הסיפור הטיפוסי של עוזרת הבמאי וחברת החדשות
במשך שש שנים עבדה ענת עמיר כעוזרת במאי בחברת החדשות של ערוץ 2 במעמד של פרילאנסר • כשביקשה להתקבל כשכירה, הציעו לה 3,000 ש"ח פחות לחודש והיא נעלבה • כאשר הודיעו לה שיזדקקו לשירותה פחות, היא הודיעה שמבחינתה מדובר בפיטורים, תבעה פיצויים בבית משפט והפסידה • רבע מיליון איש עובדים בישראל כפרילאנסרים, הנה סיפורה של אחת מהם
סיפורה של ענת עמיר, עוזרת במאי וותיקה בחברת החדשות של ערוץ 2, יכול להיות סיפורם המייצג של אלפי פרילאנסרים העובדים בשוק התקשורת הישראלי ומאבקם הכושל, לרוב, לקבלת פיצויי עבודה ממעסיקיהם בבוקר שבו הם מתעוררים לחיי אבטלה. במרכז הסיפור נמצאים יחסים טעונים שבין עובד ומעביד סביב סוגיית זכויות, והשאלה האם יחסים כאלה מתקיימים בכלל תחת הכותרת "פרילאנסר". בית הדין האזורי לעבודה בירושלים נדרש לאחרונה לסוגיה הזו, ובמסגרת ההליכים עלו טענות קשות אל מול חברת החדשות והתנהלותה מול אחת מעובדות החברה הוותיקות.
עמיר החלה את עבודתה בחברת החדשות על ערוץ 2 בשנת 2002 ועבדה בה באופן קבוע במשך שש שנים רצופות על בסיס משמרות. פרילאנסרים הם נוף מוכר בתעשיית הטלוויזיה והחדשות, וכמו אחרים גם עמיר ביקשה מפעם לפעם להתקבל לחברת החדשות כעובדת מן המניין, מהסוג שמקבל תלוש משכורת ולא שוטף פלוס שישים, אך בקשותיה סורבו. אחרי שנים רבות בהן הייתה חלק קבוע ממערך השידורים, החלו בחברת החדשות לדרוש את שירותיה פחות ופחות ולהעדיף עוזרי במאי אחרים על פניה. בחברה לא הודיעו לעמיר שהיא מפוטרת, אלא הודיעו לה שלא יזדקקו לה כבעבר ושיבצו אותה לפחות משמרות.
כשביקשה עמיר להתקבל כעובדת קבועה בחברת החדשות קיבלה הצעה שראתה כמעליבה: 7,500 ש"ח לחודש, פחות מהסכום שמשלמים בערוץ 2 לעוזרי במאי מתלמדים. עמיר, שכבר צברה ותק של שש שנים באולפני נווה אילן, סירבה להצעה וחשה מושפלת ומבוזה
בשוק התקשורת הישראלי יודעים לרוב הפרילנסרים את מקומם. ההנחה המקובלת היא שרק עובד שכיר זכאי לזכויות ולהגנות שמקנים דיני העבודה לעובדים ואילו עובדים עצמאיים אינם זכאים לכך, ולכן לא רבים ממהרים לתבוע. התקופה הייתה תחילת שנות האלפיים אז החלו בתי הדין לעבודה להתייצב לצד פרילאנסרים שמצאו עצמם עובדים כשכירים אך לא מקבלים את אותן זכויות כשכירים והחלו לדרוש פיצויים.
נקודת המפנה הייתה תביעתו של העיתונאי שאול צדקא, שהיה במשך שמונה שנים כתב עיתון הארץ וגלי צה"ל בבריטניה. הוא הועסק בעיתון אבל העביר באופן קבוע כתבות גם לתחנה הצבאית. כאשר הוחלט בתחנה הצבאית להיפרד ממנו שלח לו מפקד גל"צ מכתב וכתב כי "התחנה החליטה לוותר על שירותיך", הודה לו וביקש לנתק מגע. צדקא תבע מהתחנה פיצויי פיטורים בבית הדין האזורי והפסיד, אבל אז ערער לבית הדין הארצי, ניצח וקיבל את הפיצויים שדרש. נשיא בית המשפט סטיב אדלר כתב בפסק הדין: "בשלה העת לשנות ההלכה ולהעניק ל'פרילנסר' זכויות והגנות של המשפט העבודה, על אף שאינו נופל בגדר סיווג של 'עובד'".
