חם שם בחוץ
השאיפה לעצמאות היא לא נחלתם של עמים בלבד, אלא גם של אינדיבידואלים שמחפשים את החופש - דני סגל וסנונית ליס מציגים לכם את המוזיקאים והשחקנים שפרצו את הגבולות הישנים וסללו לעצמם דרך חדשה
>>> לא משחקים לפי הכללים / דני סגל
שולי רנד
רנד, שגדל בבני ברק במשפחה דתית וחזר בשאלה בגיל 18, עזב קריירה מצליחה כשחקן תיאטרון וקולנוע, בין השאר ביצירות מכוננות כמו "החיים על פי אגפא" ו"אדי קינג", על מנת לחזור בתשובה מחדש. אבל שלא כמו במקרה של אורי זהר, חזרתו בתשובה של רנד לא הובילה אותו לפרישה מעולם הקולנוע. בשנת 2004 עלה לאקרנים הסרט "אושפיזין", אותו כתב וביים רנד, שגם זכה בפרס אופיר על תפקידו הראשי, והחזיר את רנד כמנצח למרכז העשייה הקולנועית הישראלית. כמו כן, רנד מטפח בימים אלו קריירה מוזיקלית מצליחה ואלבומו "נקודה טובה" כבר מכר יותר מ-50,000 עותקים.
ג'ורג' קלוני
קשה להאמין שהיתה תקופה ארוכה בה קלוני, אחד הכוחות הבולטים בהוליווד של היום, היה כוכב טלוויזיה ותו לאו. את תפקידו המשמעותי הראשון בקולנוע הוא חייב לחבריו הטובים קוונטין טרנטינו ורוברט רודריגז שליהקו אותו בעודו ב-ER לסרט הערפדים הקלאסי "From Dusk Till Dawn". אבל היה זה דווקא שיתוף הפעולה שלו עם חבר אחר - סטיבן סודרברג, שהוביל אותו להצלחתו הקולנועית הגדולה ביותר – "אושן 11". אין ספק שחברים כאלה עושים את המעבר מהמסך הקטן לגדול לקל יותר, ועם זאת, קשה שלא להעריך את קלוני על הביטחון העצמי שהפגין כשפרש בשיא מסדרה מצליחה שלא שבה לעצמה אחרי נטישתו.
אינגריד ברגמן
ברגמן, שחקנית הקולנוע השבדית שהתפרסמה בשנות הארבעים בהוליווד, בין השאר בזכות תפקידה ב"קזבלנקה", עזבה את הוליווד, את בעלה האמריקאי ואת בתה, לאחר שהתאהבה בבימאי האיטלקי רוברטו רוסוליני על הסט של הסרט "סטרומבולי". עם רוסוליני, אבי הניאו ריאליזם האיטלקי, עשתה ברגמן שלושה ילדים, ביניהם השחקנית איזבלה רוסוליני, והמשיכה להשתתף בסרטיו, שייצגו באותה התקופה את ההיפך המושלם מהתעשייה ההוליוודית. בארה"ב הפכה ברגמן לפרסונה נון גרטה אבל לאחר שהתגרשה מרוסוליני חזרה לארה"ב כמנצחת כשזכתה באוסקר על סרטה "אנסטסיה" והמשיכה לזגזג בין סרטים הוליוודיים לסרטים אירופאים עצמאיים בהמשך הקריירה שלה.
רפיק קמחי
לטאלנט שבעבר היה ידוע בשם תמיר היתה צפויה קריירה תקשורתית מזהירה לאחר שירות בגל"צ והנחיית תוכנית הנוער המיתולוגית "תוססס". אבל ביקור באשראם של אושו בהודו גרם לו לשנות את תוכניותיו ולזנוח את הבלות עולם התקשורת לטובת קיום יחסי מין במשך שעות במסגרת יוגה טנטרית. לכו תבינו. כיום, לאחר התמודדות כושלת לבחירות במסגרת מפלגת "עלה ירוק", מפעיל קמחי את מרכז אום בחיפה, שם הוא מקיים סדנאות טנטרה לפנויים ופנויות, סדנאות מדיטציה ושאר ענייני רוחניות.
