מר מאני טיים
סדרות הריאליטי השתלטו על מסכי הטלוויזיה בישראל, אך יש מי שסבור שהן רק אופנה חולפת: "בטוח שהריאליטי יימאס עלינו", קובע גבעון שניר, המפיק עבור רשת את "מפרץ האהבה" ולא מתבייש להודות שצופיו הם בעיקר ילדים
"להגיד שריאליטי זה טראש זה כמו להגיד שספילברג הוא טראש. זה מה שכולם רואים. אני קורא הרבה מחקרים ומידע אקדמי על תוכניות ריאליטי, והתובנה הגדולה היא שריאליטי זה אנחנו" - כך אומר גבעון שניר, מבעלי חברת "ריאליטי?" שמפיקה בעבור זכיינית ערוץ 2 רשת את התוכנית "מפרץ האהבה", שעולה היום לאוויר.
"ריאליטי זה ז'אנר של רכילות - מה המשתתפים אומרים אחד על השני", סבור שניר. "צוות ההפקה מעורב אישית במה שקורה בתוכנית, וכך אני יודע אם הסדרה מצליחה. מה שמעניין את המתמודדים והצוות יעניין גם את הצופים".
שניר, שעל שמו רשומות תוכניות כמו "לרדת בגדול", "רצים לדירה" ו"הדבר הגדול הבא", התחיל את דרכו כבמאי פרסומות. "מאוד אהבתי את זה. צריך לספר את הסיפור ב-30 שניות", הוא אומר. לאחר שצפה בתוכנית "המרוץ למיליון" הוא הבין שריאליטי זה מה שהוא רוצה לעשות. הוא חבר לשותפתו מיכל בן דוד ("היא עורכת ואני במאי") ויחד הקימו את חברת "ריאליטי?". הפרויקט הראשון שלהם בחברה היה "לרדת בגדול". לדבריו, "ערוץ 10 נתן לנו צ'אנס, ולא פחד מזה שאנו חדשים".
-"מפרץ האהבה" תשודר פעמיים בשבוע, וכך גם "האח הגדול" של קשת - כלומר ארבעה ערבים של ריאליטי בערוץ 2. זה לא יותר מדי?
-"אני קורא לזה אפקט הפרוזן יוגורט (שהיה אופנה חולפת של יוגורט בשנות ה-80, א"ב). מה שקורה בשוק הטלוויזיה בישראל זה מה שקורה בארה"ב ובבריטניה. המותגים הגדולים של הריאליטי פגעו במסך והצליחו בישראל כמו שהצליחו בכל מקום אחר בעולם. עכשיו אנחנו בנקודת שיא, אך בעתיד המותגים החזקים יישארו והאחרים ייעלמו".
-אתה לא מודאג מזה שז'אנר הריאליטי יימאס עלינו?
-"אין צורך לדאוג, זה בטוח יקרה. בהתחלה זה חדשני, אבל לאחר שכולם יראו ויידעו מה זה, הם יחפשו משהו אחר. הריאליטי יישאר על המסך עד שיגיע משהו חדש שיהיה הדבר הגדול הבא. השאלה הגדולה היא אם הריאליטי ימשיך להיות בפריים טיים. זה נהפך לז'אנר כמו כל הז'אנרים. זה עובד, רואים את זה בכל העולם".
יפה או אופה
-יש נוסחה לריאליטי מוצלח?
-"מעבר לזה שהתוכנית צריכה להיות עשויה טוב ומושקעת, היא צריכה לעסוק בדילמות מוסריות שקשורות לחיים שלנו בקפיטליזם המאוחר. 'הישרדות' עוסקת בשאלה כמה רחוק אני מוכן ללכת בשביל קריירה וכסף - לתקוע סכינים ולקשור בריתות כדי לשרוד ולהרוויח את הכסף. ב'לרדת בגדול' הדילמה היא איך אני מתגבר על השפע שהעולם המערבי מציע לנו. 'מפרץ האהבה' מדבר על דילמה של זוגיות - אהבה לעומת אינטרסים. אם אני בוחר ביפה או באופה".
-מה היה רגע השיא של הריאליטי בעולם?
-"כשמייק ברנט עלה עם העונה הראשונה של 'הישרדות' בארה"ב. ריצ'ארד האץ' ניצח את העונה הראשונה בשידור שהתחיל בשמונה בערב והסתיים בחצות. למחרת האמריקאים היו בהלם, הרוסים ומזועזעים. איך הם יסבירו לילדים שלהם שהגיבור הרע ניצח? מאז הם התגברו ומהפרספקטיווה של ימינו העונה הזאת נראית תמימה".
-מה מייחד את הצופה הישראלי? מה הוא רוצה לראות?
-"אחד היועצים של אהוד ברק אמר פעם שפרשיה שמעסיקה את ארה"ב חצי שנה נעלמת פה בתוך יום. הישראלי רוצה דברים חדשים, כי הוא משתעמם מהר יותר. אני יודע מה הייחוד שלי ושל מיכל ובמה אנחנו מאמינים. מה שמעניין את הצופים זה רגש. כשאני מרגיש משהו גם הצופים יאהבו את זה".
