עכשיו מעונב

בשביל יותר מדי אנשים, אביב גפן הוא עדיין ההוא שצווח "ראש הממשלה שיכור" ומיד הדליק את הנוער שרצה להדליק נרות בכיכר; זה שגרם לטרומפלדור להתגלגל בחוסר שקט על היד הטובה בקברו; מי שעשה הומאז' לרוברט סמית' מהקיור בכל הנוגע להופעה חיצונית; הילד שרצה לבנות בית לאילנה בגיל 19; אבל בעיקר בחור צעיר, נסיך במונחי התרבות של ישראל, שעלה על הבמה פעם אחר פעם עם השאלה המהותית "רוצים שינוי?". עד כאן אביב נעורי הצעירים שנולדו בסוף שנות השבעים, תחילת השמונים – ילדי אור הירח, נוער הנרות, דור מזוין שכזה.

אם המשא ומתן הכספי יבשיל, כך מפרסם היום "מעריב", אולי תוכלו לחזות בגפן, הפעם נקרא לו גפן, יושב לצד פיק, צדי, אוחובסקי ומרגול תחת כובע חדש של שופט "כוכב נולד", להיט פריים טיים ממוסחר. אז נכון, הוא כבר ממוסחר ולא מאתמול - אלבום אוסף שירי האהבה של ארומה, קיבוץ צלמי הפפראצי בכדי לתעד את לידת בנו דילן - אבל עניבה של "כוכב נולד"? זה כבר שיא חדש.

בעולם של פריים טיים, גפן יצטרך ליישר קו עם הדמות שבה יציגו אותו. כמו שיש לצדי את ה"זה ליד, זה קרוב" המלחש, כמו שיש לפיק את הנצנצים, כמו שיש לצביקה הדר את בדיחות הקרש, כמו שיש למרגול את הערסאוותיות, כך גם גפן ימצא את עצמו בתוך דמות.

אם הוא יהיה מרושע או רך – זה בכלל לא משנה, כל עוד נושפים לו מילים מתוקות באוזנייה. אם הוא יצליח לרגש זמרים צעירים בדרך להיות הכוכבים החדשים עד הריאליטי הבא – זה באמת כבר לא מעניין כלב. ראיתם מה קרה לישראל בר-און, לי בירן וג'קו אייזנברג – הם פשוט נעלמים.

הערך היחיד שנותר ל"כוכב נולד" בתרבות הישראלית לא קשור כלל וכלל לאמנות, יצירה עברית וההיסטוריה של המוזיקה. הוא קשור אך ורק לעולם הזוהר, הפפראצי, סלבריטאות האינסטנט. קחו לדוגמה את הביצוע של מארינה מקסימיליאן בלומין, האיכותית של "כוכב נולד", שהעלה לחמש שניות את אלכסנדר פן לתודעה, אבל הצליח לחמוק לתוך הכלום הגדול מול כל היתר.

זה המקום שאליו נכנס אביב גפן, כדי להתנקש בשלוש יריות סרק בנוער שהיה פעם שלו. היום אותו נוער נאלץ להתקמט כדי להתאים את עצמו לאריק איינשטיין, שלום חנוך וכוורת. ולחשוב שפעם היה לנוער הזה נציג משלו, כזה שאיפר את עצמו בצעקה קיומית גדולה, כזה שהנהיג עד שנפל בתרמית שטמנו לו אנשי הממון.