאן חושפת: "קניה ווסט טען שזייפתי את השוד הנורא בפריז"
• גיא זו-ארץ צריך לחשוש? טל מורד זומם על מקומו ב"האח הגדול"
• עינב בובליל חושפת: "אימא של אלי חשבה שאנחנו מתגרשים, היא בכתה כל הלילה"

"כשאת נתפסת בתור "ביקיני אדום", להגיע לעולם הנוער זה אתגר גדול"

ב-2015 רביבו הגיחה לחיינו על האי ב"הישרדות" עם הופעה בלתי נשכחת, שהביאה לה את התואר "לירון ביקיני אדום" שנדבק אליה בעל כורחה בשנים הראשונות של הפרסום, והפכה במהרה לאחת הנשים המדוברות והמסוקרות במדינה. כיום, עשור אחרי, כנראה שלא תמצאו בן אדם אופטימי יותר מרביבו, שמסתכלת לאחור על החוויה האינטנסיבית בחיוך ענק: "זה מטורף, אני מסתכלת אחורה ואומרת 'איך עברו 10 שנים כל כך מהר?', הזמן טס. 'הישרדות זה מסע ההתבגרות שלי".

היא המשיכה והסבירה: "הייתי ממש צעירה, חיילת משוחררת, בת 21, ואני אחת מתוך שלישיית בנות, אז רגילה את הכול לעשות ביחד, בקבוצתיות. מעולם לא הופרדנו. פתאום הלכתי למסע לבד, לא מה שהייתי רגילה. התמודדתי עם קשיים ורגעים לא פשוטים, והרגשתי שזה מטלטל אבל גם שאני מעצימה את עצמי. שאני מתחזקת בתור ילדה שהפכה לאישה. הרווחתי שם המון כלים, אני מי שאני היום גם בזכות החוויה של 'הישרדות'. אז אני מודה על החוויה הזאת מאוד. אני גם חושבת שככל שאתה צעיר, אז יותר קל לעשות את זה. בגיל 21 זרמתי עם הסיטואציה ופחות חישבתי את הצעדים. היום הייתי חושבת פעמיים אם לעשות דבר כזה, כי הייתי אומרת 'רגע, הילדים שלי, איך זה יתפרש, איך זה יצא?', כשאת ילדה אין לך את המחשבות האלה".

אז לא היינו רואים אותך היום נכנסת לתוכנית כמו "הישרדות"?

"אני תמיד אומרת 'לעולם אל תגיד לעולם', פשוט אני מרגישה שעכשיו התינוק שלי עוד ממש קטן. אם ארגיש בעתיד שאני צריכה את החוויה הזאת לעצמי, ושזה יעשה לי טוב - אז כן. בסוף אימא שטוב לה - היא אימא טובה. נכון לעכשיו, אני מרגישה שללכת ל'הישרדות' לחודשיים, כשיש לי ילד בן ארבעה חודשים בבית זה די מטלטל. לעתיד אני לא שוללת".

בעונה שלך רוסלנה השאירה את יאן בבית כשהוא גם היה רק בן חצי שנה.

"הערכתי אותה. ראיתי כמה קשה לה, את הגעגוע שלה, אבל גם כמה היא רוצה להילחם במשחק ולהביא את הכסף הביתה כדי שיהיו לו חיים טובים יותר. אני מעריכה אימהות שמחליטות להישאר עם הילדים, ובאותה נשימה מעריכה אימהות שמחליטות ללכת למסע כזה. אם חוויה כזו תעשה טוב לאימא - אז מה טוב? בתור אימא את תמיד תוהה מה יעשה טוב לילדים, עם ייסורי מצפון ומלא מחשבות. התשובה נמצאת בלב של כל אחת מאיתנו".

היה סביבך הייפ מטורף מחוץ לתוכנית, ודיברו עלייך לא מעט. היה גם עיסוק בלתי פוסק עם הביקיני שלבשת על האי, דבר שלקחת בקלילות. בפרספקטיבה של היום, אחרי עשור, את רואה את זה אחרת בתור אימא?

