"הטיעונים מופרכים והיו ידועים מראש"

רנה ורבין, עורכת ספרו של אלון חילו "אחוזת דג'אני" ואחייניתו של יוסי שריד, מביעה את תמיהתה מהחלטת מפעל הפיס: "יוסי שריד היה דוד שלי גם לפני שנתיים, זו הלבנת פנים"

"הטיעונים מופרכים והיו ידועים מראש" | רשת 13

הבוקר, בפעם הראשונה בתולדות פרס ספיר, פירסם מפעל הפיס את החלטתו על ביטול הזכייה בפרס לשנת 2009 ועל החלפת צוות חבר השופטים ובראשותו יוסי שריד. הטענות כלפי שריד הן בדבר קרבתו המשפחתית לעורכת הספר הזוכה – רנה ורבין (אחייניתו) וכן בדבר העובדה שכמו "אחוזת דג'אני" של אלון חילו, גם ספרו האחרון של שריד "לפיכך התכנסנו", יצא השנה בהוצאת ידיעות ספרים. טענה נוספת נגדו היא על שימוש בקולו הכפול, קול שהביא להכרעה באשר לספר הזוכה.

ורבין, שחוץ מהיותה עורכת "אחוזת דג'אני" מכהנת גם כעורכת ספרות המקור בהוצאת ידיעות ספרים, מביעה את תדהמתה מהחלטת מפעל הפיס ובשיחה עם nana10 מנסה לספק תשובות לטענות בדבר ניגוד האינטרסים: "כל הטיעונים של הפורום המשפטי למען ארץ ישראל הם מופרכים וההחלטה של מפעל הפיס היא תמוהה ומעוררת תדהמה. 'אחוזת דג'אני' הוא ספר מצויין וראוי לזכייה בפרס. אלון חילו הוא סופר מוכשר שזכה כבר בכמה וכמה פרסים כולל על הספר הזה. הוא זכה בפרס ספיר ביושר".

בנוגע לטענה לפיה הקשר המשפחתי בינה לבין שריד עלול להשפיע על הבחירה, אומרת ורבין כי הדבר היה ידוע תמיד, הן בציבור והן באופן פרטי לכל הנוגעים בדבר: "הקשר המשפחתי בינינו היה ידוע גם בכל השנים הקודמות כששלחתי ספרים לפרס והם לא התקבלו. אם זה הפריע למישהו, לא הספיקו שלוש שנים להתלונן על כך? בשנים הקודמות לא נבחרו ספרים שערכתי, אבל השנה נבחר. יוסי שריד היה דוד שלי גם לפני שנתיים וגם לפני שלוש, כך שזה מגוחך".

ורבין שוללת גם את הטענה בדבר זכיית הוצאת ידיעות בה הוציא שריד את ספרו האחרון: "זה כבר הספר החמישי או השישי ששריד הוציא בהוצאת ידיעות וזה דבר ידוע. אף אחד לא מסתיר את זה, זה כתוב על כל ספריו. התנהלות מפעל הפיס היא מחפירה. הטיעונים האלה היו ידועים מראש, לא ברור למה לעשות דבר כזה לסופר כבר אחרי הזכייה. יש פה עניין של הגינות והיגיון בריא – ההחלטה על הפרס נעשתה ביושר ובשיקול דעת הוגן והגון. זו הלבנת פנים".

גם מנחם פרי, העורך הראשי של הוצאת הספריה החדשה לא מבין את החלטת מפעל הפיס ומבקר את התנהלותו: "ההתפתחויות של היום מסיטות את המדד מן העיקר שזהו השיפוט הלקוי בפרס ספיר בכל שנותיו. השיטה צריכה להשתנות ולא הזיקה או אי הזיקה של מישהו מהשופטים להוצאת ספרים מסויימת וזאת מאחר שכל שופט קשור איכשהו להוצאת ספרים. מקבלי הפרס השנה, בלי שום קשר לדעתי על ערך ספריהם, לא חטאו ולא פשעו. זו לא התנהלות תקינה של מפעל הפיס ועליו לספוג את זה ולהשאיר את הכסף בידי הסופרים. זה שוב ביזוי הסופרים כפי שהפרס ביזה את הסופרים בכל שנותיו ועושה זאת שוב השנה. הפרס הזה הוא רצף של תקלות".

- מה דעתך על הטענות כלפי שריד?

"ההאשמות כלפי שריד הן מגוחכות ומתחסדות. מאחר וכל שאר השופטים גם הוציא ספר בהוצאת ספרים כלשהי, הטעות היחידה שלו היא שהוא ניצל את קולו הכפול כדי להכריע. הוא פשוט הכריע במקום שחלא היתה בו הכרעה, וזו שיטת השיפוט הלקויה שמאפשרת את זה".

- אבל עכשיו מפעל הפיס לוקח אחריות.

"מפעל הפיס לא לוקח אחריות, יוסי שריד סיים קדנציה. הדבר היחיד שהוא עשה זה לקחת בחזרה כסף מאנשים, דבר שלא יעבור בשום בית משפט. זוהי לא אשמת הסופרים שמפעל הפיס מפקפק כעת בפרוצדורה. אם נתנו פרס לא לוקחים אותו בחזרה. אם במפעל הפיס רוצים לדעת איך שופטים בפרס הם מוזמנים להתייעץ איתי, בשנת 94' הם זרקו את עצותיי לפח".

הוצאת כנרת, זמורה-ביתן מצידה, מברכת על ההתפתחויות: "חשוב שפרס משמעותי כפרס ספיר זוכה לביקורת ולבחינה חיצונית וכל הכבוד על מהירות תגובתו של מפעל הפיס. אנו שמחים על ההזדמנות השנייה שנתנה למועמדינו, ‏ובראשם, לאיריס לעאל, ולספרה 'אש בבית', ולהוכיח שוב את עובדת היותם ראויים ומצוינים בתחרות הוגנת, נקייה וחסרת פניות".

יוסי שריד, נורית גרץ ורונית מטלון סירבו להגיב לכתבה. לא ניתן היה להשיג את תגובתו של אמנון דנקנר ששוהה כעת בחו"ל.