אמא, יש לי הומו בארון

>>> ארוטיקה במיטות נפרדות | אריק ובנץ

הם מדברים בקולות גבוהים, מבלים כל רגע שלהם יחד, גרים באותה הדירה ומתחזקים זוגיות ארוכת שנים למרות המון אי הבנות ופשלות הדדיות. אם נתעלם לרגע מהעובדה שאריק ובנץ הם דמויות בתכנית הילדים "רחוב סומסום" ושהם ישנים במיטות נפרדות (קצת כמו אחים ופחות כמו בני זוג), אי אפשר שלא למצוא סאבטקסט הומואי כבד בסימביוזה המקסימה בין השניים שחולקים חיבה ודאגה אמיתיות זה לזה עם רמיזה ליחסי כוחות קלים א-לה בריאן וג'סטין מ"הכי גאים שיש".

>>> הוא נחמד מאוד מאוד לי | רגע ודודלי

בעל מכולת תמהוני-משהו מנהל קשר לא ברור עם ילד מנומש ששורץ אצלו בחנות. חשבתם שרגע הפך מבובה על חוט לילד אמיתי? תחשבו שוב - דודלי הפעיל אותו כמו גדול. בהיעדר אישה וילדים לחנווני השכונתי החביב, אי אפשר שלא לחשוד ש"הוא נחמד מאוד מאוד לי" הוא טקסט שנכפה על הילד המסכן שחשב שמצא פטרון אוהב ולמעשה נפל קורבן לסטיותיו. איפה יצחק קדמן כשצריך אותו ולמה חביתוש עדיין שומר על שתיקה?

>>> עמוק במחילה | קיפי

קשה להאשים את קיפי שחי בשכונה מלאה בילדים ובדמויות אובר-חינוכיות, על כך שהוא מסתיר את נטייתו עמוק במחילה. מצד שני, הוא ורוד, חביב על הבריות, שורץ בבית הקפה של אבנר וחנה משל היה סניף של אורנה ואלה ומסתובב באוברול קצרצר, צמוד ונטול חולצה, כאילו נבחר לרקוד על משאית במצעד הגאווה. נעלי קיפי? טוב, גם לגייז מותר קצת הנחות.

>>> פדופיל במסווה של איש תקשורת | עיתונאיש

אחרי שכבר גילינו שרב היה הנסתר על הגלוי ב"בלי סודות" - נו, כל הסיפור עם חנן גולדבלט - קשה שלא לחשוב על עיתונאיש, ששמר על פרופיל נמוך, אולי נמוך מדי, ונתן את כל אור הזרקורים לגשש בלש. הלבוש התמוה, כולל קסקט שלקוח היישר מ"כך תתחפש לפדופיל". הוא אהב להעמיס את הילדים על העגלה ולקחת אותם ללוקיישן לא ידוע שמשום מה מעולם לא הגיע לכותרות העיתונים. המ, מעולם?

>>> ילדי כאפות בבצפר | הצ'יפמאנקס

אם נתעלם לרגע מהעובדה שמדובר בשלושה סנאים שגרים בבית עם אבא אנושי ולומדים עם ילדים רגילים, קשה לומר שאלווין, סיימון ותיאודור הם התגלמות הגבריות המאצ'ואיסטית. הקולות האולטרה-גבוהים, הטוניקות הצבעוניות הקבועות והחיבה הרבה למוזיקה על פני כל ענף ספורט – הופכת אותם לילדי הכאפות הרשמיים של בית הספר היסודי. אובר רגישים, רודפים אחרי קריירה מוזיקלית בגיל צעיר מדי – ראיתם מה זה עשה למייקל ג'קסון, לא חבל?

>>> ישנים כפיות | דובוני אכפת לי

חבורה של דובונים (זכרים) צבעוניים, רכים וטובי מזג, חיים להם בקומונה בשם "אכפתיה" (תעשו לי טובה), שנמצאת אי שם בין העננים, ורוב היום הם עסוקים בהתכרבלויות הדדיות מול "האנטומיה של גריי" או משהו, צחקוקים והתגלשות על הקשת בענן (אין צורך להרחיב על משמעות הצבעים). בין לבין הם גם מתפקדים כסוג של "פיות" טובות לכל מי שנעשה לו עוול ומפזרים אושר וחמידות לכל עבר. והכי גרוע - הם מתמודדים עם אדם בשם פרופסור לב קר. כל מילה נוספת מיותרת.

>>> חיים בלה-לה לנד | הטלטאביז

אפשר לומר שהם הגרסה העתידנית לדובוני אכפת לי, אבל העגלגלות, הססגוניות והצווחנות של הטלטאביז הפכה אותם להרבה יותר מדמויות בתוכנית ילדים. טינקי ווינקי (שמסתובב באופן קבוע עם תיק יד) כבר קיבל על הראש מהכומר השמרן ג'רי פולוול על היותו דוגמה רעה והומואית בעליל לילדים, והשתובבויותיו העליזות בגבעות ארץ הטלטאביז בלווית דיפסי, לה-לה ופו, רוויות ללא ספק בהומו-ארוטיות מטרידה – כזו שמכוונת לילדים בני שנתיים.

>>> יד ראשונה מקרקס | באטמן ורובין

ברוס וויין הוא אולי מיליונר שמשכיב כל דבר שזז, אבל האלטר אגו שלו, באטמן, בחר באופן לא ברור לצרף לשורותיו עלם צעיר ויתום, מהקרקס (כי גמישות זה חשוב), להלבישו בחליפה לא פחות הדוקה מזו שלו עצמו (כולל הטייטס והגלימה) וללמד אותו כל מה שהוא יודע, אם אתם מבינים למה הוא מתכוון. בסיפור המקורי עזב רובין את הקן (ריב אוהבים?) ויצא לדרך חדשה בשמירה על העולם מרשעי ונבלי העולם. גם זו דרך לנקום באקס.

>>> משחקים ברופא וחולה | טובטוב הגמד

אי אפשר לקחת מטובטוב הגמד את הקרדיט הראוי על הדאגה הכנה והטיפול המסור בכל תושבי היער. אבל בין ביקור חולים אחד למשנהו, חיי המשפחה של הדוקטור הננסי נחשפו למעשה כהולכת שולל. טוטי, סוג של גרופית רופאים ואחות רחמניה לעת מצוא, תפסה לה גבר עם ג'וב טוב וסירבה להכיר באמת - בעלה מעדיף לחפור במעיים של אווז פצוע מאשר לבלות איתה אחר צהריים רגוע, מנשק אותה רק באסקימו סטייל אף לאף (סקסי), ולא רק שהולך לישון במיטה נפרדת, זו גם נמצאת בתוך קיר - ממש כמו ארון, אם אתם מתעקשים. ולא, אין שום דבר גברי בלומר "שין-שן" לפני שמכבים את האור.

גם אתם גאים? הקליקו כאן בחזרה לפרויקט