נועם קלינשטיין בריאיון אינטימי: "קצת סלדתי מהתעשייה. זה נראה נורא נוצץ וזה לא באמת פשוט"

נועם קלינשטיין אומנם מכירה את תעשיית הבידור כבר מגיל ינקות, אבל ב-6 השנים האחרונות היא מתחזקת את הקריירה המוזיקלית שלה, כשברור לכולם שאת השנה האחרונה אפשר לחלוטין להגדיר בתור הפריצה הגדולה שלה, ונראה שהשיא עוד עתיד להגיע.

אחרי שאלבומה השני "אני הנעורים" זכה להצלחה מטורפת, ולצד סולד אאווט של הופעת הבכורה שלה בבארבי, תפסנו את הכוכבת העולה לריאיון חושפני ובלעדי, בו היא שיתפה בפתיחות על סיפורי הפרידות והמשברים שמאחורי השירים המצליחים, המחירים ששילמה בעקבות הפרסום המוקדם, וגם: על אף שהצליחה בזכות עצמה, האם אחרי כל השנים ברקע של הייחוס המשפחתי היא מעדיפה להימנע מהטייטל "הבת של"?

כתבות נוספות במדור סלבס:

• שנה חדשה, התחלה חדשה: הסלבס שהחליטו לפתוח בקריירה מפתיעה
• עושים תשליך: זוכה "האח הגדול" שרוצה לרדת במשקל, והכוכב שחושב שהוא מושלם
• "אתם הולכים לשנוא אותי על זה": הסלבס פותחים שנה עם תשובות מפתיעות
• התפוח לא נפל רחוק מהעץ: ילדי הסלבס שנראים בדיוק כמו ההורים שלהם

"הרבה דברים ביאסו אותי בתור ילדה קטנה. פעם עשינו תאונה עם הרכב בגלל צלם פפראצי"

קלינשטיין נכנסה לתודעה בתור "נועם הזמרת" רק בשנים האחרונות, אבל כיאה לילדה שגדלה לצד הוריה, הזמרים המצליחים ריטה ורמי קלינשטיין (וגם לצד אחות שחקנית-זמרת מצליחה מאוד בפני עצמה, משי), בהחלט אפשר לומר שהיא נולדה לתוך עולם הבידור. כעת, כשהיא נמצאת בשנה המוצלחת ביותר בקריירה שלה, וכשכבר לאף אחד אין ספק שהכוכבת עומדת בזכות עצמה, היא חוזרת איתנו לאיפה שהכול התחיל: "אני זוכרת את עצמי מאז ומתמיד כותבת, מלחינה ורוצה להמציא כל הזמן שירים, גם שירים מטומטמים שילדה בת 4 ממציאה לעצמה בראש, אבל כל הזמן המצאתי מילים ומנגינות. זה המקור של הכול".

על אף שהזמרת בת ה-24 כבר הספיקה להראות לנו את הכישרון שלה בתחום השירה והמשחק, עם שני אלבומים מאחוריה ותפקידי משחק בתיאטרון ועל המסך הקטן, היא מודה בפנינו: "זה אף פעם לא היה לשיר, לשחק או להופיע, תמיד רציתי פשוט לכתוב וליצור". בגיל 15 הייתה טביעת הרגל הראשונה שלה במקצוע, שקידמה אותה לכל העולמות המדוברים: "כתבתי איזשהו שיר, עם לחן שהרגיש לי כל הזמן כחזרתי, וקראתי לו 'הנה הוא חוזר', זה היה הסינגל הראשון שהוצאתי. הוא מלווה אותי קרוב לשש שנים, זה מה שהתחיל את הכול".

ואז הוצאת את האלבום הראשון שלך, שלא זכה לבאזז כמו האלבום האחרון שהוצאת. את יודעת כיום, במרחק הזמן, להסביר למה זה קרה?
"האלבום הראשון זכה לפחות באזז כי זה לא פופ. ידעתי שזה מה שאני עושה, זה לא התפוצץ. אני לא מתחרטת על זה, שמחה שזה קרה. דברים שמגיעים בקלות הולכים בקלות. השמחה שלי ספציפית היא שיש לי משפחה מאוד מוכרת, מוכשרת ומצליחה. ההצלחה לא הגיעה בקלות, וגם היו לי חמש שנים של עשייה לא מתפוצצת. זה גרם לי להעריך ולדעת שההצלחה באה בזכותי, כי אם זה היה בזכות השם שלי זה היה מתפוצץ לפני כן - וזה לא קרה".

