המוזיקאי שמוליק קראוס מת בגיל 77

אובדן גדול לעולם המוזיקה הישראלית: המוזיקאי שמוליק קראוס, מבכירי היוצרים והאמנים בישראל, נפטר לאחר שהיה מאושפז בשל שפעת החזירים

שמוליק קראוס בהקלטת האלבום "יום רודף יום"
שמוליק קראוס בהקלטת האלבום "יום רודף יום" | צילום: יסמין סימן טוב

אבל ירד על עולם המוזיקה הישראלית לאחר שנודע כי שמוליק קראוס מת היום (ראשון). קראוס היה מאושפז בשבועיים האחרונים לאחר שאובחן כסובל משפעת החזירים.

 

לפני כשבוע חלה החמרה במצבו של קראוס. קראוס, שאובחן כמי שסובל משפעת החזירים נמצא מאז יום רביעי שעבר בערב ביחידה לטיפול נמרץ כללי והונשם שוב בשעות האחרונות לאחר שמצבו הידרדר בעקבות דום לב שעבר.

 

קראוס בן ה-77 סבל בשנים האחרונות מהידרדרות במצבו הבריאותי וכבר תקופה ממושכת שהוא מתנייד בעזרת כיסא גלגלים. פינויו לבית החולים הגיע אחרי שחלה הידרדרות נוספת במצבו.

קראוס החל את דרכו המוזיקלית בשנות ה-50 כחלק מצמד "העופרים" יחד עם אברהם רייכשטט. בתחילת שנות ה-60 פגש בג'וזי כץ, שהגיעה לישראל מארצות הברית כדי להתנדב בקיבוץ, הפך לבן זוגה והחל להפיק אותה כזמרת במועדוני אילת ותל אביב. לאחר מכן הם נישאו. בשנת 1966 הקימו קראוס, כץ ואריק איינשטיין את להקת "החלונות הגבוהים".

 

קראוס, מבכירי היוצרים ואמנים בישראל, אחראי לכמה מהשירים העבריים המוכרים ביותר, בהם "בית הערבה", "זמר נוגה" ("התשמע קולי"), "אינך יכולה", "כשאת בוכה את לא יפה", "איך שגלגל מסתובב", "רואים רחוק רואים שקוף" ו"אחרי 20 שנה".

 

לצד הקריירה המוזיקלית הענפה, שמו של קראוס נקשר גם בשורה של הסתבכויות. בין היתר, בשנת 1971 הוא נידון לעונש מאסר בפועל בגין איום בנשק. בשנת 2006 זכה בפרס שר החינוך והתרבות על מפעל חיים בתחום הזמר העברי אולם ארגוניים פמיניסטיים רבים קראו לשלול ממנו את הפרס בשל יחסו האלים כלפי כץ בשנות ה-70.