עצמאי, הסתכל סביבך. האם אתה חלק ממערך?
חזרה לעוזרת הבמאי באולפני ערוץ 2 בנווה אילן. בית הדין קיבל את טענתה שהייתה חלק אינטגרלי מהחברה והסכים כי התקיימו במקרה יחסי עובד ומעביד. "מקובלות עלינו טענות התובעת בדבר השתלבותה במערך הארגוני של הנתבעת ובהן - ביצוע העבודה באולפני הנתבעת באופן רצוף ולאורך זמן, כפיפותה המקצועית לבמאי הראשי, כפיפותה המנהלית שבאה לידי ביטוי בשיבוצה בסידור העבודה החודשי שחולק מבעוד מועד וכמו גם בדיווחים שהתובעת הגישה על ימי עבודתה בכל חודש", נכתב בפסק הדין.
"לנתבעת, שעוסקת בהפקה ובשידור, מערך של במאים ועוזרי במאי באמצעותו היא מבצעת את תפקידה והתובעת היא חלק מאותו מערך". אך למרות הקביעה כי היא חלק ממערך חברת החדשות, עמיר, שבמהלך עבודתה בחברה נולדה לה בת, לא נחלה ניצחון.
במהלך ההגנה שלפה חברת החדשות של ערוץ 2 הסכם עליו חתומה לכאורה עמיר ובו היא מאשרת כי לא תהייה זכאית לפיצויים בתום עבודתה. היא טענה שלא חתמה על המסמך ושחתימתה זויפה ואף הביאה גרפולוגית שתמכה בגרסתה. חברת החדשות הפריכה את הטענה הזו באופן חלקי ובית המשפט קבע כי ניכר שהיא אכן חתמה על מסמך כזה.
חברת החדשות הודתה כי בשל קשיים תזרימיים היה ניסיון בשנת 2008 לצמצם את ההסתייעות בשירותים חיצוניים של עוזרי במאי באותה תקופה, בין היתר את אלה של ענת עמיר. עמיר אמנם כתבה לאבי אטיאס כי היא "רואה עצמה כמפוטרת", אבל בשיחה שערכה עימו בעל-פה מאוחר יותר היא הודיעה לו שהוחזרו לה המשמרות שנגרעו ממנה וכי היא שבעת רצון מכך ומתכוונת להמשיך לעבוד כפי שעבדה בעבר. אך זה היה מאוחר מדי - אטיאס כבר העביר את המכתב שלה למחלקה המשפטית של חברת החדשות.
"למה הפסקת את ההתקשרות איתה אחרי שהיא הייתה מרוצה מהעבודה?", נשאל אטיאס בדיון. "אמרתי לה שאין ביכולתי כבר לעשות שום דבר כי המכתב הזה נמצא כבר במחלקה המשפטית", ענה. בית המשפט קבע: עמיר התפטרה. אם חזרה בה - הייתה צריכה לעשות זאת בכתב. כיוון שהודיעה שהיא מתפטרת, וכיוון שחתמה על מסמך שבו היא מאשרת שלא תהייה זכאית לפיצויים, דחה בית הדין את התביעה - שעמדה על יותר מ-50 אלף ש"ח.
פרילאנסרים כמו עמיר, שהחוק אינו עומד לצידם אלא לצד החברות הגדולות, מנסים בתופה האחרונה להביא לשינוי המצב. עם פרוץ המחאה החברתית בקיץ האחרון קמה התארגנות עצמאית תחת הכותרת "שוויון זכויות לעצמאים ולפרילנסרים בישראל" שיצאה למאבק לשינוי החקיקה בישראל בכל הנוגע לזכויות עובדים עצמאיים. בדף הפייסבוק של התנועה כתבו יוזמות המאבק, כנרת יפרח ורינת שניידובר, כי מטרתן היא לעגן את זכויות העובדים העצמאיים בחוק כך שלא ייאלצו לאת למאבקים משפטיים נגד מעסיקיהם במידה ומסתיימת ההתקשרות עמם. היוזמות מזמינות את התומכים לחתום על עצומה בנושא שתוגש לכנסת, ולקוות יחד איתן לטוב.
בחברת החדשות של ערוץ 2 בחרו שלא להתייחס למקרה, והסתפקו בהפניה לקביעת בית המשפט.