מארי פיקפורד
קשה לחשוב על שחקנית שיצאה לעצמאות ביותר סטייל ממאמרי פיקפורד, כוכבת הקולנוע האילם. אחרי שנים של משכורות הולכות וטופחות ששיקפו את הפופולריות העצומה שלה, הקימה פיקפורד בשיתוף פעולה עם צ'ארלי צ'אפלין, די.וו. גריפית' ובעלה החתיך דאגלאס פיירבנקס את חברת יונייטד ארטיסטס ושינתה את מאזן הכוחות של הוליווד לנצח לטובת הכוכבים. פיקפורד הבינה כי הסיבה המרכזית להצלחת הסרטים בהם היא משתתפת היא הנוכחות שלה, וכששיטת האולפנים התחילה להכתיב שליטה של מפיקים על משכורות של שחקנים, פיקפורד הפכה את השולחן ועשתה את הדבר היחיד אותו יכלה לעשות על מנת לזכות בשליטה האמנותית אליה שאפה.
ג'וני דפ
ג'וני דפ, שמתמחה בגילום דמויות אקסצנטריות ומשונות שדורשות ממנו לשנות את מראהו מן הקצה אל הקצה (ע"ע ג'ק ספארו או סוויני טוד), התחיל את דרכו דווקא בתפקיד החתיך הסטנדרטי בסדרה "21 ג'אמפ סטריט", בה הוא גילם תפקיד של סוכן סמוי שעובד בתיכונים. דפ הבין מהר מאוד כי תפקיד אליל הבנות ממש לא בשבילו והשתוקק להפר את החוזה עליו חתם לחמש עונות ולפצוח בקריירה קולנועית. בסופו של דבר מצא דפ את הפרצה שתאפשר לו לפרוש מהסדרה המצליחה ומאז ועד היום עושה כמיטב יכולתו על מנת למצוא אך ורק תפקידים שמענייניים אותו, כמו אלו שחברו הטוב טים ברטון כל כך טוב בלספק לו. דפ מהווה דוגמה לא שגרתית לשחקן שמנסה באופן פעיל למנוע את תופעת ההערצה ההיסטרית שמראהו החיצוני המושלם מעורר באופן טבעי. לא שזה מצליח לו במיוחד.
אבי ביטר
היה זה רק טבעי שאבי ביטר, שאוהב להתלונן על קיפוח המוסיקה המזרחית על ידי הממסד האשכנזי, יחבור לאחר רומן קצר עם ערוצי הטלוויזיה המסחריים (yes בריזה וערוץ 2), עם ימין מסיקה, הבמאי הכי עצמאי והכי מזרחי בארץ. בסדרה של שיתופי פעולה שכמיטב המסורת של מסיקה הופקו בתנאי מחתרת ושוחררו על גבי קלטות בלבד מבלי זכר להקרנה מסחרית. ביטר ומסיקה הוכיחו כי שום דבר לא עומד להפריד בין הזמר הנערץ לבין קהלו השרוף ששותה בצמא כל דמעה. בתופעת הפולחן בלתי ניתנת לעצירה ניתן לחזות בין השאר בלהיטים "קורבן האהבה", "בוכה בגשם" ו"אהבות ושקרים" שיצא לפני כשנה, הפעם בבימויו של איתי שגב.