"על האי הולכים עם בגדי ים, זה הנתון, אני הסכמתי לזה - וגם היום הייתי מסכימה לזה. לא ציפיתי להייפ, זה דווקא החמיא לי. כשיצאתי משם והיה את כל הבאזז, לקחתי את זה לנקודה טובה וחיובית. כמו שהיה באזז סביב הביקיני האדום, היה באותה נשימה באזז גם על האסטרטגיה. הרגשתי שאני יוצאת באור מאוד מחמיא על מי שאני ואיך שאני נראית, אבל גם על החוכמה שהבאתי למשחק. זה לא הפריע לי, הוחמאתי".

ועדיין, בעינייך זה היה שיח שהוא לגיטימי?

"אני חושבת שכל עוד זה לא מפריע לאישה, זה בסדר. לי באותו הזמן זה לא הפריע, ומאמינה שגם היום זה לא היה מפריע לי. לא נחצה פה קו".

הרגשת מתישהו שחוצים את הגבול?

"פעם אחת נערה באה ודפקה לי בדלת. היא אמרה לי 'לירון, אני לא מאמינה שאת גרה פה'. זו חציית גבול בעיניי. אני אמרתי לה בצורה יפה שלהגיע אליי הביתה זה לא מקובל, ושיש לי ילדים. זה יכול להלחיץ אותם. האחריות שלי זה לשמור ולהגן על הילדים שלי. זה המקום הפרטי שלי, והיא הבינה את זה".

חשת לפעמים זלזול מצד הקולגות שעבדת איתם לאורך השנים שהסתכלו עלייך בתור יוצאת ריאליטי ולא בתור אישה עם כישרון שבאה לטרוף את העולם?

"לא הרגשתי איזו הרמת גבה. אבל לצאת מריאליטי כשאת נתפסת בתור "ביקיני אדום", להגיע לעולם הנוער זה אתגר גדול. לא וויתרתי בדרך. עשיתי כל מה שצריך בשביל להראות מי זאת 'לירון'. הייתה לי ההבנה שיוצאת ריאליטי צריכה להוכיח את עצמה אפילו יותר. ריאליטי זו מקפצה, אני גאה בדרך הזו ומאושרת שעשיתי אותה. אבל כשאתה מגיע לאודישן, אתה צריך להוכיח שאתה באמת יכול, כי קל לקטלג אותך".

ואז בשנת 2020 הגיעה הקורונה ובדומה לשחקנים רבים ואנשים בתעשיית הבידור, גם רביבו קצת נעלמה מהפרונט דבר שגרם לה לחשב מסלול מחדש. "הצגה ששיחקתי בה נעצרה. אודישנים שהתקדמתי בהם נעצרו. פרויקטים שהתחלתי פתאום לא קרו. מאוד היה לי חשוב להמשיך בקשר עם העוקבים שלי, זו מין קהילה שלי, אז החלטתי לטפח את האינסטגרם שלי ואז גם נכנסו יותר עבודות, קמפיינים ממונים. זה היה לפרנסה שלי באותה תקופה. ראיתי שפתאום אפשר להביא זווית אחרת."

אבל גם בתוך הדבר הזה היא מספרת כי היא לא תגיד "כן" להכול. "אני לא עושה דברים שאני לא מאמינה בהם. תמיד הולכת עם הלב שלי. הציעו לי פעם לקדם כדורי הרזיה עבור סכום מאוד גבוה. אמרתי 'בשום אופן'. אני עושה את זה עם מוצרים שאני מנסה חודשיים-שלושה ואז ממליצה לעוקבים. אני מאוד מעודדת אנשים כמו שהם, ומכל הטייטלים שלי חשוב לי להיות מישהי שנותנת ערכים לילדים. רציתי לתת תכנים יותר איכותיים. מספיק שיהיה ילד אחד שיראה את הקמפיין של כדורי ההרזיה, וירצה את זה, שהוא בכלל לא צריך את זה - זה הפסד גדול עבורי. לא רוצה להכניס לילדים לראש דברים שאין צורך בהם. הרגשתי שזה לא מתאים בשום צורה. יש לי אחריות היום, אני כוכבת ילדים, ואני רוצה להעניק רק טוב".