הילדות לצד הורים כל כך מפורסמים גרמה לך לפעמים לסלוד קצת מתעשיית הבידור?
"לגמרי, חוויתי קצת סלידה מהתעשייה. זה היה קיים. האנשים מחוץ לעולם הזה, שלא חווים את זה, חושבים שיש איזשהו זוהר למקצוע הזה, זה נראה מאוד נוצץ וזוהר, אבל בגלל שכל האנשים הכי קרובים אליי עובדים במקצוע הזה, ראיתי כמה זה באמת לא פשוט".

את מרגישה שיש מחירים ששילמת בעקבות הפרסום מגיל צעיר, שהגיע עוד לפני שהבנת שאת בכלל רוצה להיות חלק מתעשיית המוזיקה?
"יש הרבה דברים שביאסו אותי בתור ילדה קטנה, שהלוואי והייתי יכולה לא לחוות את הדברים האלה. פפראצי שרודפים אחרי המשפחה שלי ואחריי, אפילו הייתה פעם אחת שבגלל צלם פפראצי עשינו תאונה עם הרכב".

מאז ומתמיד אמנים חשופים לביקורות, לטוקבקים ולכותרות. במקרה שלך, זה יכול להגיע מהכיוון שלך או של שאר בני המשפחה. איך את מתמודדת עם זה?
"אני חושבת שזה יתרון, כי אני באה ממקום שבו אני יודעת שתמיד יהיה לאנשים מה לומר ככל שאתה מגיע ליותר אנשים. אני לא חושבת שיש קונצנזוס, וגם אם היה אז לא הייתי רוצה להיות קונצנזוס. בן אדם לא יכול לקלוע לטעם של כולם ולהיראות בטעם של כולם, לשיר בטעם של כולם, להתלבש בטעם של כולם. אני מעדיפה להיות בצד הזה".

דבר נוסף שמדובר על התעשייה הוא חוסר היציבות בתחום, זה העלה בך חששות מסוימים?
"גדלתי בבית עם שני הורים שהם מאוד עם רגליים על הקרקע. החינוך בשבילם היה דבר ראשון. הם מאוד שמרו עליי ועל אחותי - קודם כל להיות אנשים, ללמוד, להיות חברה, אחות ובת טובה. הפרסום אף פעם לא היה עניין".

למרות שהוכחת השנה כמה את לא תלויה בשם המשפחה המוכר שלך, עדיין יש לאנשים נטייה להשוות בינך ובין אחותך או אל אמא שלך, אם זה במסלול או בקול. מה את חושבת על זה?
"אני מקבלת את זה באהבה, אני הכי אוהבת את המשפחה שלי בעולם. אני גאה בהם מאוד-מאוד, מעריכה ומעריצה אותם. לא הייתי מתחלפת עם שום דבר אחר, בגלל כמה שאני שמחה להיות חלק מהדבר הזה. לכל דבר יש את הפלוסים והמינוסים שלו, ואני מקבלת אותם".

כמה המשפחה מעורבת ביצירה שלך?
"אני מתייעצת עם המשפחה המון. בעבר הייתי מאוד עקשנית ורציתי לעשות הכול בדרך שלי, רציתי לבד. עם הזמן, ככל שאני מתבגרת, אני פותחת את העיניים ורואה מי מסביבי, האנשים הכי חכמים ומוכשרים שאני יכולה לסמוך עליהם. אז אני לוקחת כל מה שאני יכולה לקחת. הדעות, הטעם האישי. אני מאוד מתייעצת".

