קול השכול
כל שנה יש יום זיכרון, כל שנה יש את אותם שירים ואותם טקסים, אז אולי גם נצליח להעמיד פנים שרשימת המתים לא התארכה. עמית קלינג לא הולך לאזכרה בלי זאב טנא
לסכם שישה עשורים של שכול בפלייליסט אלטרנטיבי ליום הזיכרון. איך מרכיבים כזה דבר? על איזה בסיס ניתן ההכשר ל"אלטרנטיביות" שלו? על סמך האנטי-ממסדיות של היוצרים שכלולים בו, או שמא על פי כמות המסרים החתרניים השזורים בליריקה? אולי לחפש שירים שמציעים איזשהו מודל זיכרון אלטרנטיבי?
פלייליסט ליום הזיכרון. מה זה אומר בכלל? לפני שיוצרים אלטרנטיבה צריך להסתכל על המיינסטרים. ומה מציע לנו הרדיו שעמוד השדרה שלו הוא תחנה צה"לית? כל מיני שירים עצובים שממוחזרים משנה לשנה, כאילו שום דבר לא השתנה. מה אם יום אחד ננעל את התיבה הזאת שממנה אפשר לשלוף בקלות שירים שחוקים, שהם כמו מגן למבקש להתגונן בפני החיצים והשאלות שיום הזיכרון עשוי היה להעלות בפניו? במובנים מסוימים, השירים ההם, טובים ומרגשים ככל שיהיו, הם הבוידעם הרקוב והמסריח של תרבות האבל הישראלית, כי הוא תורם לכינון "הבנאליות של האבל". כל שנה יש יום זיכרון, כל שנה יש את אותם שירים ואותם טקסים, אז אולי נצליח להעמיד פנים ששום דבר לא השתנה מאז הצפירה של השנה שעברה. אולי גם נצליח להעמיד פנים שרשימת המתים לא התארכה.
יום הזיכרון היה רוצה להיות קפוא בזמן כמו יום השואה, שרשימת החללים שלו ננעלה כבר. אבל הוא לא - הוא חי, פועם, שותת דם. הבנאליות של האבל משתקת את המשפחות השכולות, סותמת את העיניים למי שמנסה לראות את ההקשר הפוליטי של הדו"ח השנתי של שמאי המוות, סותמת את הפה למי שהיה רוצה להתקומם. כבר יש לאבל מתכון ושיטה, והוא לא יסבול עדכונים. הבנאליות של האבל היא פשע נגד המתאבלים. מפלצתיותו היא בדרישה להפוך את המתים לדמויות קרטון של חיילים, כמו אלו שעליהם יורים במטווח בטירונות. כמובן שזה לא מתחיל ולא נגמר בפלייליסט ליום הזיכרון, הוא רק סימפטום קטן שמהווה חוליה בשרשרת הזו. ובכל זאת, יש שיר אחד שאומר הכל, וראוי להסתפק בו.
יום הזיכרון היה רוצה להיות קפוא בזמן כמו יום השואה, שרשימת החללים שלו ננעלה כבר. אבל הוא לא - הוא חי, פועם, שותת דם
זאב טנא - חבר
יש כאלה שמאבדים עין במלחמה / יש כאלה שמאבדים יד במלחמה / יש כאלה שמאבדים רגל במלחמה / יש כאלה שמאבדים אח במלחמה / יש כאלה שמאבדים אבא במלחמה. יש כאלה שמאבדים ארץ במלחמה / יש כאלה שמאבדים תקווה במלחמה / יש כאלה שמאבדים את עצמם במלחמה / יש כאלה שמאבדים את האלוהים שלהם / בית, חום, אהבה, עין, רגש, מעיים, ידיים, לב, אהבה / אבל אני, אני שיחקתי אותה / אני רק את החבר שלי איבדתי במלחמה