"כשהלכתי להתנדב בבתי מלון, יכולתי לראות קהל מפוצץ, ובפעם אחרת לראות 20 ילדים. הבאתי להם את אותו המופע עם אותה אנרגיה"

לפני שנתיים, בקיץ 2023, רביבו עשתה שינוי משמעותי אל תוך עולם הקטנטנים עם דמות בשם "לירוני רון". "זה הגיע מהמקום של האימהות, הייתי רואה את הילדים שלי צופים בתכנים בטלוויזיה, ואמרתי שאני רוצה להביא לילדים של כולנו תכנים שגדלנו עליהם, דברים איכותיים עם אחריות. ואז חשבתי על זה שאני כל כך אוהבת ילדים, ואני מאוד אוהבת להופיע, אז הרעיון התחיל להתבשל".

היא המשיכה ואמרה: "יש לי המון הופעות ואני רואה תגובות של ילדים ומאוד אוהבת לשמח אותם", ולאחר מכן התוודתה: "היום אני עוד בונה את זה, עוד מהדקת את הדמות ועושה בה שינויים, אבל רואה בזה הצלחה. זה לגמרי המסלול העתידי שלי. המהות שלי. אני מרגישה בכל אזור בגוף שלי שזו השליחות שלי. אני שם בלב שלם".

איך הילדים שלך מגיבים לזה שאת כוכבת ילדים? לוקחים חלק?

"בטח! כשאני עושה סרטון, אז יהונתן רוצה שאצלם אותו ומתחיל לדבר למצלמה. הוא מאוד תיאטרלי ושחקן, אז הוא רואה את אימא עושה את זה וגם רוצה. כשאני אומרת שאני הולכת לעבודה, אז הם יודעים שאימא הולכת להופעה. הם חיים את זה איתי. באים איתי להופעות. הם חלק מהדרך שלי. אני תמיד בודקת איתם חומרים. עליהם אני רואה מה עובד, מה מעניין, מה יאהבו. הם הכי השראה שיש. כשהם באים איתי להופעות מאוד קשה להם שאני מצטלמת עם ילדים אחרים. הם לא מבינים ואומרים 'סליחה, זאת אימא שלי'. אני מסבירה להם שאני אימא רק שלהם, ושלא ידאגו. אני עוד עובדת על זה, אבל הם הצליחו להבין. בסוף, להיות אימא וגם אשת קריירה זה דבר".

היו פעמים ששני העולמות התנגשו?

"בהופעה אני נותנת את ה-100 אחוז שלי, ופעם אחת הבן שלי הרגיש לא טוב, ואליאב היה צריך לקחת אותו למיון, כשאני מתחילה הופעה בעוד חמש דקות. ואיך אני עולה לבמה ככה כשאני חושבת על הילד שלי? חשוב לי להיות נוכחת. בסוף עליתי, ב-100 אחוז שלי, אבל הראש שלי היה בילד. ובכל זאת, אני על הבמה, ויש לי עבודה לשמח ילדים. לפעמים נתקלים בקשיים בדרך, זו לא עבודה שאת יכולה לבטל אותה, ילדים מחכים לראות אותי. לומדים לחיות עם זה, אני יודעת לפתור את ההתנגשויות. במקרה אחר, הבן שלי היה מאושפז במשך 14 ימים עם דלקת ריאות חריפה, והייתי איתו יום-יום בבית החולים. תוך כדי האשפוז, היו לי שמונה הופעות קיץ. הייתי הולכת וחוזרת מבית החולים עם הבגד של 'לירוני'. אני יודעת לתמרן בין הדברים".

את מצליחה למצוא את האיזון בין חיי המשפחה לעבודה כשיש סיטואציות כאלה מורכבות?

