שירה בקול ערב

ירושלים נבחרה לבירת התרבות הערבית של השנה הנוכחית על ידי אונ"סקו אבל משטרת ישראל ואבי דיכטר מנסים לדכא את השירה, היצירה והרוח בכוח הזרוע. עמית קלינג מתגעגע למחמוד דרוויש

שירה בקול ערב | רשת 13

משטרת ישראל, לא בפעם הראשונה ובחסות השר לבטחון פנים, אבי דיכטר, בחרה להצדיק את תדמיתה הגזענית והאלימה. עם הוראה מפורשת "לנהוג ביד קשה", פוזרו שמונה אירועים ועוכבו כעשרים בני אדם, זאת בעקבות ההכרזה על ירושלים כבירת התרבות הפלסטינית. לפני שכל אותם קוראים שכל אזכור של תרבות ערבית מעלה להם את הדם לעיניים ואת השתן לראש מתקוממים, הרשו לנו להרגיע: איש אינו מנסה לספח את ירושלים באופן בלעדי. מדובר בסך הכל ביוזמה של אונסק"ו, שבוחרת מדי שנה עיר אחרת בעולם הערבי, כדי להפנות אליה, לפרק זמן קצר של פסטיבל, את תשומת הלב. בשנה שעברה הייתה זו דמשק. בשנה הבאה – דוחא. השנה, כך יצא – ירושלים.

אך לא יקום ולא יהיה דבר, מסתבר. ואפילו המשטרה לא הצליחה למצוא תירוץ בנוסח "מסיבות בטחוניות" כדי לבטל את הפסטיבל, אלא פשוט פיזרה אותו, מנעה מסטודנטים להכנס לאוניברסיטה בגלל חולצות שלבשו, סגרה משחק כדורגל בבית ספר בשכם, ואפילו מנעה הטסת מטוס נייר בצבעי דגל פלסטין מעל חומות העיר העתיקה. הנה, תראו! יש להם חיל אוויר משלהם, לערבים האלה, לא תאמינו מה אפשר לעשות עם נייר וקצת כשרון באוריגמי. או-טו-טו יפיל מטוס הנייר פצצה של עשר טון על משכן הכנסת, משל דינו כדין עזה בחורף האחרון.

בעוד צעדה מתגרה של הימין הקיצוני באום-אל-פחם זוכה ללגיטמציה, אירועי תרבות שלווים אפילו לא משמשים כעלה תאנה. מה שיש לדיכטר להציע במקום פסטיבל תרבות הם שוטרי משמר הגבול עם אלות ורובים. ומה יש לו לתת לתושבי המדינה היהודים, אגב? אולי גם בקרבנו יש מתעניינים בתרבות הערבית, או בתרבות בכלל, כי אין מספיק אירועי תרבות, לא בירושלים ולא ברחבי המדינה כולה? האם גם על גילוי עניין מוגזם בתרבות פלסטין מורשית כעת המשטרה לעצור אותך? כנראה שנגזר עלינו להסתפק בשיר אחד של מחמוד דרוויש בכיתה יא', וגם אז בהכרח שיר נטול כל סממן לאומי? משהו מסורס, מצוחצח, מסורק, מתאים בדיוק למי שכל משב רוח מזרחית גורם לו לעשות במכנסיים?

יתכבד השר אברהם דיכטר ולכל הפחות יציע אלטרנטיבה. יוקמו פלוגות סופרים וציירים לפיזור פסטיבלי תרבות ערבית! נכון, לבטח יצחק לאור ואהרון שבתאי ימצאו את עצמם בשורות סרבני המצפון, אבל היו סמוכים ובטוחים שניתן יהיה לאמן איזו קבוצת נאמנים. כמו במשחק לוח, במקום פסטיבל התרבות המגורש מיד יקום פסטיבל תרבות הנאה בעיני הממשל, לרווחת התושבים. אך לא, גם זה לא בנמצא, אפילו לא מאמר של משורר חדש כנגד פואטיקה של משורר ישן. רק ג'יפים ושוטרים, אלות ורובים. עילית רוחנית? לא במחוזותינו.