בדרך כל מלך

מלך הרייטינג דודו טופז ארגן לעצמו בהתאבדותו הדרמטית חברה מכובדת, בה אפשר למצוא את אלביס, מייקל ג'קסון וזהר ארגוב. על מלכים שהמגלומניה והטירוף הובילו לאבדון

בדרך כל מלך | רשת 13

אירועי השבוע האחרון הזכירו לנו את שיעור הספרות על חטא הגאווה, ההיבריס: רגש של גבהות־לב מוגזמת, הגוררים בעקבותיהם עונש ותבוסה. אם זה בטרגדיה יונית או טרגדיה שייקספירית, לרוב הגיבור, המוגבה מהעם, לוקח את תפקידו יותר מדי ברצינות, ומתוך פראנויה וחשש אובססיבי לאובדן מעמדו הוא מבצע מעשה רע אחד המוביל למעשה שני, ושלישי ובסופם – האסון הבלתי נמנע, הסוף הטראגי, בו הוא מביא על עצמו את מותו.

מלבד אדיפוס, קראון, מקבת או המלך ליר, המוכרים משיעורי ספרות, ניתן למנות גם כמה שליטים יותר מודרניים, בעיקר מהמאה העשרים, המוכרים לנו יותר משיעורי ההיסטוריה. המשותף לכל אותם גיבורים טראגיים, שלרוב גם סבלו מהפרעה נרקסיסטית חמורה, בנו ארמונות מפוארים או אחוזות מנקרות עיניים והתעסקו באוססיביות במראם החיצוני הוא שבסופו של דבר, כולם רק רצו שיאהבו אותם. דודו טופז אולי הסתובב בחברה רעה בחודשים האחרונים לחייו, אבל בראייה הסטורית הוא דווקא הסתדר לא רע בכלל:

מלך הפופ: מייקל ג'קסון

הדוגמה הטרייה ביותר והסנסציונית ביותר היא, איך לא, האדם שכינה את עצמו מלך הפופ. מי שמגיל חמש היה רגיל להיות בראש המצעדים קנה בעצמו את התדמית שהוא מכר למעריצים, או זו שהמעריצים הלבישו עליו. בכל מקרה, סופו היה לבנות לעצמו אחוזה גדולה מעוטרת בדיוקנאות שלו, ולהתעסק באופן אובססיבי בשינוי מראהו החיצוני. שיא המגלומניה הגיע באלבום History: מבט חטוף בעטיפה יכול להמחיש את עוצמת פולחן האישיות העצמי - פסל עצום מימדים של ג'קסון עצמו בסגנון פסלי הדיקטטורים הגדולים בהיסטוריה. שלא לדבר על הפרומו לאלבום, סרטון סגידה לזמר שנראה כמו סרט תעמולה פאשיסטי.

האלבום אמנם היה לאלבום הכפול הנמכר ביותר בכל הזמנים, אך סימל את תחילת הדעיכה – הוא יצא על רקע האשמות כלפי ג'קסון במעשים מגונים בילדים, ובעקבותיהם, הנישואים התמוהים לליסה מארי ג'קסון. משם הדרך למטה כבר הייתה תלולה וסופה ידוע.

מלך הרוקנ'רול: אלביס

אלביס, או בכינויו השגור "המלך", התחיל כנהג משאית ממשפחה דרומית ענייה, הפך לכוכב כבר עם השיר הראשון שהקליט, "That's Alright Mama", ויש שמייחסים לו את המצאת הרוק'נרול עצמה. למרבה הצער, כמו כל מלך שמתמכר לאהבת נתיניו, ברגע שהנתינים מפנים לו עורף, הוא פונה לסם מסוג אחר. במקרה זה – האוכל ומשככי הכאבים.

מאותה נקודה, בתחילת שנות השבעים, כבר לא הייתה דרך חזרה ומעגל הקסמים החל – ההתמכרות מקשה על התפקוד ומביאה לדעיכה נוספת בקריירה, והדעיכה הנוספת בקריירה מחמירה את ההתמכרות. הופעתו האחרונה הייתה ב-"Market Square Arena" באינדיאנפוליס ב-26 ביוני 1977, ובאוגוסט אותה שנה נפטר, בן 42, שמן וקירח, גלמוד וערירי, באחוזת הפאר "גרייסלנד".

מלך הזמר המזרחי : זוהר ארגוב

הגרסה המקומית שלנו לסוג של אלביס. סופו של מי שהוכתר בתחילת שנות השמונים כמלך הלא מעורער של המוזיקה המזרחית היה דומה לסופו של מלך הרייטינג – תלוי בתא המעצר. זהר, שהתחיל עובד בניין ביום וזמר מועדונים בלילה, הפך בזמן קצר מאד לכוכב הזוהר ביותר שידע הז'אנר ופורץ דרכו אל המיינסטרים.

עם ההתעשרות וההתמכרות לאהבת הקהל, הגיעה גם ההתמכרות לסמים. עם ההתמכרות לסמים הגיעו פשיטת הרגל והחובות, ועם אלה, גם ההסתבכות בפלילים. ארגוב ניסה מספר פעמים להיגמל, אך ללא הועיל. ההתמכרות ואיבוד הונו הביאו אותו לפגוע במשפחתו וגם בקריירה – התעלפויות במהלך הופעות, ביטול הופעות, ירידה באיכות בקול והגרוע מכל - דעת קהל שלילית. בינואר 1987, בניסיון נואש לשפר את תדמיתו, התראיין בתוכנית האירוח של מני פאר, והבטיח לעם ישראל כי נגמל ואינו משתמש עוד בסמים. זמן קצר לאחר מכן נעצר בגין גניבת נשק משוטר. במהלך שהותו בתא המעצר שם קץ לחייו בתליה.

מלך ישראל : שאול המלך

ונסיים עם דמות שאמנם לא קשורה לעולם התרבות, אבל לא הצלחנו להתאפק ולהשאיר מחוץ למועדון: שאול בן קיש משבט בנימין, מי שהתחיל כרועה אתונות והיה למלך הראשון על ממלכת ישראל המאוחדת וסיים את חייו אחוז שיגעון ופראנויות, הפוגע בסביבתו ללא הבחנה.

ההתדרדרות מתחילה לאחר ששאול מתגלה בחולשתו כנגד גָּלְיָת לעומת דוד שמנצח בקרב - שאול מתחיל לקנא בדוד ולחשוש מפניו. לאחר ששמואל מושח את דוד למלך במקום שאול, שאינו מוכן לקבל את הדין ולפנות את מקומו לדור הצעיר, הוא נתקף במצבי רוח קשים ובאחד מהתקפי הזעם שלו אף מנסה להרוג את דוד. תוך שהוא רודף אחרי דוד, חושד שאול בכהני נוב על שהם עושים יד אחת עם דוד והורג אותם, מעשה שנחשב לכתם הגדול ביותר במלכותו. לאחר שהעם מפנה לו עורף ומעדיף את דוד על פניו, מתוך מצוקתו הרבה, מתדרדר שאול עד כדי פניה אל בעלת האוב המפוקפקת המנבאת לו מפלה במלחמה. למרות שברור לו היטב שזוהי מלחמה אבודה ושימצא בה את מותו הוא יוצא אל הקרב. לבסוף, כשהוא מוקף ומבין שאין דרך מילוט ושאם יישאר בחיים יהיה קורבן להתעללות הפלישתים, הוא מבקש מנושא הכלים להרוג אותו. כשזה מסרב, הוא לוקח את חייו בעצמו ונופל על חרבו.