"המהות היא הבית, המשפחה. עם זאת, אימא היא עובדת, יש לה קריירה, שליחות. העבודה שלי עושה לי מאוד טוב, אני פורחת. הילדים נותנים ברכה לעבודה, וזמן איתם זה להיות נוכח ברגע. אם אני רואה שיש לי תקופות עם אקסטרה עבודה, אקח את הילדים למלון איתי ועם בעלי לתקופה בה אני עובדת ומשם אצא להופעות. תמיד אמצא את הזמן הנכון להיות איתם. זה חשוב שהילדים ידעו שלאימא יש עבודה, ויבינו שאם הם ירצו משהו - הם ישיגו אותו, ויצטרכו לעבוד קשה בשביל זה. המוטו שלי זה שאפשר להיות הורים וגם להגשים את עצמך. בסוף, אני מאוד מעריכה גברים. אבל אישה היא כל יכולה. לעבור הריונות, ללדת, להתמודד עם הורמונים, לחזור לעבוד, ולעשות דברים אחרים שאתה רוצה. זה מאוד מסעיר. יש פה הרבה רגשות".

לא פחדת שהכניסה לעולם הקטנטנים תהיה דרמטית ותסגור לך דלתות בעתיד?

"ברגע שאת שלמה עם משהו, ומרגישה שזו מי שאת והשליחות שלך - את הולכת איתו. אני מרגישה שזו מי שאני. הגעתי לכאן בשביל להיות כוכבת ילדים ואני מתמקדת בזה. לא נותנת לדברים לצוץ בראש".

עברת הרבה שינויים בקריירה הארוכה שלך, וראינו אותך בכל מיני כובעים שונים. איך את חווית את זה לאורך השנים מנקודת המבט שלך?

"זה כמו שאתה גדל בחיים. אני עברתי מסע. נהניתי מכל רגע, ואני יכולה להגיד שאני תמיד אוהב את עולם המשחק, את הבמה, ההופעות. אבל מאז שהפכתי להיות אימא, משהו בילדים נוגע בי, מעיר אותי. אחרי ה-7 באוקטובר, הלכתי להופיע באילת לילדים שעברו גיהינום, וראיתי את הפרצוף שלהם כשנכנסתי להופיע. כשיצאתי מהמופע, הרגשתי שהצלחתי קצת לשמח אותם ולעשות להם טוב. זה מילא לי את הלב. זה לא מובן מאליו לעבוד בדבר שמשמח אנשים, ובאותה הנשימה להרגיש שזה מספק אותך. הלב שלי כל כך אוהבת ילדים, שאני מרגישה מאוד שלמה, שהשם שולח אותי לשם. אחרי כל מופע אני מגיעה לכל הילדים בקהל ומצטלמת איתם, לא אכפת לי כמה ילדים יש בקהל".

אם פתאום תביני שעולם הילדים כבר פחות קורץ לך, או שתרגישי דעיכה מסויימת יש תוכנית חלופית?

"זה לא יקרה, זה בוער בי, אני אוהבת את זה, חיה את זה. הופעתי מול אלפי ילדים, ומבחינתי גם אם יהיו בקהל שלושה ילדים - אתן את אותה הופעה. כשהלכתי להתנדב בבתי מלון, יכולתי לראות קהל מפוצץ, ובפעם אחרת ראיתי 20 ילדים שהיו מצוברחים בלובי ושהאחרים לא הגיעו. אני אמרתי שאני הולכת לשמח אותם והבאתי להם את אותו המופע עם אותה אנרגיה. נחשפתי לכל כמויות הקהל, תודה לאל. אני אשמח כל ילד".

שינוי התדמית מכוכבת ריאליטי עד לכוכבת ילדים - זה דבר שהפחיד אותך?

