"מרשי בגד? איך הגיעו התמונות שצילם לעיתון?"

ב-22 במארס זעקה הכותרת בעמוד השער של הצהובון הבריטי "ניוז אוף דה וורלד": "חבר פרלמנט קיים יחסי מין פרועים בבית הנבחרים". בפנים היתה תמונה של המחוקק נייג'ל גריפיתס ואשה שאינה אשתו בתחתונים וגרביונים שחורים.

גריפיתס, שהודה שהסיפור נכון, תובע את הצהובון - שנמצא בבעלות ניוז קורפ של רופרט מרדוק - על כך שהשיג את התמונה "בדרכים מפוקפקות ביותר", לדברי עורך דינו, דיוויד פרייס. "מרשי ניהל קשרים מיניים במשרדו בפרלמנט ותיעד אותם במצלמתו. התמונות היו מאוחסנות על המחשב שלו, והגיעו בדרך כלשהי ל'ניוז אוף דה וורלד'".

יותר מ-1.6 מיליון דולר כדי להסדיר תביעות

פוליטיקאים וידוענים עשויים להצטרף לגריפיתס ולתבוע גם הם, בטענה כי הצהובונים בבריטניה הרחיקו לכת בשיטותיהם להשיג חדשות ובמרוץ שלהם להשגת ידיעות בלעדיות ולהגדלת תפוצתם. התביעות הפוטנציאליות עשויות לקבל עידוד לאחר שנציבות המידע הבריטית, המפקחת על המדיה, מסרה ב-9 ביולי כי 31 עיתונאים בצהובונים של מרדוק - "ניוז אוף דה וורלד", עיתון יום הראשון הנמכר ביותר בבריטניה, ו"סאן" - השיגו מידע במרמה או באמצעים פסולים.

הנציבות מסרה כי סיפקה מידע לתביעה מ-2008, שבה הוכח כי שיטות אלה נהפכו שכיחות יותר מאז 2007, אז כתב "ניוז אוף דה וורלד" קלייב גודמן והחוקר הפרטי גלן מולקייר נידונו למאסר בשל ציתות להודעות קוליות של אנשי הצוות של הנסיך צ'ארלס.

הצהרת הנציבות פורסמה לאחר שב-8 ביולי התפרסמה ב"גרדיאן" כתבה שבה נטען כי "ניוז אוף דה וורלד" משתמש באופן סדיר בחוקרים פרטיים כדי לפרוץ לטלפונים סלולריים של דמויות ציבוריות לצורך השגת מידע אישי. בכתבה נטען כי "ניוז קורפ" שילמה יותר מ-1.6 מיליון דולר כדי להסדיר תביעות שטענו כי עיתונאים שכרו חוקרים פרטיים לצורך ציתות לא חוקי לטלפונים סלולריים.

ניוז קורפ מכחישה את הטענות

בהודעת מייל רשמית ב-10 ביולי, הכחישה ניוז קורפ את הטענות ש"ניוז אוף דה וורלד" פורץ באופן שיטתי לתיבות קוליות או מעסיק לשם כך חוקרים פרטיים.

החברה מסרה כי ב-2008 הגיעה להסדר בנוגע לתלונה שהגיש גורדון טיילור, ראש איגוד שחקני הכדורגל המקצועיים (PFA), לאחר שכתבי "ניוז אוף דה וורלד" השיגו מידע מתיבות קוליות. מלבד הסכם פשרה זה ופרשת גודמן-מולקייר מ-2006, מסרה החברה כי לא היתה עדות לכך שכתבים אחרים פרצו לטלפונים או אמרו לחוקרים פרטיים לעשות זאת.

דוברת ניוז קורפ, אליס מקנדרו, אמרה כי מאז פברואר 2007, החברה עבדה בשיתוף עם העיתונאים כדי לוודא ציות מוחלט לחוקים הרלוונטיים ולקוד ההתנהלות. "עם זאת, נעמוד בתוקף על זכותנו ותפקידנו לחשוף עוולות לטובת הציבור", היא אמרה.

