גם בארזים: קשת עברה מרווח להפסד

למרות הצלחת האח קשת עברה להפסד של 15 מיליון שקל ב-2008, לעומת רווח של 8 מיליון שקל ב-2007. הצרות של קשת כוללות את המעבר לשלושה ימי שידור, הצאות העתק של הפקת "האח הגדול" והקמתו היקרה של Mako

"בתוך שבועות בודדים תגיע הטלוויזיה המסחרית להקפאה כוללת בהפקות בתשלומים לספקים ולהחשכת מסך", הזהירו יו"ר קשת מוזי ורטהיים ויו"ר רשת יוסי רוזן במכתב לשר התקשורת.

השניים ביקשו ממשרד התקשורת לקבוע כי 2009 היא שנת משבר בשוק הטלוויזיה המסחרית ושתגובש חבילה של הקלות - למשל ויתור על דמי הזיכיון ל-2009 שגובהם 60 מיליון שקל לכל זכייני הטלוויזיה ותחנות הרדיו האזורי יחדיו. איומי ורטהיים ורוזן מצאו אוזן קשבת אצל הרגולטורים - בכך שהם מוכנים לדון בדרישות שלהם. אבל התוצאות הכספיות של חברת קשת שהגיעו לידי TheMarker מלמדות שקשת אמנם עברה להפסד, אבל מצבה טוב משמעותית מזה של שידורי רשת, ובניגוד למצבן של חברת רשת וערוץ 10, ספק רב אם ניתן לדבר על סכנה קיומית לחברת הטלוויזיה המצליחה, כפי שניתן ללמוד גם מהעובדה שקשת העלתה ב-2008 לאוויר את אתר האינרטנט Mako, ורכשה 44% ממניותיו של ערוץ 24 תמורת 15 מיליון שקל; פעילויות פיתוח עסקי שאינן מאפיינות גוף העומד לפני קריסה.

קשת סיימה את 2008, בה פתחה פער ניכר ברייטינג בהשוואה לזכיינית המתחרה רשת, בהפסד של 15 מיליון שקל לעומת רווח של 8 מיליון שקל ב-2007. מנכ"ל קשת אבי ניר אמר בשימוע ברשות השנייה בפברואר 2009 שהחברה הפסידה 18 מיליון שקל בספטמבר-נובמבר 2008, כך שנראה שהמחצית הראשונה של 2008 היתה מהטובות שהיו לקשת.

המעבר לשלושה ימי שידור

הכנסותיה של קשת ירדו ב-2008 ב-12% בהשוואה ל-2007 והגיעו ל-442 מיליון שקל נטו, כלומר לאחר תשלום עמלה של 30% למשרדי הפרסום.

הירידה בהכנסות נובעת מהעובדה שהחברה עברה לשלושה ימי שידור ב-2008 בהשוואה לארבעה ב-2007, כך שההכנסה הממוצעת של החברה ליום שידור גדלה מ-2.3 מיליון שקל ב-2007 ל-2.7 מיליון שקל ב-2008 - עלייה של 17%.

זאת ועוד, הכנסותיה של קשת ליום שידור גבוהות ב-50% מהכנסותיה של רשת ליום שידורים ממוצע, על פי הערכה כלכלית שביצע משרד BDO האפט בהתבסס על תוצאותיה הכספיות של רשת לינואר-ספטמבר 2008.

הגידול החד בהכנסה הממוצעת ליום שידור היא תוצאה של עלייה ברייטינג הממוצע של החברה ובפער הרייטינג בהשוואה לרשת - של 7% עד 9% בממוצע בסוף 2008 על פי הערכה כלכלית שביצע משרד BDO זיו האפט. פער זה איפשר ככל הנראה לקשת להגדיל את המחיר שהיא גובה עבור נקודת רייטינג בהשוואה למחיר שגובה החברה המתחרה. קשת הגדילה את הרייטינג הודות לתוכניות כמו "ארץ נהדרת" ו"האח הגדול" שהביאו לעלייה חדה ברמת ההכנסות ברבעון הרביעי של 2008.

הכנסותיה של קשת כוללות גם את ההכנסות מהחברות בנות כמו ביפ ערוץ הצחוק, מנטיס שעוסקת בעיצוב אתרי אינטרנט (40%) ונטקס (25%). כך שעל פי הערכות, הכנסותיה של קשת מטלוויזיה ומאתר האינטרנט Mako נמוכות ב-5%-6%.