"ברור שכן, תמיד יש פחד. כשאת עושה שינוי ממקום מאוד נוח בחיים שלך, תמיד יש חשש. מאז שאני בעולם הילדים אני מוותרת על הרבה דברים אחרים - ואני עושה את זה בלב שלם. כל כולי מושקעת בעולם הקטנטנים. זה מקום מאוד מסויים, ילדים מסתכלים עליי - וזו אחריות. אבל אני מוכנה לקחת אותה. אני חושבת שהשם שלח אותי לעולם בשביל לשמח ילדים".

הרגשת שאת ממש עובדת על מנת לשנות את התדמית של "כוכבת הריאליטי"?

"לא. אבל כשהייתי ב'הישרדות' היו המון הצעות לקמפיינים של הלבשה תחתונה, ולהופיע על שער בצורה קצת מינית או פרובוקטיבית. ואז הבנתי עם עצמי מה אני רוצה להיות. זה בסדר ללכת גם לכיוון הזה, אני מאוד מעצימה נשים. פשוט אני הבנתי שאני רוצה להיות בעולם הנוער ואני אוהבת את זה, אז לא הלכתי למקומות האלה. גם לא הלכתי לכל השקה, עשיתי סטופ כדי למלא את ארגז הכלים שלי. הרגשתי שאני צריכה ללמוד משחק, עבדתי מאוד קשה".

"נפל עליי עולמי. אני חיכיתי לילד שלי, לא ידעתי מה לעשות עם עצמי, יצאתי משם בוכה"

בסמוך לתחילת הקריירה של רביבו, חייה האישיים סוקרו באופן תדיר במדורי הרכילות, וצלמי הפפראצי הלכו אחריה לא מעט פעמים ועשו לה חיים לא כל כך קלים. הדבר הוביל לחשיפת הזוגיות שלה עם אליאב בן חמו, בעלה כיום, דבר שעשה רעש גם בעקבות פער הגילים שלהם שעומד על 13 שנה. "הוא המתנה שהשם שלח לי, אני אוהבת בו הכול. נולדנו בתאריך העברי באותו היום. כשהוא עלה לתורה - אני נולדתי. הוא מאוד מפרגן לי, ורוצה שאני אצליח. ככה גם אני. תודה להשם יתברך. זו זכות להיות במקום הזה. מצאתי את הנחלה, לא משנה מה יקרה ואיזה יום אני אעבור, אני חוזרת אליו".

יחד עם אליאב גם הבאתם לעולם לפני ארבעה חודשים את בניה שמעון. איך הייתה החוויה שלך בהיריון השלישי?

"חשבתי שהריון שלישי זה 'על הדרך'. הייתי אימא לשניים, אז נכנסתי להריון וחשבתי שהחיים ממשיכים, וזה באמת התחיל ככה. ואז, בחודש שביעי, הלכתי לבדיקה שגרתית עם בעלי ואמרו לי שקיים חשד שיש לעובר שלי תסמונת. פתאום הרגשתי אותו בועט בבטן שלי. כל הבדיקות היו תקינות עד אותו הרגע, ואז נאמר לי שאני צריכה לעשות מי שפיר. מבחינתי נפל עליי עולמי. אני חיכיתי לילד שלי, לא ידעתי מה לעשות עם עצמי, יצאתי משם בוכה".

מה הדבר שעשית ישר אחרי?

"אני ובעלי עצרנו את היום, קראתי לחמתי שתהיה עם הילדים ואמרתי - אנחנו עכשיו הולכים לקבר של רבי שמעון בר יוחאי במירון. לקחנו את האוטו, נסענו לשם, יומיים לפני ההילולה של ל"ג בעומר, המקום היה מפורק. הכל היה חסום, חנינו כל כך רחוק. בשלב מתקדם בהריון אני צעדתי בחום, נכנסת למקום והוא מלא באנשים. ואני הרגשתי שאני מרחפת, וזה רק אני ורבי שמעון. עצמתי עיניים, הסתכלתי לקדוש ברוך הוא ואמרתי: 'בבקשה, אני נכנעת. אני מתחננת שתעזור לי שהילד שלי יהיה בריא ושלם'. הרמתי ידיים לשמיים והייתי חסרת אונים".

