דבר היח"צן: להציל את העיתונות

כילד שגדל במושב בין חדרה לנתניה, הייתי הולך מדי יום לקיוסק בצומת הכבישים הסואן שהיה בסמוך למושב, ורוכש עיתון יומי אחד בדמי הכיס שקיבלתי מהורי. ביום שישי הייתי רוכש שני עיתונים, וכדי להצדיק את ההוצאה הכספית הייתי קורא בהם כל מלה. בגיל 16 היה לי ידע אנציקלופדי כמעט על כל נושא בעולם, ושנים אחרי זה פשוט הפכתי את זה לקריירה.

כיום מגיעים מדי בוקר למפתן הדלת שלי חמישה עיתונים. בחמישי מצטרף אליו "טיים אאוט" תל אביב ועיתון "העיר". הקריאה המאסיווית והאינטנסיווית לא מפחיתה כהוא זה מצריכת האינטרנט שלי - להיפך. עד היום אני מתרגש מסיפור פוליטי מרתק, ממאמרים לוהטים, מתחקיר מקיף ומכתבת פרופיל טובה.

ההתפתחויות הטכנולוגיות, בעיקר בתחום האינטרנט, וכעת גם השפל הכלכלי, מחריפים ומעמיקים את המשבר בענף העיתונות בישראל ובעולם. ההשקעה בפרסום, שעוד לפני המשבר הכלכלי זלגה מהעיתונים לכלי התקשורת האחרים, הצטמצמה עוד יותר. עולם העיתונות מנסה להתמודד עם המצב וליתר דיוק, להילחם על חייו. העיתונות הכתובה נהפכת מספקית מידע חדשותי שוטף למקור של פרשנות מעמיקה ושל ביקורת. בנוסף, היא מקדמת שיתופי פעולה רבים עם יתר כלי התקשורת במטרה לשרוד. לכל עיתון גדול יש אתר אינטרנט, ובאמצעות פיתוחים טכנולוגיים מבקשת העיתונות המודפסת לכבוש גם את הקהל הדיגיטלי.

ואולם ללא הועיל. נתוני סקר TGI מהשנים האחרונות מציגים ירידה תלולה במספר קוראי העיתונים בישראל, בעיקר בקרב שכבת הגיל הצעירה. ב-2000, שיעור קוראי העיתונות היומית בגילאי 18-24 היה 72%, ואילו בסוף 2008 הוא היה 50% בלבד. בקרב גילאי 25-34 חלה באותן שנים ירידה דומה - מ-68% קוראים ל-47% בלבד.

ישראל, בדומה למדינות אחרות שהבינו את חשיבותה של העיתונות הכתובה בחברה דמוקרטית, צריכה לנקוט כמה צעדים שיבטיחו את עתידה של העיתונות המודפסת. חקיקה וסיוע ממשלתיים, המעגנים גם את חופש העיתונות, חופש הביטוי ושמירה על עצמאותה המלאה של העיתונות, יעניקו לה רוח גבית ויבטיחו את המשך קיומה.

בצרפת הכריז לא מכבר הנשיא ניקולא סרקוזי על הענקת סיוע נוסף של 600 מיליון יורו לעיתונות הכתובה. כמו כן, מקדם סרקוזי מתן הטבות מס לעיתונים והגדלה של היקפי הפרסום הממשלתי בעיתונות ובאינטרנט. במקביל הוא הודיע שכל צעיר שמגיע לגיל 18 יקבל מנוי חינם לעיתון לפי בחירתו. מטרתו של צעד זה היא הטמעת הרגלי קריאה יומיים בקרב קהל קוראים צעיר.

עיתונים כמלכ"רים

גם בארה"ב, שמאז 2001 נסגרו בה יותר מחמישית מהעיתונים, הציע הסנאטור הדמוקרטי בנג'מין קארדין תוכנית חירום שבה יהפכו העיתונים למלכ"רים חינוכיים, בדומה לגופי הטלוויזיה הציבורית, וכך יזכו להקלות מס רבות שיבטיחו את עתידם.

גם בבריטניה מצבה של העיתונות הכתובה קשה. שם עלו באחרונה קריאות לשינוי החקיקה באופן שיקל על גופי תקשורת להתמזג. גם בישראל נשמעו קולות דומים המבקשים שינוי והקלות בחקיקה המגבילה בעלות צולבת. בבריטניה, המשרד לסחר הוגן ערך דיון בעניין והמליץ שלא לשנות את החקיקה הנוגעת למיזוגם של גופי תקשורת, אך בה בעת ביקש להבהיר כי החוק הנוכחי גמיש ומשאיר מקום להתחשבות בגופים הנמצאים בקשיים.

תוכניות ודיונים מסוג זה ממחישים את נכונותם של פוליטיקאים לסייע לעיתונות בשעת צרה, אך צריך להיות ברור שעל הסיוע להינתן באופן שלא יפגע בחופש העיתונות, כדי שהיא תישאר בלתי תלויה, גם אם היא מסובסדת על ידי הממשלה. ישראל יכולה לסייע לעיתונות גם באמצעות רכישת עיתונים לגופים ציבוריים כמו בתי ספר והגדלה של מספר העיתונים הנרכשים על ידי גופים כמו הצבא. באופן זה תגשים המדינה שתי תכליות גם יחד: היא תסייע לעיתונות ובו בזמן תטמיע בדור הצעיר חינוך אזרחי והרגלי קריאה יומיים.

ייתכן שהצעה זו אף יעילה יותר מזו של הנשיא סרקוזי, שכן היא פונה אל קהל היעד הצעיר כשזה נמצא במסגרת חינוכית ויכול לקרוא עיתון בלי להיות חשוף לגירויי הטלוויזיה והאינטרנט שנמצאים בביתו.

תפקידה של העיתונות ככלב השמירה של הדמוקרטיה אינו קלישאה. העיתונות מעניקה במה לשוק הרעיונות ומשמיעה את קול המיעוט ואת קול הרוב, היא מבקרת מדי יום את התנהלות בכירי המדינה ונותנת ביטוי לשכבות האוכלוסייה השונות.

אם יישב המחוקק בידיים שלובות, בעוד כמה שנים תמצא עצמה המדינה ללא עיתונים גדולים או עם עיתון גדול אחד בלבד. גם גרסאות הרשת של אותם עיתונים לא ישרדו ללא מקור הכנסה הולם. נגישות למידע כתוב, שקול ומאוזן שאינו מוגש בקצב התזזיתי של הטלוויזיה, או בטוויטים הקצרים והסובייקטיוויים של המחשב, הוא תנאי הכרחי להמשך קיומה של הדמוקרטיה הישראלית - ולכן כדאי למדינה לפעול מיד.

בכתיבת המאמר השתתפה תמר שוורץ-היילוייל. הכותבים הם יועצי תקשורת בשלום תל אביב, חברת יחסי ציבור וניהול משברים.

נגישות למידע כתוב, שקול ומאוזן שאינו מוגש בקצב התזזיתי של הטלוויזיה, או בטוויטים הקצרים והסובייקטיוויים של המחשב, הוא תנאי הכרחי להמשך קיומה של הדמוקרטיה הישראלית - ולכן כדאי למדינה לפעול מיד

גם בארה"ב, שמאז 2001 נסגרו בה יותר מחמישית מהעיתונים, הציע הסנאטור הדמוקרטי בנג'מין קארדין תוכנית חירום שבה יהפכו העיתונים למלכ"רים חינוכיים, בדומה לגופי הטלוויזיה הציבורית, וכך יזכו להקלות מס רבות שיבטיחו את עתידם