מה הייתה התגובה הראשונה של הורייך כשסיפרת להם שאת עומדת ללכת בדרכם? היו להם חששות?
"אני לא חושבת שהייתה איזו שיחה רשמית על ההחלטה שלי ללכת בדרכם. זה היה כל הזמן בבית, תמיד כתבתי שירים וניגנתי בפסנתר, והשמעתי להם. זה מאוד היה נוכח שאני מוזיקאית, זה התבהר לי לאורך הזמן, יכול להיות שלהם זה התבהר אפילו מוקדם יותר, כי מי כמוהם יודעים מה זה כשהמוזיקה זורמת לך בדם. הם תמיד אמרו לי שמדובר במקצוע מורכב, קשה ומסובך, עם המון שברונות לב, לא מעט אכזבות, ושאין באמת חופש ושעות עבודה, שכל הזמן שלך הוא עבודה, ושאין באמת דבר כזה לא להרגיש טוב או לקחת חופש. זה משהו שתמיד דאגו לשקף לי".

את מרגישה שאת מקבלת מהם בחופשיות ביקורות מקצועיות בקשר לתחום המוזיקה?
"אני מקבלת מהם בחופשיות את הביקורת המקצועית. אני חושבת שהמשפחה שלי זה הדבר הכי טוב ומבורך שיש לי, מאוד מעריכה את הדעה שלהם, וכמובן שאני לוקחת את מה שיש להם להגיד ומבינה שלא לכולם יש בבית את אגדות התרבות הישראלית, ואני נעזרת בדעה שלהם וגם בדעתה של אחותי, וזה כיף ומטורף".

"ממש חשבתי על ריאליטי. אחרי צאת הסינגל הראשון כמעט הלכתי על זה"

הכוכבת העולה, שכאמור חלמה בקטן אבל הגשימה בגדול, חווה את ההצלחה הראשונה שלה חמש שנים אחרי צאת הסינגל הראשון שלה, שראה אור בשנת 2019, שמבחינתה הייתה גם ההזדמנות הראשונה שהביאו לה: "אני מחשיבה את ההצלחה הראשונה עם השיר 'אירוניה'. זה משהו שקרה פתאום לראשונה אחרי חמש שנים שקראו לשיר שלי 'להיט'. זה היה מרגש. לא משנה כמה אתה חולם, ברגע שמשהו קורה, אתה לא מצפה לזה".

מאותו הרגע היא נכנסה אל תוך סחרור של עבודה בלתי פוסקת מסביב לשעון - תרתי משמע: "התחלתי חזרות להצגה ולסרט יחד עם ההקלטות לאלבום השלישי וההכנות לבארבי השני. אני עובדת ממוקדם בבוקר ועד חצות. זה מדהים, אבל זה מאוד דורש", שיתפה הזמרת-שחקנית הצעירה בקשיים שהיא חווה בשנה האחרונה, והמשיכה: "הייתה לי את המודעות שזה מה שהולך להיות. ראיתי את אמא שלי עובדת קשה ברמות, את אבא שלי נוסע מהופעה להופעה, ואת אחותי קמה בחמש בבוקר לצילומים לסרט - ומשם נוסעת להצגה".

לאחר מכן, היא חשפה בפנינו: "זה מקצוע שאי אפשר להיות בו עצלן או חולה. הייתה פעם שבה עליתי לבמה עם 40 מעלות חום ודלקת גרון. אין שעות שאתה אומר 'עכשיו סיימתי לעבוד', זה לא קורה". ובכל זאת, קלינשטיין מחבקת את הסיטואציה: "אני מקבלת את זה באהבה, זה כן קשה לפעמים - אבל אין מה לעשות".

ציפית מתישהו שתהפכי להיות כותבת להיטים?
"את האלבום הראשון הפקתי עם חבר מהתיכון, הכול היה מאוד קטן וגולמי. ניהלתי ומימנתי בעצמי את רוב הדברים. הייתי חייבת רגע לעשות הכול לבד, להבין איך עושים את כל הדבר הזה. יש המון ערך לתהליך בשבילי. אולי בגלל שאני באה מבית שהכול בו מאוד גדול ובחוץ, יש אנשי צוות לכל דבר. הלכתי ואמרתי, 'אני רוצה לעשות אלבום פופ'. הכנתי את השטח לכך שזה יהיה משהו יותר רחב וגדול. אמן שכל הזמן נשאר אותו הדבר זה משעמם. אני בטוחה שהדבר הבא שאעשה לא יהיה אותו דומה לאלבום השני".