חברת ביפ ערוץ הצחוק מפעילה את הערוץ, כולל רכש, תכנון לוח המשדרים וקידום השידורים עבור חברות הכבלים. החברה מוחזקת על ידי קומיוניקשת (90%) שהיא שותפות מוגבלת של שידורי קשת, אבי ניר, גיא בהר, הנשיא לשעבר של קשת אורי שנער וחברת מימד (10%). ביפ היא הגורם המהותי מבין שלוש החברות הבנות של קשת ומהווה מרכז רווח חשוב.

הישרדות" ו-Mako היטו את הכף

הרווח הגולמי של קשת נפל ב-2008 ב-50% בהשוואה ל-2007. והסתכם ב-39 מיליון שקל שהם 8.9% מהמחזור לעומת 15.6% מהמחזור ב-2007, למרות הגידול בהכנסות ליום שידורים.

הנפילה ברווחיות הגולמית של קשת נבעה מעלייה תלולה בהוצאות ההפקה כתוצאה מהשקת תוכנית הריאליטי "הישרדות" על ידי ערוץ 10 בסוף 2007 במאמץ להגדיל משמעותית את חלקו בעוגת הפרסום בטלוויזיה בהשוואה לזכייני ערוץ 2.

השקת "הישרדות" הפכה את מערך התוכניות הקודם של קשת לבלתי רלוונטי משום שגם תוכניות בעלות רייטינג גבוה יחסית קרסו מולה. קשת נאלצה להגיב עם תוכנית ריאליטי משלה, "האח הגדול", וחברת רשת העלתה את "המירוץ למיליון".

הפקת "האח הגדול" היתה כרוכה בעלויות גבוהות ועל פי הערכות רווחיותה אמורה להשתפר מהותית בעונתה השנייה, בתנאי כמובן שתשמור על רייטינג דומה לזה שהושג בעונתה הראשונה.

הירידה ברווחיות הגולמית נובעת גם מעלות ההפעלה של אתר האינטרנט Mako, שמעסיק על פי הערכות 70 איש - לאחר שפוטרו 20 עובדים בדצמבר 2008.

האתר, שעלה לאוויר ברבעון הרביעי של 2008, מפסיד. אבל קשת מפעילה אותו על בסיס התפישה שחלק ניכר מצריכת הטלוויזיה, בעיקר בקרב צעירים, עוברת לצפייה דחויה באמצעות ה-VOD, ממירים דיגיטליים מקליטים מסוג HOT מג'יק ו-yes מקס, ובאמצעות האינטרנט, ועל כן עליה לקדם את פעילותה באינטרנט.

שתיים ממעלותיו של אתר Mako הן שמכירת פרסום באתר, בניגוד לשידורי הטלוויזיה, אינה כפופה לתשלום תמלוגים למדינה, וכן העובדה שהתכנים בו אינם כפופים לרגולציה הקפדנית של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו.

גורם אחר שמשפיע על הרווח הגולמי של קשת הוא הפרשה לתשלום דמי זיכיון קבועים בסך 17 מיליון שקל לשנה, הנגזרים מתקציב הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו והמסתכמים ב-60 מיליון שקל לשנה. דמי הזיכיון משולמים על ידי שלוש זכייניות הטלוויזיה ועל ידי תחנות הרדיו האזורי.

בנוסף משלמת קשת 4% מהכנסותיה נטו כתמלוגים למשרד האוצר. ו-2% מההכנסות נטו עבור אגרת תדרים. הסכום הכולל ששילמה קשת עבור זיכיון תמלוגים ואגרת שידור ונכללו בעלות המכר ירדו ב-2008 ב-20% בהשוואה ל-2007 בשל הירידה בהכנסות על רקע הירידה במספר ימי השידור והסתכמו ב-39.5 מיליון שקל.

הוצאות הנהלה וכלליות של קשת ירדו ב-33% ב-2008 בהשוואה ל-2007 והסתכמו ב-24 מיליון שקל, ככל הנראה על רקע הפרשה שבוצעה ב-2007 לתביעה בהיקף של 28.8 מיליון שקל שהגיש נגד החברה הנשיא לשעבר אורי שנער, וכן בשל קיצוץ בהוצאות.

קשת סיימה את 2008 בהפסד תפעולי של 100 אלף שקל בהשוואה לרווח תפעולי של 29 מיליון שקל ב-2007. פירוש הדבר הוא שהרווח התפעולי התזרימי (ebitda) של החברה - שאמור להיות המקור העיקרי לעמידה בהתחייבויותיה הפיננסיות לבנקים, הוא 18 מיליון שקל לפחות.

עוד ב-Themarker