מלחמות היהודים

אתמול נודע כי עיתון "הצופה" עומד לנשום השבוע את נשימותיו האחרונות, לאחר יותר מ-70 שנה של פעילות. הגיליון האחרון צפוי לצאת בשישי הקרוב. בעיתון הועסקו 14 עובדים אשר 11 מהם יפוטרו, ביניהם העיתונאי מאיר עוזיאל. שלושת העובדים הנותרים ייקלטו בקבוצת הירש מדיה, בעלת העיתון, אשר בשליטת איש העסקים שלמה בן צבי. מוקדם יותר במהלך החודש הוחלט על סגירת חברת הצופה אשר היתה אחראית להוצאת העיתון, פיטורים של חלק מהעובדים ומעבר של יתר העובדים לעיתון "מקור ראשון". בהירש מדיה העלו אז את האפשרות כי עיתון "הצופה" יצטמצם או ייצא בסופי השבוע כחלק מ"מקור ראשון". "הצופה" נוסד ב-1937, היה במשך שנים רבות ביטאונה של המפד"ל, וב-2003 נמכר לשלמה בן צבי. מהלך שכנראה הכריע סופית את המערכה על חייו.

למרות דעיכתו האיטית של העיתון, סגירתו פוערת חלל עצום בהרגלי הקריאה של הציבור הדתי לאומי, גם ברמת הסיקור העיתונאי אבל בעיקר ברמת הסמל. כל אלו לא הפריעו לעיתונות החרדית, בראשה "יתד נאמן" הפופולארי ו"המודיע", להתעלם כמעט כליל מהפיאסקו של קריסת המוסד. גם באתר האינטרנט המרכזי של הקהילה החרדית, לא נרשמה התרגשות מיוחדת והאייטם שהופיע בו כולל איזכור הלקוח מאתר אחר, חילוני, המדווח ביובש נטול סנטימנטים על האובדן.

מי שכן מוחה, גם דמעה וגם כנגד המהלך, הוא דווקא העיתונאי ובקרוב הפוליטיקאי אורי אורבך, שכתב במרבית העיתונים המיועדים לציבור הדתי, בניהם "נקודה", "תכלת" ועוד. "עצוב", הוא אומר, "התחושה בסגירת הצופה דומה לתחושה של אוהדי הפועל עם סגירת אוסישקין או סגירת 'חדשות' המיתולוגי שהתקבלה באבל על ידי הברנז'ה".

"הציונות הדתית חייבת להחליט"

גם את העיתונאי ואיש הטלוויזיה קובי אריאלי, לכתו בטרם עת של אחד העיתונים המרכזיים לקהילה הדתית נסגר, מטרידה. "זה עצוב ומטריד כאחד", הוא אומר, "אבל זה כנראה נובע מ- 50 שנות אשליה בהן הציונות הדתית לא הצליחה להחליט אם היא מגזר לעצמו או שהיא חלק מישראל הכללית".

אולי הוא פשוט לא היה מספיק טוב?
"תראה, היה בו משהו ארכאי אבל מה הוא בעיקר מעיד על התופעה בכללותה. מדובר פה בציבור הכי יפה בארץ שסוחב על עצמו בעיה של הגדרה עצמית. הכל מתחיל ונגמר שם".

לא הבנתי את הקשר...

- "בפוליטיקה לדוגמא, יש תקציבים, יש מיידיות וזה מגיע לכיס של כולם. ברמה העיתונאית התרבותית אתה יכול לחיות שנים באשליות מבלי שזה יציק לך, עד שיום אחד זה נגמר, אין לזה קונים".

- אולי הציבור הדתי פשוט עדיין לא הבין את מה שהבינו אפילו החרדים והוא חשיבות התקשורת?

"זה נכון מאד. זה מדהים שדווקא החרדים הסגורים הפנימו מוקדם מאד את חשיבות התקשורת לעומת הציבור הדתי - לאומי שהבין מאוחר מאד אם בכלל את תפקידה ותרומתה גם לדיון הציבורי וגם למעמד שלו מול הציבור החילוני, וכאן אנחנו שוב חוזרים לעניין ההגדרה".

- ובעניין אחר, למה העיתונות החרדית התעלמה מהעניין? בכל זאת, נפל דבר...

- "ההתעלמות שלהם היא דבר ידוע, מדובר פה בטקטיקה להתמודדות עם מצבים קשים".