קיים בך פחד שפתאום תוציאי דבר שיתקבל בצורה הפוכה אצל הקהל?
"הסינגל האחרון שלי מאוד שונה מהאחרים, יש בו משהו הרבה פחות קליל, נושא כבד. שקשקתי כשחשבתי אם הצד הלא מנצנץ, הכבד, הפגוע והכואב לא ימצא חן. לקח לו יותר זמן מאשר אחרים, וזה כאב לי. אבל אם אני עושה את מה שהוא בשבילי אמת - זה לא משנה. אני לא אפסיק לעשות את הדברים האלה".

בשנים האחרונות היה שלב שבו חשבת לעצמך שאם הדבר הבא שתוציאי לא יצליח, את לא תמשיכי בתחום?
"באיזשהו שלב הבנתי שזה הדבר היחיד שאני רוצה לעשות בחיים. זה מלחיץ, מפחיד וקשה, אבל זה טבעי, כמו כל דבר שמרגיש לך שאתה אמור לעשות. אבל ככה זה, זה בער ועדיין בוער בי".

היו מחשבות על השתתפות בריאליטי?
"ממש חשבתי על זה. אפילו אחרי הסינגל הראשון שלי כמעט הלכתי על זה, אבל רציתי לעשות דרך".

והנה, אנחנו נמצאים בנקודה בזמן שמאחורייך לא מעט הצלחות. אחת מהן היא שיתוף הפעולה המפתיע עם רן דנקר. איך זה קרה?
"רן הוא הבן אדם הראשון שהערצתי. תמיד עקבתי אחרי הפעילות שלו, יש לו את אחד הקולות היפים ביותר, הוא בן אדם מעניין ומוכשר. זו הייתה לי חוויה מדהימה לכתוב לו שיר. זה הרגיש מאוד טבעי, למרות שכתבתי שיר ממני לגבר, ואני שמחה שזה יצא שיר אהבה מגבר לגבר".

בגלל ההערצה המדוברת שהרגשת כלפיו בעבר, הגעת במתח לקראת המפגש איתו?
"רן בן אדם מהמם. אני לא חושבת שהוא יכול לתת למתח להיות נוכח בחדר. הכול היה מההתחלה פתוח, חברי ואמיתי. ידעתי שהוא רוצה שאכתוב לו שיר, והבנתי שאני באה לעבודה, והייתי מקצועית. לא נתתי לדבר הזה להיות עניין, אבל אחרי שאתה עובד עם הבן אדם, אתה רואה שאחד האנשים שאתה הכי מעריך שר את השיר שלך - זה רגע מטורף. שיא אישי לחלוטין. זה שמדובר בו זה בונוס אמיתי, אבל עצם זה שאמן שהוא לא אני רוצה לקחת שיר שלי, זה לא מובן מאליו".

הוא הביא לך טיפים שונים לקריירה?
"בגלל שדיברנו המון על השיר ועל אהבה, לקחתי המון השראה מהזוגיות, מההורות שלו ומכמה שהוא רצה לתת. זה שיר שמדבר על אמונה מתוך כמה שאתה אוהב מישהו".

יש עוד אמנים שהיית רוצה לעשות איתם שיתופי פעולה מעניינים?
"יש לי המון חלומות. הייתי מאוד רוצה לשיר עם אביתר בנאי וחנן בן ארי. ממש הייתי רוצה לעשות משהו עם דודו טסה או יסמין מועלם. זה יקרה".

אחרי ההישגים שצברת בשנה הזו, מהן השאיפות הבאות שלך בקריירה?
"זה מעניין, כי הבארבי היה החלום שלי הרבה זמן. אני הגשמתי אותו, ואז אני חייבת לחשוב על עוד חלום, אבל אני עדיין רוצה ליהנות מהחלום הזה, אז נראה לי שזה ייקח איזה רגע. החלום הבא זה לעשות קיסריה".

