"מעריב" יפצה ב-30,000 ש"ח: "חתן השמחה לא חילק עוגיות חשיש"

בית משפט השלום בת"א קיבל תביעת דיבה שהוגשה נגד העיתון וקבע כי כתבה שפורסמה בו תחת הכותרת "האורחים בחתונה אכלו עוגיות חשיש – ואושפזו", מהווה לשון הרע, וכי על העיתון לפצות את התובעים

עלה מריחואנה
עלה מריחואנה | צילום: רויטרס

בית משפט השלום בת"א קיבל תביעת דיבה שהוגשה נגד "מעריב" וקבע כי כתבה שפורסמה בו תחת הכותרת "האורחים בחתונה אכלו עוגיות חשיש - ואושפזו", מהווה לשון הרע, וכי על העיתון לפצות את התובעים.

 

הכתבה מאת ירון ששון פורסמה באוגוסט 2008, ובה תוארה חתונה שנערכה באשדוד אשר במהלכה חולקו לאורחים עוגיות המכילות חשיש. חלק מהאורחים שלא ידעו באילו עוגיות מדובר אכלו מהן בכמות גדולה ובעקבות כך נדרשו לאשפוז בבית חולים, כך לפי הכתבה. בין היתר צוין בכותרת המשנה של הכתבה כי אביו של החתן חילק לאורחים חלק מהעוגיות בעצמו.

 

הכתבה ב"מעריב" זכתה לפולו-אפ גם בערוצים 2 ו-10, ולמרות שלא פורסמו שמות המשפחות - פורסמו בכתבה פרטים מזהים אודותיהם שהביאו, כך לפי התביעה, לזיהוים בפני מכריהם. "בעקבות הכתבה החלו מכריו ובני משפחתו להעלות תהיות ורכילויות אודות העניין, דבר אשר גם לו למבוכה ועוגמת נפש רבה, ואנשים החלו לכנותו "סוחר סמים". לו ולמשפחתו לא היה כל קשר לעניין", נכתב בתביעה.

 

 

דן חי
דן חי | צילום: nrg צילום מסך

התובעים טענו כי "מעריב" פרסם את הכתבה על מנת להשיג מידע "צהוב" ועשיית רווח כלכלי על חשבונם מבלי לתת את הדעת על הפגיעה הצפויה להם, ומבלי לברר ולבדוק את תוכן הדברים השגויים והמידע הפוגעני.

 

כתב "מעריב" ירון ששון טען כי לא הוא חיבר את כותרות הכתבה, וכי לא מתפקיד העורכים הנתבעים (דורון גלעזר ורותי יובל, עורכי "מעריב" דאז) לבדוק את אמיתות הכתבות. ששון דחה את טענות התובעים בדבר עבודה עיתונאית לא מקצועית וטען כי אימת את הפרטים עם דוברות המשטרה ובית החולים.

 

בית המשפט לא קיבל את דברי העיתון. "הנתבעים ייחסו לתובעים ביצוע עבירה פלילית של חלוקת סמים אסורים שלא כדין, אולם, לא הציגו בפני ראייה להוכחת אותם מעשים", כתבה השופטת חנה ירון בהחלטה ודחתה את טענת "מעריב" להגנת תום לב. השופטת קבעה כי "מעריב" יפצה לתובעים 30,000 ש"ח והוצאות משפט.

 

עו"ד דן חי, מומחה להגנת הפרטיות שייצג את התובעים אמר: "על אמצעי התקשורת להיות רגישים מאוד לדברים שהם מפרסמים בכלל ונגד אנשים פרטיים בפרט, שכן הנזק שעלול להיגרם לשמם של אנשים פרטיים עלול להיות בלתי הפיך".