ויטמין פיט
עם סרט חדש ומוערך, מועמדות לאוסקר הקרוב, זוגיות ואבהות מעוררת קנאה עם אנג'י ומראה של פעם בחיים, בראד פיט הוא באמת אחד למיליון. בלי סיבה מיוחדת ובעיקר להנאת הגולשות, קבלו את האבולוציה של בראד בתמונות. מ"תלמה ולואיז" ועד "בנג'מין באטן". דרוויניזם חתיכי
1991- "תלמה ולואיז"
הספיקה סצנה אחת של בראד האלמוני וג'ינה דיוויס, על מנת שהאמריקאים יבינו שמדובר באוצר לאומי. קוביות א-לה מייקל לואיס, עיני חדר מיטות וכובע קאובוי תמיד עושים את העבודה.
1992- "נהר זורם ביניהם"
הגיע הזמן להראות שהוא לא רק פנים יפות. הדרמה המינורית והמרגשת של רוברט רדפורד, הציגה פן רומנטי יותר באישיותו של בראד וסידרה לו חברות קרובה עם הבמאי, אחד האנשים החזקים בהוליווד וסוג של אבא רוחני (גם במראה).
1993- "קליפורניה"
פיט עושה מעשה ג'וני דפ ומכער את עצמו (כאילו שזה אפשרי) לסרט המלחיץ ולדמותו המטרידה במותחן "קליפורניה". עוד איתו, ג'ולייט לואיס שהפכה לאהובתו ודיוויד דוקובני לפני תהילת "תיקים באפלה". לואיס תהיה הראשונה בשרשרת של נשים שבראדלי ייקח הביתה מהסט.
1994- "רוחות של תשוקה"
הסרט שקיבע סופית את מעמדו של בראד כאחד מסמלי הסקס של המאה ה-20. דמותו הפרואה של טריסטן, עם השיער הארוך והמדובלל והעיניים שאומרות "תני לי לענג אותך", שברו לבבות ברחבי העולם. ג'וליה אורמונד זכתה ללכת איתו הביתה. גם אנחנו, רק בחלום.
1998- "לפגוש את ג'ו בלאק"
אם כך נראה מלאך המוות, רבים לא יתנגדו להזדכות על העולם הזה מוקדם מהרגיל. סרט נוראי ומשעמם בו מגלם פיט את קוצר הנשמות האולטימטיבי. אך עם קארה מחומצן שבאופן מפתיע (ולא גיי) הלם את פניו המלאכיות הוא קצר בעיקר את לבבות הצופות שישבו וצפו בשלוש שעות של שעמום טוטאלי רק כדי לחזות בזיו פניו.
1999- "מועדון קרב"
כל מילה מיותרת. טיילר דירדן אולי מכר סבונים אבל הוא גרם לכולנו לרצות להרגיש מלוכלכים. החוק הראשון של "פייט קלאב": חובת סגידה לבראד פיט.
2001 ואילך- סרטי אושן
פיט חבר לקלוני, דיימון ושאר החבורה העליזה ב-2001 לטרילוגיית סרטי פשע קלילים וקופתיים. תספורת מארינס, חליפות מתוקתקות ומשקפי שמש א-לה סן טרופז, הביאו לנו את הגרסה הנקייה והמהוקצעת של בראד. אהבתם? ספרו לחבר.
2004- "טרויה"
למי שהתגעגעה למחלפות הזהובות הייתה הזדמנות להתענג עליהם ועל הגוף המחוטב ביותר בהוליווד, באפוס המעט משמים אך המחרמן בטירוף. אורלנדו בלום מקסים, אריק באנה כובש אבל בראד דלנו בתפקיד אכילס נמצא עקב אחת לפני כולם.
2008- "הסיפור המופלא של בנג'מין באטן"
לא ממש משנה לנו לאיזה כיוון הוא מזדקן כל עוד הסצנות של בנג'מין הצעיר/זקן עם קייט בלנשט היפהפיה, הן שלמות עוצרת נשימה. והן אכן כאלו. מועמדות לאוסקר יש, שבחים מקיר לקיר יש ומראה של בחור בן 20, יהיה כנראה לנצח.
2009- פרסי הסאג
יום ראשון האחרון. פרסי גילדת השחקנים. בראד ואנג'י הכי יפים, הכי מאושרים והכי אהובים עלינו. אז פירגנו לכם תמונה.