איפה הקריירה שלך עמדה באותם ימים?

"היו לי צילומים, בזמן שאני לא יודעת מה קורה לי בבטן, עם הדבר שאני הכי מחכה לו. זה מטלטל, ואני עוד צריכה לשדר עסקים כרגיל כי זה המקצוע שלי. כשחזרתי הביתה אנשים לא זיהו אותי, הייתי מאוד מכונסת והיה לי קשה להתמודד עם זה. מאוד פחדתי".

ואיך הסיפור נגמר?

"אחרי זה הלכנו לעוד בדיקה, ובחוות דעת השנייה הפרופסור אמר לי להסתכל, ושהילד עושה 'שמע ישראל'. הוא אמר שהוא חושב שהכול תקין. התחלתי שוב לבכות. שבוע 36, תחילת חודש תשיעי, אני יכולה ללדת כל יום, כשיש אזעקות ואני בממ"ד, פתאום קיבלתי מייל שהכול תקין. יש לי ילד בריא בבית - שום דבר לא מובן מאליו. תודה להשם יתברך. הילד שלי הוא ילד נס. בניה זה בן אלוקים, ושמעון זה רבי שמעון בר יוחאי".

הביטוי "ברוך השם" חזר לא מעט פעמים במהלך הריאיון, מה המקום של הדת בחיים שלך היום?

"אנחנו בית מאוד מסורתי של אמונה ושמירת שבת. אני מאוד אוהבת את השם והילדים שלנו לגמרי איתנו בזה. אני תמיד אומרת להם שיעשו מה שהם רוצים, ושהבחירה בידיים שלהם אבל הם מאוד בעניין, והם במסגרות של חב"ד, יהונתן נמצא בבית ספר ממלכתי-דתי עם ציצית וכיפה".

אז לא תהיה לך בעיה אם הם ירצו לחיות חיים חילוניים בעתיד?

"אמונה זה דבר שבלב, אני גם לא אוהבת ששמים אותי בתבנית. אני שומרת שבת אבל הולכת לים עם בגד ים. אנשים אומרים לי שזה לא עובד ביחד, ואני אומרת להם שלא ישימו אותי בתבנית. אני זו אני. ואני מאמינה מאוד חזק. השם אוהב את כולנו, הוא אבא של כולנו".

בגד ים את אומרת שאין לך בעיה לשים, אבל זה שינה באיזושהי צורה את האופן שבו את מתלבשת ביום-יום או את ההרגלים שלך?

"בתור ילדה ההרגל שלי ביום שבת בבוקר היה לנסוע לים, היום אני מעדיפה ללכת עם הילדים לבית הכנסת. והאמונה שלי התחזקה מאוד בשנים האחרונות, אבל זה לא בא לידי ביטוי בלבוש שלי או במי שאני בתור בן אדם. לבית כנסת ביום שבת אני הולכת עם בגדים צנועים יותר, אבל אני יכולה ללכת אחרי זה לים עם הילדים שלי כשאני בבגד ים".

למרות שאת זמן קצר אחרי הלידה השלישית שלך, את כבר מתחילה לחשוב על עוד ילדים?

"זו שאלה יפה. אין לדעת, בעזרת השם. מה שארגיש לנכון. כרגע אני מתמקדת בנבחרת היפה שלי, תודה לאל. בסוף אני מרגישה שאני במאזן כוחות חדש בבית, שאני בעצמי מתרגלת אותו, אימא ל-3 זה טייטל שהוא חדש לי. אני רגע נושמת את זה. ילדים זו מתנה, אבל צריך לגדל אותם בצורה שיש לך כוח, ולהעניק להם את מה שצריך. מבחינת אנרגיה אני מלאה".

צילום: אושר עדן פשינסקי | איפור: טל נעמן | שיער: אור מזן | סטיילינג: יאן סהר | לוקיישן: אמפי תל אביב פסטיבל LUMAGICA