כנר על הגז
השואה עומדת במרכזן של יצירות אמנות רבות. לרגל יום השואה הבינלאומי, נזכרנו איך מייקל שייבון וקוונטין טרנטינו משכתבים את ההיסטוריה, רוברטו בניני משנה את המציאות וג'ונתן ספרן-פויר מתמודד עם התוצאות

1. "ממזרים חסרי כבוד" - קוונטין טרנטינו
תסמכו על טרנטינו שיהפוך נושא כמו השואה לקרנבל סקסי עם דיאלוגים באורך הגלות - וזה בדיוק מה שהוא עשה. "ממזרים חסרי כבוד" אומנם גרם להמון יהודים (ואני ביניהם) להבין סופית שבמאי "ספרות זולה" לא עיכל את המכניקה הנפשית מאחורי השואה, אבל היי, הוא כן גרם למיליוני אנשים לנהור לבתי הקולנוע ולצפות בסרט נקמה רווה-פעולה של היהודים בנאצים, כולל סצנת סיום המרמזת שלפעמים נקמה מוגשת נפלא גם כשהיא לא קרה.
("ממזרים חסרי כבוד" התחרה על פרסי תסריט השנה ובמאי השנה בגלובוס הזהב, זכה בגלובוס לשחקן המשנה וגרף ביקורות נלהבות ולא מעט דינרוס עבור חברת ההפקה האולטרא-יהודית The Weinstein Company).
2. "איגוד השוטרים היידים" - מייקל שייבון
הרומן הבלשי של מייקל שייבון ("נערי פלא"), שבקרוב אף יצולם לסרט על ידי האחים כהן, חוקר את השאלה מה היה עולה בגורל היהודים אילולא ניצחה מדינת ישראל הצעירה במלחמת 48, ואף מעלה בקורא את השאלה האם הניצחון במלחמה קשור למצב המנטלי בו היו שרויים הלוחמים היהודיים אחרי השואה, וברעב שחשו להקמת מדינה יהודית.
"איגוד השוטרים היידיים" מצייר עולם בו מדינת ישראל קרסה בחיתוליה, ויהודייה הועברו על ידי ארה"ב למדינת אלסקה (כך שבספר אין היא צריכה להתמודד עם צרות נוסח שרה פיילין). שפת האם של תושבי סיטקה היהודית היא יידיש, ובעוד חודשיים, צפויה ארה"ב לבטל את האוטונומיה היהודית על העיר ולהפוך את רוב תושביה שוב לפליטים, חזרה לנקודת ההתחלה הפוסט-שואתית ממנה הגיעו. על רקע זה יוצא בלש ממשטרת סיטקה, לנדסמן (הנקרא על שמו של ג'יי לנדסמן, הבלש השמן והעוקצני מ"הסמויה") לפתור פרשיית רצח מסובכת למדי.
("איגוד השוטרים היידיים" זכה בפרס הוגו ובפרס נובלה, מהמפעלים הנחשבים בספרות אמריקאית).
3. "החיים יפים" – רוברטו בניני
נכון להיום, סרטו של השחקן/במאי האיטלקי שפך מספיק דמעות בישראל כדי להעלות משמעותית את מפלס הכנרת. בניני, המשחק אב שמשכנע את בנו, ג'וזואה, שהגטו בו הם חיים הוא חלק ממשחק נושא פרסים בו צוברים נקודות, מגיש לנו נקודת מבט הומוריסטית ורגישה על התמודדותו של הורה יהודי המתעקש לגונן על בנו מן הקטסטרופה בה הם שרויים.
"החיים יפים" פצפץ את ליבם של הצופים לאלפי חלקיקים, ופרט לעובדה שהוא מצויד בתסריט מסחרר, רעיון גאוני ושלושה פרסי אוסקר, הצליח הסרט הקטן לשמר את הקסם והייחוד המאפיינים סרטים זרים קלאסיים. עם טונות של אופי ונשמה, "החיים יפים" משתחל בקלות לראש רשימת סרטי השואה הטובים ביותר. והוא יותר מרגש מ"רשימת שינדלר".
4. "נער קריאה" – ברנהארד שלינק
"אבל הם נורא מתביישים במה שקרה" הוא אחד המשפטים היותר נפוצים בקרב כל ישראלי שחוזר מביקור בברלין או מינכן (הבה נודה, אין מה לעשות בשאר חלקי גרמניה, חוץ מפורנו רך). ספרו של ברנהארד שלינק, שהפך לסרט בכיכובה של קייט ווינסלט וגרף פרסי אוסקר וגלובוס הזהב, מתעסק במשבר הבין-דורי שאחרי מלחמת העולם השניה, וניסיונותיו של הדור הצעיר, האקדמי, להתמודד עם הזוועות שבצעו הוריו וסביו, כל אחד בדרכו שלו.
במרכז הספר עומדת חנה שמיץ, חיילת S.S לשעבר הנושאת על כתפיה את עול רצח יהודים במשפט נגדה, הכל כדי להסתיר את העובדה שהינה אנאלפבתית. זהו ספר על עול. עול אות הקין על הדורות הבאים בגרמניה, עול האנאלפבתיות, חוסר-הידע, עול האשמה של שמיץ ועול האחריות שצריך לקבל גיבור הספר עליה, כשתשתחרר מבית הסוהר.
("נער קריאה" היה הספר הגרמני הראשון בהיסטוריה להגיע למקום הראשון במדור הספרותי של ה"ניו יורק טיימס").
5. "הכל מואר" - ג'ונתן ספרן פויר
רב המכר העולמי, שהפך לסרט עם אלייז'ה ווד ויוג'ין האץ (הסולן של גוגול בורדלו), מגולל את סיפורה של משפחה יהודית לאורך שלושה דורות, ומתעד חלקית את סיפורה של משפחתו של ספרן-פויר עצמו, שהחליט לעשות טיול שורשים לעיירה ממנה הגיע סבו, לשעבר חלק מפולין והיום נמצאת באוקראינה.
הגיבור היהודי-אמריקני של הספר, המגיע לעיירה כדי להודות לאישה בשם אוגוסטין על שהצילה את חיי סבו, מוצא ידיד אמת באיכר אוקראיני פשוט עם חיבה עזה לתרבות האמריקנית, בזמן שג'ונתן עצמו מתפעל מן העיירה והאנשים בה.
"הכל מואר" כתוב בצורה מרהיבה, ומזגזג בין נרטיביים ונקודות מבט, מכתיבה אקדמאית ועד אשר על ליבו של איכר מזרח אירופאי פשוט. אולי בגלל זה נחשב הספר כאחד הטובים שנכתבו בשנות האלפיים עד כה. ספרן-פויר עצמו הוא חובב קטסטרופות מלידה, וספרו השני, "קרוב להפליא ורועש להחריד", מתעסק גם הוא במשפחה יהודית, שהפעם מתאבלת על טרגדיה קצת אחרת: אסון התאומים.



