חום קטלני 4
שנה אחר שנה, בכל רחבי העולם (פחות או יותר) חם, ואנשים מזיעים ומקללים את החיים שלהם. לפעמים הם גם עושים יצירות בהשראת מזג האוויר הנורא (או ממציאים את המזגן)
"בדרך למטה"
כנראה שהיום הכי חם בלוס אנג'לס הוא לא חם כמו היום הכי חם בתל אביב. אנחנו יודעים את זה כי בעוד שהיום הכי חם בלוס אנג'לס, גורם לוויליאם פוסטר (מייקל דגלאס) להתחרפן ולצאת למסע קטל קצר, דחוס, כוחני ונוירוטי, ביום הכי חם בתל אביב בהחלט חם מדי בשביל לעשות משהו כמו "לזוז" או "לירות" או "לחשוב על להרוג אדם מעצבן". כן, חם. כן, היינו שמחים אם מישהו היה נפטר מכל המרגיזים האלה. אבל אלוהים, כל כך חם, עכשיו להתחיל לריב עם עברייני צעצוע או פקידות בנק? לא, נו. תנו לנו קצת מזגן.
"Hot in Herre"
בימינו, נלי הוא כל דבר חוץ מחם, שלא לדבר על לוהט. אבל השיר הזה - על אף שהוא מתאר את העובדה שיש פה התחממות כדבר חיובי (אנחנו מניחים שהקליפ צולם באולפן ממוזג. נלי, אתה שקרן ורמאי!), שזה די מזעזע - חושף משהו אמיתי מאד מחיי המתמודד עם החום. אם אתם אנשים הגיוניים ותרבותיים כמונו, אינכם מכפילים אותיות בכתב (ואף לא בדיבור), ולעולם לא תוציאו מהמקלדת איזה "מה קורההה" או "חחח". לעומת זאת, השמש ממיסת-המוח הופכת את "חםםםם" ללגיטימי לחלוטין, זעקת שבר ולא התלהבות פרעחית.
"הזר"
הרומן הקצר והמטלטל של אלבר קאמי אולי לא משתווה לפואטיקה החריפה של נלי, והעובדה שהגיבור שלו רוצח בחור ערבי בחוף ואחר כך אומר שזה "בגלל השמש" הופכת אותו לסוג של גרסה מוקדמת ואולי גזענית מעט של וויליאם מ"בדרך למטה". אבל! האמירה המעניינת כאן היא על שייכות גיאוגרפית. אנשים מאירופה (מרסו, צרפתי) מרגישים נורא לא בנוח באקלים של מקומות כמו אלג'יר. במילים אחרות: כחצי מהאוכלוסיה של ישראל סובלת במיוחד בקיץ. זה דבר שתמיד היה ברור לכולם, אנשים קצת מתביישים להגיד אותו, אבל הנה, אמרנו. לאשכנזים חם. לא שזה תירוץ להרוג ערבי, אז אל תנסו אפילו. וזה מביך שבכלל ניסיתם.
"נשואים פלוס"
בין שאר התלאות שבהם נתקלה המשפחה הכי טובה בסיטקומים של הניינטיז היה גם קיץ אימתני בשיקגו. אף פעם לא היינו בשיקגו, אבל אנחנו מניחים שהקיץ שם הוא עונה נבזית כמו שהוא נבזי בכל מקום אחר. בכל מקרה, לאל באנדי ובני ביתו יש פתרון לא-אלים ולא-מטופש בכלל למצוקת מזג האוויר (זאת לאחר שהוא רוכש מזגן כושל מדגם "קייזר", שככל הנראה שימש אחד, אדולף ה., בבונקר בימים האחרונים. היי, גם בחודש מאי חם): הם עוברים לגור בסופרמרקט השכונתי. אם אי פעם היה לכם ספק שזו סדרה חינוכית, אז הנה - יש להם עצות פרקטיות שיעשירו את חיי כולנו.
הטור הזה
כן, זהו טור עייף. קצת עצל, אפילו. יכולנו לצאת מהבית וללכת לסקר משהו אמיתי. כל הזמן קורים דברים. הבעיה היא שהם קורים בתוך הלחות האיומה הזאת ובטמפרטורות שאפשר להגדיר רק כעינוי. לא ברור לנו למה המדינה לא יוצאת לשבתון כללי בימים האלה וכולם מסתגרים בבית עם מאווררים ומזגנים. איכשהו לאנשים עדיין יש כוח להתקיים ולהמשיך לפעול גם כשהאוויר נוזל על הקרקע. בנסיבות הנוכחיות זה באמת הכי טוב שיש לנו. לא, לא יכולנו ללכת ולעשות "עיתונות אמיתית". חם שם, ב"אמיתית" הזה. ואם אתם כאלה חכמים גדולים, והחום לא מפחיד אתכם בכלל, אז יאללה, לכו למקום מעניין בעצמכם. תביאו לנו קרטיב כשאתם חוזרים בבקשה.