>>> מנגנים בקצב שלהם / סנונית ליס
ג'ון פרושיאנטה
הגיטריסט היצירתי הצטרף לרד הוט צ'ילי פפרס כשהיה בן 18 בלבד, זאת לאחר מותו ממנת יתר של גיטריסט הלהקה המקורי, הלל סלובק, יליד ישראל. פרושיאנטה היה שותף להצלחה המסחררת של האלבום "Blood Sugar Sex Magic", אך זו ערערה אותו. הוא נטש את הלהקה, פתח בקריירת סולו, הוציא שני אלבומים, אך במקביל חווה התמכרות קשה להרואין. לאחר שבריאותו הידרדרה הוא התאשפז במוסד גמילה, וכשהשתחרר נענה להצעת חברי הלהקה לשוב לנגן עמם והשתתף בהקלטות האלבום המצליח "Californiacation". עם זאת, הוא המשיך לטפח קריירת הסולו שלו, במהלכה שחרר במהלך תקופה בת פחות משנה, בין 2004 ל-2005, סדרה בת שישה אלבומים מרתקים. יצירתו ידועה בגיוון, במעוף ובעומק שלה והוא אף נכנס לרשימת "100 הגיטריסטים הגדולים של כל הזמנים" של מגזין "רולינג סטון" האמריקאי.
אורן לביא
למרות שנולד וגדל בישראל, יש לשער שעד לפני חודשים בודדים לא שמעתם על המוזיקאי אורן לביא. הצעיר הישראלי הקליט בלייבל קטן בברלין אלבום פולק אינטימי בשם "The Opposite Side of the Sea". בעקבות פרגון של כריס דורידס, שדרו רדיו ידוע בקליפורניה, עבר לביא ללוס אנג'לס, שם הפיץ את האלבום בלייבל עצמאי. לביא נדהם כשהשיר "Her Morning Elegance" מתוך האלבום נבחר לשמש כפסקול בפרסומת לשברולט מאליבו ששודרה במהלך טקס הגראמי 2008. האלבום הוצע להורדה חינם באייטיונז וכך הגיעו אליו עשרות אלפי מאזינים. לחשיפה מפתיעה אף יותר זכה הקליפ לשיר שבוים על ידי צמד הישראלים מירב ויובל נתן (שביימו גם קליפים לאטליז, גלעד כהנא ועוד). הקליפ הפך לאחד הנצפים באייטיונז בשבוע עלייתו ותוך שבועות בודדים גם זכה למיליוני כניסות ביוטיוב. בימים אלו מופץ האלבום בארה"ב (וגם בישראל) דרך לייבל הענק Warner Music.
קותימן
המפיק והיוצר קותימן מוכר בסצנת הרגאיי, הFאנק והמוזיקה האלקטרונית. הוא כבר עבד עם מוזיקאים רבים ולפני כשנתיים אף הוציא אלבום סולו מוצלח הנקרא על שמו. עם זאת – הפרויקט ThruYOU שקותימן יצר ופרסם דרך יוטיוב והאתר הרשמי שלו היה זה שעזר לו להגיע לאוזניים ולעיניים רבות יותר ברחבי העולם. במסגרת הפרויקט סימפל קותימן קטעי מוזיקה חובבניים מיוטיוב והפך אותם לשבעה קטעים חדשים ויחודיים. הפרויקט גרף תשומת לב עצומה ואתרו קרס. קטעי הפרויקט צברו יחדיו למעלה ממיליון צפיות ביוטיוב, משכו את תשומת לבם של עיתונאים מרחבי העולם ועוררו דיון נרחב ברשת.
לילי אלן
הכוכבת הבריטית החצופה שהוציאה לאחרונה אלבום שני, חייבת את תהילתה לרשת החברתית מייספייס. אלן נשרה מבית הספר התיכון כשהייתה בת 15. לאחר שהחלה לטפח קריירה בשזירת פרחים, יצרה קשר עם צמד היוצרים Future Cut והשיגה תמיכה חלקית מחברת תקליטים. היא הקליטה שירי דמו, העלתה אותם לעמוד שפתחה במיספייס ולא לקח זמן רב עד שאלפי מאזינים התלהבו מהמוזיקה שלה. המגזין "The Observer Music Monthly" הזדרז להקדיש כתבה לאלן ולהצלחתה ברשת החברתית. בעקבות הפרסומים, חברת התקליטים שלה העניקה לה גיבוי נרחב יותר - אלן חברה למפיקים מארק רונסון וגרג קרטיס וסיימה את הקלטת אלבום הבכורה שלה תוך שבועיים בלבד. האלבום הציג פופ רענן ואינטליגנטי, זכה להצלחה עצומה, נמכר ביותר ממיליון עותקים ברחבי העולם, סיפק שלל להיטים לתחנות הרדיו וזכה בפרסים, ביניהם גראמי לרונסון.
