הופה גיי
לא מעט מוטיבים תרבותיים שפעם היו שייכים לקהילה הגאה, חדרו לחיים שלנו וגרמו לנו להרגיש הכי גייז. זה הזמן להוציא אותם מהארון שלנו
1. מסיבות גייז
פריידי פאנדיי, PAG, גלאם-או-רמה ובלנדר - על הנייר אלה ליינים של גייז, אבל אם אין משהו אחר לעשות, יש מצב שתמצאו אותנו שם. בזמן שיש כאלה שבאים לשם (גם) כדי להתמזמז אחד עם השני, אנחנו שם בשביל המוזיקה. מה לעשות, כשמחטאים משם את להיטי האייטיז, נשארים עם ריכוזים של אינדי ואלקטרו שלא תמצאו בשום מקום אחר. חוץ מזה, תפסיקו להיות הומופובים, לתפוס תחת ולחשוב שמישהו שם עשוי להתחיל איתכם - אתם לא בליגה שלהם.
2. Glee
חבורת נערים צבעונית וצינית מתכנסת בחדר קטן ב"מקינלי היי" שבאוהיו ושרה את עצמה לדעת. ממדונה וסינדי לאופר דרך ואן היילן ועד לברברה סטרייסנד. אף אחד לא נותר מאחור כשלהקת "ניו דיירקשנס" בסביבה. הכל כבר נאמר על תרומתה של הסדרה לתרבות הפופולרית ולהעצמתם של חנונים, ילדי מקהלה וחובבי מיוזיקלס דחויים. אבל אם פעם כל הג'אז הזה היה נחלתם של נערים מבולבלים שמחפשים את הדרך החוצה מהארון, בשנה החולפת מספר לא מבוטל של סטרייטים מצאו את עצמם מבצעים את ההעמדה של "Don't Stop Believing" מול המראה, רק חבל שגיטר הירו זה הכי 2008.
3. ריאליטי מייקאובר
החבר'ה של "טאץ' עליז" לימדו סטרייטים מרופטים את חשיבות התגלחת והפאנג שווי, טים גאן והקולגות טריני וסוזנה לוקחים כונפות מוזנחות ונותנים להן קווים מנחים לחיים מלאי סטייל וטיי פנינגטון הורס ומשמיד בתים של משפחות מוכות גורל רק כדי לבנות להם ארמונות הוליוודיים ב"אקסטרים מייקאובר". שורשי המייקאובר טמונים אי שם בקלאסיקות כמו "גברתי הנאווה" (שהוא מיוזיקל כמובן) ונרטיב ה'לפני' וה'אחרי' ממשיך להקסים דורות של צופי טלוויזיה וקולנוע שחולמים לעשות (או לעבור) סטיילינג בכל תחום ופינה בחייהם. במיוחד אם זה על חשבון האנשים הנחמדים מהטלוויזיה.
4. מצעד הגאווה
קודם כל, ריספקט על היכולת לחצות את אבן גבירול מכיכר רבין עד לפארק הירקון - בימים כתיקונם אנחנו מתעצלים לחצות את הכביש למכולת. למרות זאת, אין כמו מצעד הגאווה בשביל להביע תמיכה בקהילה ההומולסבית, ועל הדרך להתקל בנערות לוהטות עם זהות מינית מבולבלת וממש קצת בגדים. כשהיינו צעירים רצינו לעזור להן להחליט, היום סתם כיף להסתכל.
5. חדרי כושר
המונופול של גברים מצו'איסטים מנופחים על הרמת משקולות נשבר מזמן, והפך גם לקטע של גייז - המודעות העצמית שלהם למראה היא הרבה יותר גבוהה ממה שאי פעם תהיה לנו, אבל אנחנו מנסים. נכון, בשבילם זה עוד מקום לפגוש חברים, בעוד שסטרייטים משננים את המנטרה המוזרה נוסח 'נפש בריאה בגוף בריא' שגורמת לנו לרצות להקיא בתוך הפה. בתכל'ס, אנחנו שם כי קיבלנו מנוי במתנה וחבל לנו שיתבזבז.