-ההורים שלך לא היו מעדיפים שתביים דרמות?
-"השנה לימדתי בימוי במרכז הבינתחומי בהרצליה. אם שואלים את אבא שלי, זה ההישג הכי רציני שלי. אבל ההורים השלימו עם מה שאני עושה".
משחקים באנשים
שניר מספר כי השלב החשוב ביותר בתוכנית ריאליטי הוא הליהוק של המשתתפים: "זה הכי מהותי. אלה הגיבורים שלך ואלה הדמויות שאתה עובד אתן", הוא אומר.
ואולם לדבריו, הוא לא הגיע ל"מפרץ האהבה" עם רשימת ליהוק קשיחה: "אנחנו עובדים מהשטח. המועמדים היו צריכים להיות רווקים רהוטים שנראים טוב. לא באנו עם תפישה של 'רוצים אתיופי, ארבעה אשכנזים ושלוש רוסיות'. יש לך המון אנשים והמון אופציות, ואתה מתחיל לשחק אתם על הלוח".
-קורה שיש הפתעות לאחר בחירת המועמדים?
-"בכל סדרה יש כמה אנשים שמפתיעים אותך. אתה מצלם אותם 24 שעות ביממה, מראיין ומעורב בחיים שלהם, אבל אתה לא באמת יודע מה קורה בנפשו של האדם פנימה".
-עד כמה מה שאנחנו רואים הוא תוצאה של מניפולציות?
-"כל מה שהצופים רואים בטלוויזיה הוא מניפולציה. אני עושה בידור. יש גם הרבה אנשים שרואים חדשות וחושבים שזה באמת מה שקרה היום. אני לפחות מודה שזה בידור מניפולטיווי. במאי הקולנוע הצרפתי ז'אן לוק גודאר אמר שעמדה של מצלמה זאת עמדה פוליטית. ברגע שיש פריים זה פוליטי".
-הריאליטי הוא ז'אנר שפונה יותר לצעירים?
-"צעירים בני 16-24 בכלל לא רואים טלוויזיה. לעומת זאת, ילדים מאוד אוהבים ריאליטי. אני רואה את זה על הילדות שלי. הם אוהבים את הריאליטי משום שהוא חדשני, קצבי ודרמטי, והם אלה שיושבים על השלט. אם אין לך צפייה משפחתית אתה לא יכול להצליח בפריים טיים".
ז'אנר הריאליטי התרחב בארה"ב, ופותחו שם תוכניות שמתאפיינות ברמה נמוכה, בוולגריות ומתבססות על תכנים מיניים. לדוגמה, התוכנית "פלייבור פלייב", שבה ראפר בוחר לעצמו בת זוג צעירה, או "איי לאב ניו יורק", שבה צעירים מתמודדים בתחרויות ביזאריות, כמו היאבקות או הימורים.
-האם הסוג הרדוד של הריאליטי יגיע גם אלינו?
-"אני לא חושב שזה יגיע אלינו. העלות של כל העונה של 'לרדת בגדול' היא כמו המחיר של פרק אחד בארה"ב. בארה"ב יש כסף לעשות עוד תכנים בנישה הזאת. לא יפיקו אצלנו את כל הסדרות הקטנות".
מדורת שבט באינטרנט
"מפרץ האהבה" נעשתה בהשראת התוכנית "פרדייז הוטל" בחו"ל, אך הפורמט שלה שונה (ראו מסגרת). בישראל קיימות דוגמאות נוספות לתוכניות שנעשו בהשראת פורמטים אחרים, כמו "השגריר" (המבוססת על "המתמחה" של דונלד טראמפ), "פרויקט Y" (המבוססת על "האח הגדול") ו"רצים לדירה" (המזכירה באופייה את "המרוץ למיליון"). בנוסף, בישראל מופקות סדרות בינלאומיות שהפורמט שלהן נרכש, כמו "האח הגדול", "המטבח" וכמובן "הישרדות".
-כמה עולה לקנות פורמט?
-"זה לא יקר במיוחד - כמה אלפי דולרים לפרק שמשודר. הפורמטים הגדולים לא מוכרים זכויות למפיקים עצמאיים, אלא רק לתחנות טלוויזיה".
-ומה בנוגע לתוכן שיווקי? יש לא מעט ממנו בתוכניות ריאליטי.
-"אין תוכן שיווקי בישראל - זה לא חוקי", הוא צוחק. "יש פה כביכול רגולציה. זה כמו שההלכה אסרה להשתמש בחשמל בשבת, ואז המציאו את מעלית השבת. אסור, אבל כולם עושים את זה. הגישה האמריקאית אומרת: 'תעשו מה שאתם רוצים, והצופה יחליט'. בישראל נהיה ערבוב מוזר, וככה זה גם נראה. די ברור בכל העולם שהפרסום נהפך לפחות ופחות אפקטיווי, והמפרסמים נכנסים לתוכן. החשש של הרגולטור הוא שהצופה טיפש וצריך להגן עליו ממותגים, אבל הצרכן יודע להבדיל בין פרסומת ולזהות אם התוכן אמין או לא".