• אלכס פולונסקי התלהב מהחדש של לילי אלן
דויד פרץ
היוצר, המפיק ואושיית המוזיקה זוכה להכרה ולהערכה רבה למרות שהוא מבצע מוזיקת שוליים בבירת הנגב, הרחק מזירת הפעילות העיקרית של הבוהמה והברנז'ה. לפעילותו תפקיד מרכזי בהתגבשות קהילת אינדי ומוזיקת שוליים בבאר שבע. פרץ הנהיג את ההרכבים בלובנד והייקו בלו(ז) בנד וכיום עובד עם הרכב נוסף. עם הרכביו יצר ארבעה אלבומים שקיבצו סביב פרץ קהל מאזינים אוהד. פרץ, שהקים אולפן וחברת הפקות ("קקטוס") המתמקדים במוזיקת שוליים, מלווה אמנים ומשתתף בהפקת אירועי מוזיקה אלטרנטיבית בעיר. בין האמנים שעמם עבד ניתן למנות את רות דולורס וייס, יוחנן קרסל ונדב אזולאי, שותפו לאולפן ההקלטות.
• לראיון עם דוד פרץ
שחר אבן צור
מי שהחל את דרכו כמתופף של להקת מוניקה סקס הפך עם השנים לזמר ויוצר העומד בפני עצמו. אבן צור הקים את הלהקה עם יהלי סובול, ואף הלחין ושר את "180" מאלבומה הראשון. במשך הזמן הקים אבן צור הרכב ניו יורקי נוסף והחל לעסוק גם בהפקת מוזיקה. באלבומה השני של מוניקה סקס הוא שר שני שירים בולטים ושימש גם ככותב ומפיק. במקביל לפעילותו כמתופף הלהקה, אבן צור השלים את דרכו לקדמת הבמה כשב-2003 הוציא את אלבום הבכורה שלו בו בלט שיר הנושא "ערומים". לאחרונה הוא הוציא אלבום סולו שני בשם "כיכר מגן דוד".
פיונה אפל
אלבום הבכורה של הזמרת הקודרת הזו זיכה אותה בפרס גראמי לאמנית החדשה ובתהילת עולם כשהייתה בת 19 בלבד. אלבומה השני והטוב בהרבה זכה לביקורות חיוביות וגם הצליח מסחרית, אך לאחר מכן החלה הקריירה שלה לדשדש. היוצרת המורכבת, שמעולם לא הייתה ידועה ביציבותה היתרה, החלה לעבוד על אלבום שלישי. חברת התקליטים שלה, סוני, לא היתה מרוצה מהתוצאה וניסתה להפעיל עליה לחצים שגרמו לקטיעת העבודה על האלבום. עם זאת, רצועות מתוך האלבום דלפו לרשת ומעריצים ברחבי העולם הקימו קמפיין אינטרנט בשם "Free Fiona" שדרש לשחרר את התקליט באופן רשמי. אתר מיוחד הוקדש למטרה, כשעל העצומה שהופיעה בו חתמו 36 אלף איש והקמפיין זכה לסיקור תקשורתי נרחב. בעקבות הלחצים, אפל חזרה לעבוד על האלבום, הפעם עם מפיקים אחרים. שלוש שנים לאחר תחילת הקלטותיו"Extraordinary Machine" יצא לחנויות, זכה להצלחה נאה, התמודד לפרס הגראמי והחזיר את הקריירה של אפל למסלול.