6. אירוויזיון
אנחנו בשנת 2010, ומה שלפני שלושה עשורים נחשב לאירוע ההומואי הגדול בעולם, הפך גם לנחלתו של כל גב-גבר. בין אם זה בגלל פטריוטיות והרצון לראות את הנציג של המדינה שלך לוקח את המקום הראשון, או סתם כי יש על המסך בחורות אירופאיות עם מחשופים עצומים. ואגב, אם לשפוט על פי התחרות האחרונה, גם המוזיקה השתפרה.
חוץ מזה, לא משנה כמה קשוח אתה חושב שאתה, אירוויזיון זו הזדמנות מצוינות לעשות מסיבת צפיה ולחמם את המסך לקראת המונדיאל.
7. ניצן הורוביץ
הקטע של ניצן הורוביץ הוא קצת טריקי. האמת היא שכולם מתים עליו - הומואים, שמאלנים, ערבים, בעצם כל מילה שימנים משתמשים בה ככינוי גנאי עבור מצביעי מרצ. לפעמים הוא רציני מדי, אבל ברור לנו שהתפקיד מחייב, ולכן אין לנו כוונה להחזיק את העניין הזה נגדו. מה שנשאר לעשות זה באמת רק לפרגן ולשמוח שהוא שם, מרים את האווירה בכנסת כמו שחגיגת עושה למצב הרוח - קול כמו גדעון סער, רק בנטורל.
8. ליידי גאגא
בועות, ציפורים מתות או צואת אדם. לא משנה במה תתעטף הליידי בפעם הבאה שהפפראצי יצלמו, אתם יכולים להיות בטוחים שלמחרת תדברו על זה. מעבר לכשרון המוכח, הנוכחות הבימתית המחשמלת וליכולת להנפיק להיטי פופ מדבקים, גאגא היא בעיקר סמל לחופש יצירה וביטוי, בעיטה במוסכמות ודמות לחיקוי לכל מי ששם זין על מה שאומרים וחושבים עליו. הססגוניות, האמביוולנטיות הסקסואלית והפרובוקטיביות הלא מתנצלת אולי הופכות את ליידי גאגא באופן די אוטומטי לאייקון גייז, אבל העקרונות אותם היא מייצגת והמשמעויות התרבותיות והחברתיות של הצלחתה האדירה הם מקור לגאווה והשראה לכל מי שמחשיב את עצמו כאינדיווידואל, בין אם הוא אוהב ללבוש נוצות או לא.
9. שופינג
התאכזבנו כשגילינו ש-H&M בישראל זה הדבר הכי רחוק ממה שהרשת מציעה לנו באירופה, התבאסנו על על המחירים של אמריקן אפרל, ואנחנו ממש עליזים כשאורבן אאוטפיטרס מכריזים על סוף שבוע של משלוחים חינם. חוץ מזה, מי יכול לעמוד בפני מקבוק שעולה הון תועפות או דגם חדש של אייפון. לעזאזל, אין לנו מושג מאיפה יש להם כסף לדברים האלה, אבל עוד רגע אנחנו כבר פושטים את הרגל. מצד שני, עדייף להיות סטרייט מגונדר מאשר סחי עם חולצה של סוף מסלול.
10. הר ברוקבק
הדרמה זוכת האוסקר של אנג לי היא הרבה יותר מסיפור אהבה מרגש בין שני בוקרים, אלא התמצית המזוקקת של כל מה שאי פעם חשבתם על אחווה גברית - הרבה יותר ממה שתמצאו בקבוצות כדורגל, כדורסל ופוטבול, או סתם אצל חברים ממש טובים בקולג'. נכון, מדובר ברומן בין שני גברים, אבל בסופו של דבר, "הר ברוקבק" הוא לא סרט על הומואים, הוא סרט עם הומואים, שבעיקר מראה איך אפשר להיות גם קשוח (בכל זאת, קאובויז) וגם רגיש. תוסיפו לזה את פאקינג הית' לדג'ר וג'ייק ג'ילנהול, ותגלו שלהיות גיי זה הדבר הכי גזעי שיש.
