עולם שלם בחוץ
בשמלה שקופה אחת וכמה פלאשים של מצלמה, רוני דואני הקפיצה את הרמה של תרבות הסלבס המקומית. יותר ממה שזה סתם לוהט, זה בעיקר צעד מקדמים למגמה מבורכת. אלכס פולונסקי שולח מבטים
אומרים שאין בארץ תרבות סלבס אמיתית. מי שמעריך את עבודת הביבים של צהובונים כמו "הסאן" הבריטי או בלוגים מלוכלכים כמו זה של פרז הילטון, שיודעים לרדת נמוך אבל ברמה הכי גבוהה שיש, מבין די מהר שההיצע הישראלי הוא די מבאס. אומרים שהארץ הזו אוכלת יושביה, אבל זה מילא – הבעיה האמיתית היא שאין כאן שערוריות מיניות שאפשר לחשוף, ורוב צלמי הפפראצי לא מספקים צילומים שיגרמו להורמונים שלכם לצאת ממצב סטטי.
והנה, פתאום מדורי הסלבס מעלים על השערים שלהם צילומים של רוני דואני כשהיא בשמלה שקופה, וללא חזיה מתחת. כל כך שקופה וכל כך מודעת לעצמה, שאפילו לא צריך להתאמץ כדי לראות פטמה – היא פשוט שם – שלחו לחברים במייל, הציפו בפייסבוק, שימו כרקע על הדסקטופ. בפלאש אחד רוני סופרסטאר הפכה מכוכב נופל לשבר מטאור נדיר, פריט אספנים מוזיאוני שכולם יכולים לבוא ולראות, אפילו לשלוח יד כשאף אחד לא מסתכל.
אני לא מבין גדול בבייסבול, אבל אם מה שקיבלנו מעדי נוימן זה ת'ירד בייס, אז דואני משלימה את החסר ונותנת לנו הצצה לסקנד בייס (בתור מישהו שרגיל לכבוש הכל במכה, אני באמת מקווה שהמושגים נכונים). מעתה ואילך, נותר לקוות שמדובר בתקדימים לדברים גדולים גדולים יותר. והכוונה ב"גדולים יותר" היא לא לשדיים של אורית פוקס, אלא לקלטות סקס מודלפות, דיווחים על סקס בשירותים, צילומי קלוזאפ של נחיריים עם שאריות אבקה לבנה ושוטים של כוכבות מעולפות בשלולית שתן של עצמן בחניון של החתול והכלב.
אלא אם היא התארגנה בחופזה, בחדר חשוך, סביר להניח שרוני ידעה בדיוק מה היא לובשת (או לא לובשת), כולל מידה, מחיר ומספר סידורי. היא נכנסת לחברה טובה של ילדות רעות כמו לינדזי לוהן, בריטני ספירס, לילי אלן, ריהאנה ועוד כמה, שהוכיחו לנו אינספור פעמים שאם עץ נופל ביער אבל אף אחד לא שמע את זה, כנראה שהוא לא באמת נפל. אותו הדבר עם בגדים שנשארים בארון: כשאת כוכבת, כנראה שאת המרפסת שלך תחשפי רק אם יש צלם בסביבה, במיוחד כשזה רגע אחד לפני החורף – והרי כולנו יודעים איך אקלים קר משפיע על הגוף הנשי. הגדולה של רוני, מבין כל האחרות, מתבטאת בכך שהיא אפילו לא ניסתה לגרום לזה להראות כאילו מדובר בטעות. ככה מתנהגת נסיכה אמיתית שרוצה להיות מלכה.
היא צעירה, מצליחה פחות או יותר במה שהיא עושה, יפה בסטנדרטים מקומיים שלא מפילים את הלסת, הציצים שלה לא רעים, והכי סבבה לה עם זה. גם לנו. אם חוזרים אחורה לשנת 2006, נראה שהיא הקליטה באלבומה השלישי את הנבואה שהגשימה את עצמה: "מה רע בלהיות נסיכת פופ?/ מה רע בלעשות שמח?/ למה הכל חייב להיות עמוק?/ כמה נחכה - וזה בורח?".
ברוכה השבה, רוני דואני, עכשיו את שוב סופרסטאר. נתראה בקיץ הבא, בתקווה שתשתזפי טופלס, ואז גם נוכל להדביק לך כוכבים קטנים על הפטמות.