"הקהל שלי יודע בדיוק למה נפרדו ממני, איך, מתי, בשביל מה, מה אני חושבת על זה, איך אני קוראת למי שנפרד ממני ואיך אני מקללת אותו"

כל מי שכבר שמע לפחות שני שירים של קלינשטיין יכול להבין כי הלב שלה לחלוטין נמצא על השולחן, והיא, מצידה, לא מסתירה דבר. "הקהל שלי יודע בדיוק למה נפרדו ממני, ואיך, ומתי, ובשביל מה, ומה אני חושבת על זה, ואיך אני קוראת למי שנפרד ממני, ואיך אני מקללת אותו", פירטה הכוכבת, שכבר עברה מספר מערכות יחסים - כשהאחרונה הסתיימה בחודש אוגוסט האחרון, והמשיכה: "אני לא מרגישה שאני בן אדם פרטי, אני מאוד משתפת הכול ומספרת הכול. אין לי כל כך פילטרים, אני ככה בכל תחומי החיים שלי".

כך, היא מצליחה לבטא בכל שיר ושיר שלה את כל קשת הרגשות המגוונת שנמצאת בתוכה, כמו למשל בשיר "לילה בלילה", אליו התייחסה ואמרה: "הוא מגיע ממקום שאני יודעת מה אני רוצה, והוא מעצים אותי. אני הרבה יותר חושבת שאהבה והתאהבות זה לא הדבר היחיד שקובע. אני לא רוצה להיות נסערת ומזדעזעת כל הזמן".

בסינגל האחרון שלך, "עיוור", את נחשפת בצורה הכי מורגשת עד היום, עם משפטים כמו "אני עם חברים, אני משקרת", "יש יותר מדי לומר, אז אני שותקת".
"השיר נכתב על פרידה שחוויתי מבן זוג שהייתי איתו במשך שנה וחצי, ונפרדנו לפני שנה. השיר הזה ועוד הרבה שירים שיצאו מהפרידה הזו היו לי מפלט. זו פרידה שלא חשבתי שתקרה. לא אכנס לפרטים שלה ומה היה שם, אבל היא קרתה בסיטואציה שבה התחלתי להצליח, ושבוע אחריה צילמתי קליפ. לא יכלתי לשבת ולעכל אותה כמו שיכלתי לעשות בעבר. אני חושבת שהדרך שלי לבטא את הכאב של אחת הפרידות הכואבות שחוויתי היא דרך השירים".

איך האקסים שלך קיבלו את זה שאת מוציאה שירים על מערכות יחסים קודמות שלך?
"יש בזה קצת בעייתיות. עד עכשיו הוצאתי שירים בזמן זוגיות על הזוגיות הקודמת שהייתה לי, ועל הפרידה בעיקר. יש בזה מורכבות, אבל אני סומכת על בני הזוג שלי. היו לי בחירות טובות, הם מקבלים את זה. יש משהו לא נעים בלהתראיין על פרידה שעברת בזמן שאת בזוגיות. זה חלק מהחבילה שלי".

כרגע את מרגישה שאת פתוחה לאהבה הבאה שלך?
"אני באמת לא יודעת. אני מרגישה שאני כרגע במקום  שבו אני ממש מרגישה מסופקת מהחיים שלי, והם דורשים הרבה זמן כרגע, שאני לא יודעת איך אצליח לשלב זוגיות. אבל עם הבן אדם הנכון, זה יקרה במוקדם או במאוחר".

גם שיתפת פעולה עם אביך ביצירת השיר "לילה בלילה". איך הייתה העבודה איתו?

"אמרתי לאבא שלי שאני אוהבת את השיר, אבל שאני לא חושבת שהוא מספיק טוב ככה. זה היה שבע שנים אחרי שהוא נכתב. ישבתי איתו והלחנו ביחד את הפזמון. אני קוראת לו יו"ר אגודת הפזמונים, זה מדהים".

דווקא בשנה הכי מוצלחת בקריירה שלך, איפה את רואה את עצמך 10 שנים מהיום?
"הלוואי שימשיך ככה. שאני אמשיך להרכיב את הקהל - שכבר נמצא, הלוואי שימשיכו ללכת איתי דרך. להמשיך לכתוב, לשחק ולהופיע. ועדיין, חשוב לי להגיד שכל הזמן מדברים איתי על השנה המדהימה שעברתי, אבל אנחנו חווים כבר שנתיים נוראיות. שום דבר לא שלם עד שהחטופים לא חוזרים אלינו".