משטרת לונדון הודיעה ב-9 ביולי כי לא תפתח מחדש את החקירה בעקבות הפרסום ב"גרדיאן", משום "שלא התגלו עדויות חדשות" מאז החקירה שנערכה שלוש שנים קודם לכן. מנהלי ניוז קורפ יצטרכו בכל מקרה להשיב השבוע על שאלות בפני ועדה פרלמנטרית, שמסרה כי היא מתכננת לערוך שימוע בנושא שהעלה "גרדיאן".

זקוקים לסקופים על רקע הירידה החדה בתפוצתם

השימוע עשוי לעסוק בחלקו בפרשה של אנדי קולסון, לשעבר סגן עורך ועורך "ניוז אוף דה וורלד" וכעת יועץ התקשורת של דיוויד קמרון, מנהיג מפלגת השמרנים באופוזיציה. הוא הכחיש כי פעל שלא כשורה.

אדריאן מונק, ראש הפקולטה לעיתונות באוניברסיטת סיטי בלונדון, אינו מופתע מניסיונות כתבי הצהובונים להשיג מידע אישי באופן בלתי חוקי. "התחרות האדירה בין מספר לא קטן של עיתונים בשוק לא גדול יחסית מגדילה את הלחצים לספק כתבות בלעדיות שמוכרות עיתונים", אמר מונק בראיון טלפוני.

שמונת הצהובונים בבריטניה זקוקים לסקופים על רקע הירידה החדה בתפוצתם, עקב התחרות עם החינמונים ועם אתרי האינטרנט.

"לכתבות בלעדיות גדולות על אנשים מפורסמים יש ערך מסחרי גבוה, משום שהן מרחיבות את תפוצת הצהובונים", אמר מקס קליפורד, יחצ"ן בכיר בבריטניה שייצג לקוחות כמו או ג'יי סימפסון, דיוויד בקהאם וסיימון קוואל.

"עיתונאים תמיד השתמשו בכל האמצעים"

העיתונאים של מרדוק אינם היחידים שמשתמשים באמצעים לא חוקיים להשגת סקופים. נציבות המידע מסרה ב-2006 כי הסחר הבלתי חוקי במידע חסוי נהפך נפוץ בעולם הצהובונים. היא מסרה כי 305 עיתונאים זוהו כ"לקוחות המניעים את הסחר הבלתי חוקי במידע אישי חסוי". בהם, 58 שעבדו ב"דיילי מייל", 50 ב"סאנדיי פיפל", 45 ב"דיילי מירור", 33 ב"מייל און סאנדיי" ו-23 ב"ניוז אוף דה וורלד".

"זאת לא בעיה חדשה", אמר מונק מאוניברסיטת סיטי. "עיתונאים תמיד השתמשו בכל האמצעים העומדים לרשותם כדי להשיג מידע סודי". לפני 100 שנה ניסו עיתונאים להשיג מברקים. כיום הם מנסים לצוטט לשיחות טלפון ולהשיג תכתובות דואר אלקטרוני.

ניוז קורפ, שמחזיקה גם ב"וול סטריט ג'ורנל" וברשת הטלוויזיה פוקס, מתחרה עם בלומברג, החברה האם של סוכנות בלומברג, בתחום החדשות והמידע הפיננסי.

העיתונאים של מרדוק אינם היחידים שמשתמשים באמצעים לא חוקיים להשגת סקופים. 305 עיתונאים בארה"ב זוהו כ"לקוחות המניעים את הסחר הבלתי חוקי במידע אישי חסוי". בהם, 58 שעבדו ב"דיילי מייל", 50 ב"סאנדיי פיפל", 45 ב"דיילי מירור", 33 ב"מייל און סאנדיי" ו-23 ב"ניוז אוף דה וורלד"

זאת לא בעיה חדשה. עיתונאים תמיד השתמשו בכל האמצעים העומדים לרשותם כדי להשיג מידע סודי. לפני 100 שנה ניסו עיתונאים להשיג מברקים. כיום הם מנסים לצוטט לשיחות טלפון ולהשיג תכתובות דואר אלקטרוני