דו קרב ישראלי: מוזיקה של אז או היום?
אומרים שפעם היה פה שמח, אבל מצד שני, גם עכשיו לא כזה עצוב. אז אתם תחליטו - חובבי נוסטלגיה כחול-לבן או מרוצים היום? חלק א'

הזמר: כל ארצי VS העם עם הגולן
מצד אחד: שלמה ארצי הוא לא באמת "של אז", כי הוא עדיין יוצר, מוכר כרטיסים ומאוד פופולרי בתחנות הרדיו. ובכל זאת, הסיכוי שנקבל ממנו עוד להיט ענק שיירגש יותר מ"ירח" או "חום יולי אוגוסט" המיתולוגיים, דיי קלוש. כן, ארצי הוא זה של "אתמול היה טוב" - זה עם הקול המשופשף, שכשחושבים על זמר ישראלי מיד קופץ לראש. מהצד השני: מי שהצליח לכרסם במעמדו של ארצי הוא לא אחר מאייל גולן, שעבר דרך ארוכה מאז ימי "צאי אל החלון" התמימים ועד לתואר "זמר העשור". אין ברירה, עמישראל מתרגש מלפחות שיר או שניים בכל פעם שהוא משחרר אלבום חדש. הדילמה: אז מי הזמר הישראלי שאנחנו יותר אוהבים? ארצי או גולן - אתם מחליטים.
הזמרת: ישירו השמיים VS הכוכבת שנולדה
מצד אחד: אילנית היא קולו של דור הצבר הוותיק והטוב. הדיקציה ללא רבב, הקול צלול והשירים מלאי גאווה. אבל האם אפשר לשמוע היום שירי כמו "ארץ ארץ" או "אי שם" מבלי לחשוב כמה תמימים היינו, וכמה טוב שכבר לא? לא ברור. מהצד השני: נסיכת העם, או כפי שרובנו מכירים אותה, נינט טייב, הפכה לכוכבת הראשונה שצמחה פה בן לילה. אין אחד שיכול להתעלם מנינט, שלמרות כל המשחק והפפראצי עדיין מאוהבת בעשיית מוזיקה פשוטה. אבל האם היצירה שלה באמת מדברת לכולם? הדילמה: אז מי הזמרת הישראלית שאנחנו יותר אוהבים? אילנית או נינט - אתם מחליטים.
הלהקה: העוקצנים VS הנושכים
מצד אחד: להקת כוורת המיתולוגית איגדה בתוכה כמה מהיוצרים המעניינים ביותר בעולם המוזיקה הישראלי למעין סופר-גרופ ששחררה כל כך הרבה להיטים. נזכיר רק את "יו יה", "פה קבור הכלב" ו"היא כל כך יפה". מספיק. מהצד השני: בדומה לכוורת, להקת הדג נחש הוכיחה כל כך הרבה פעמים שהיא לא חוששת לפתוח פה גדול ולהחצין את מה שלא לעניין בכל מה שוקרה בחברה הישראלית, ותמיד בהומור. "שירת הסטיקר", "לא פראיירים" ועוד שירים רבים פשוט ממחישים את כל מה שכולם חושבים. הדילמה: אז איזו להקה אנחנו יותר אוהבים? - אתם מחליטים.
>>> עוד דו קרב: טובים VS רעים בטלוויזיה
>>> וגם: מי מלכת הסרטים הרומנטיים


