בשם האב

יש סיכוי קטן שכשאתה מנהיג רוחני - מלך של מדינה משלך, שפועלת כמדינה עצמאית בתוך מדינה אחרת ויש לה חוקים משלה ומשמר מלכותי משלה - השתן עלול להעלות לך לכובע. בשבוע שעבר למשל, העיתון הרשמי של הוותיקן, הפועל בשמו של האפיפיור, עשה צעד נוסף אל עבר חוסר המודעות העצמית והכריז בגאון שהומר סימפסון, הדמות הבדיונית שיצר מאט גרייניג, הוא למעשה קתולי בארון. מפיק הסדרה המצויירת וכנראה גם הכי לא קתולית שיש, סיפר למגזין Entertainment Weekly שאין לטענה המופרכת הזאת שום קשר למציאות (או לדמיון, כי אל לנו לשכוח שהומר סימפסון בכל זאת לא אמיתי). אבל היות והחברים ברומא לא ממש קוראים מגזיני בידור (סדרות מצוירות הם כן רואים), זה לא באמת משנה להם. הרי זו לא הפעם הראשונה שהכנסייה הקתולית מנכסת לעצמה אנשים, תופעות או קניין רוחני שלא היו שלה מלכתחילה.

זוכרים שהכנסייה אישרה את הביטלס?

אחרי שג'ון לנון הכריז ב-1966 שהביטלס גדולים יותר מישו, הכנסייה הקתולית מיהרה לגנות את הרביעייה הפנומנלית. מזל אם כך, כל עוד נותרו שני חברים בחיים, שהכנסייה סלחה לחיפושיות מוקדם יותר השנה וכינתה את הלהקה "תכשיט יקר". קשה למדוד מי גדול יותר, ישו או הביטלס, אבל כל עוד ישו לא שחרר גרסת רוק בנד משל עצמו, כנראה שמדובר באחת אפס ללנון וחבריו.

זוכרים שהכנסייה ניכסה לעצמה את ירושלים?

אז נכון שהאפיפיור ביקר בישראל והכל נראה ממש בסדר, כאילו לא הואשמנו מעולם ברצח ישו. אבל היו הרגעים האלו, במהלכם שאלת יהדות המדינה התנגשה לחברים ברומא עם שאלת בעלותה על המקומות הקדושים לנצרות בירושלים. להגנת הכנסייה הקתולית, הם היו מוכנים למסור את ירושלים לידי האו"ם (הכי האמא הטובה במשפט שלמה), אבל עמוק בלב אנחנו יודעים שהאפיפיור היה מת להביא סרט מדידה לקבר הקדוש.

זוכרים שהכנסייה אמרה לנו שזה בסדר להאמין בעב"מים?

מעריצי "תיקים באפלה" המושבעים היו יוצאים אל הרחובות (לו הם היו יוצאים מהבית) ביום שבו הוותיקן התיר לכולנו להאמין בקיומם של עב"מים. הי, מה שטוב למל גיבסון ב"Signs" טוב לוותיקן ב"הפסיון של ישו" ונדמה שכולם מרוויחים (חוץ מ- מ. נייט שאמלאן ומאיתנו). בנובמבר בשנה שעברה הכנסייה נהגה כאילו מעולם לא פקפקה בגלילאו (ובכל זאת התנצלה ב-1992) ואימצה ללבה שוב את המחשבה שאולי אנחנו לא מרכז היקום. הוותיקן כינס מומחים מהעולם כדי לחפש אחרי חלליות וחוצנים, כי באיזשהו מקום, הוותיקן מנכס לעצמו גם את התפקיד של סוכנויות החלל. ואתם מעזים לקרוא להם מיושנים...

זוכרים שהכנסייה החליטה שתורת האבולוציה של דרווין תומכת בתורת הבריאה?

בפברואר בשנה שעברה, הארכיבישופ ג'אנפרנקו ראבאסי טען שרעיון האבולוציה עבר במוחו של הקדוש אוגוסטין, ש"אולי לא שמע על המונח אבולוציה אבל ידע שדג גדול אוכל דג קטן". בימינו, מה שדרווין ייחס לטבע, הכנסייה מייחסת ל"כוח עליון". הכנסייה האנגלית אף הגדילה לעשות כשהקדישה עמוד באתר האינטרנט שלה לעבודה "הנשכחת" של דרווין, כראייה לכך שהיא מאמינה כעת שהאבולוציה למעשה תומכת באמונה דתית. החזק אולי שורד, אבל החכם הולך עם החזק.

זוכרים כשהכנסייה ניכסה לעצמה את אוסקר ווילד ב-2009?

על אף שהדבר האחרון שהוותיקן ינכס לעצמו הוא הומוסקסואליות (לא מוצהרת לפחות), בכל זאת, כנראה שאחרי יותר ממאה מאז מת ווילד, הגיעה העת להתגאות בו על היותו קתולי למופת. ראוי לציין שיש בכך מן הצדק הקל. בכל זאת, רגע לפני מותו, הוטבל הסופר והמחזאי כקתולי, ואין כמו חזרה בתשובה על ערש דווי כדי לקבוע שאתה אחד מהחברה (נצרות... היא פשוטה עד כאב). ונכון, בגיל 32 ניהל ווילד רומן עם ילד בן 17 מה שבאמת נשמע קתולי למדי. אבל הגם תקרא לי נונ-קונפורמיסט המסכן את החברה וגם תסלח לי 110 שנה אחר כך?

זוכרים שהכנסייה ניכסה לעצמה את הפדופיליה?

מספר מקרי הפדופיליה בקרב כמרים קתוליים המדווחים בתקשורת כל כך רב, שהוא מחייב תהייה לגבי מספר מקרי הפדופיליה שלא מדווחים בתקשורת. וכמו כל תופעה רווחת, גם זו מחייבת פרק של סאות' פארק שמוקדש לאפיפיור. "אבל סקס עם ילדים זה חלק מחייו של כל כומר", מסבירים הכמרים המצויירים בעת שהילדים מנסים להבין מדוע הוריהם הפכו לאתאיסטים. אם הכנסייה לקחה בעלות על הומר סימפסון כקתולי מוצהר, אין סיבה שבגליון הבא של ה-L'Osservatore Romano, היא לא תיקח בעלות אמיתית על דמותו מטרידת הילדים של שף (אחרי שעבר שטיפת מוח במועדון ההרפתקאות שלו). אחרי הכל, עם בעלות גדולה על סמלים תרבותיים, באה אחריות גדולה לא לאנוס ילדים.

בונוס: סאות' פארק על כנסייה ופדופיליה